בעניין:
בקשה לביטול פסק דין
בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 14/6/2011, בגין תביעה בסדר דין מקוצר, שהוגשה ביום 5/4/2011 על סך 88,007 ש"ח. הבקשה הוגשה ביום 14/7/11, על כן הוגשה במועד.
ביום 20.06.05 פתח המבקש חשבון עו"ש אצל המשיב, ואף נטל הלוואות במועדים שונים:
הראשונה, ביום 1/2/2010 על סך 75,000 ש"ח, השנייה, ביום 10/6/2010 על סך 26,000 ש"ח.
"את הבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יש להעמיד במבחנים הבאים:
בשלב ראשון על בית המשפט לבדוק, אם זומן בעל הדין כדין לדיון אשר התקיים בהיעדרו ובעקבותיו ניתן פסק הדין?
אם יתברר כי בעל הדין לא זומן כדין לדיון, בדרך כלל יבוטל פסק הדין מבלי לבדוק לעומק את טענות ההגנה, היות ולא ניתן לאותו צד יומו בבית המשפט עקב אי זימונו כדין לדיון. ביטול זה של פסק הדין הינו משיקולי צדק.
עם זאת, כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא מתעלמת מהחלטות בית המשפט ומגלה יחס של זלזול או אי אכפתיות, לא בנקל ייעתר בית המשפט לביטול פסק הדין, גם אם יש למבקש, לכאורה, הגנה כנגד התביעה. על המבקש את ביטול פסק הדין, יהיה לשאת בתוצאות התנהלות זו.
אם יתברר, כי הזימון היה כדין, שהרי פסק הדין ניתן כדין. גם אז עדיין יכול ויבוטל פסק הדין אם ישתכנע בית המשפט כי ראוי שיעשה כן, למרות מחדלו של בעל הדין באי התייצבותו לדיון. בית המשפט יטה להיעתר לבקשה זו, אם ישכיל המבקש להראות, כי ביטול פסק הדין עשוי להצמיח לו תועלת ולהביא את בית המשפט להחלטה שונה מזו שניתנה. שאחרת, מה הטעם להיעתר לבקשה לשמוע את המשפט מחדש? ככל שישתכנע בית המשפט בסיכויי הצלחת טיעוניו של המבקש, כך יגבר הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק הדין, כפוף לתשלום הוצאות וגם אם לא הייתה הצדקה לאי ההופעה לדיון של הצד המבקש את הביטול" (
ת.א. (מחוזי ת"א) 2209-05
אורן אברהם נ' השמירה-טכנולוגיה (מיגון) 1971 בע"מ, לא פורסם, 13.4.2010, מופיע בנבו).
טענות המבקש
1. המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה או מסמך כלשהו, המעיד על ניהול הליכים משפטיים נגדו, וכי נודע לו בצורה מקרית ע"י גורם ממשרדו של ב"כ המשיב כי קיים נגדו פסק דין, עת ביקש להגיע להסדר בגין חובותיו אצל המשיב. המבקש טוען כי אינו חתום על אישור המסירה שצורף לבקשת התובע.
2. המבקש חולק על גובה הריבית בסך 18% אותה נדרש לשלם וזאת ע"פ המצוין בכתב התביעה, וטוען כי בהסכמי ההלוואה נקבעו ריביות נמוכות יותר, לגרסת המבקש, מאחר שכך, הרי שחישוב יתרת החוב אצל המשיב שגויה.
הדיון התקיים בפניי ביום 02/11/2011, המבקש נחקר ע"י ב"כ המשיב, וב"כ הצדדים סיכמו בעל פה. אני מתנצלת על האיחור במתן ההחלטה.
ביטול פסק הדין מחובת הצדק
טענת המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה וכי אינו חתום על אישור המסירה, הינה טענת הגנה שנסתרה הן ע"י אישור המסירה ותצהיר המוסר מיום 20/4/2011 והן ע"י המבקש עצמו במהלך חקירתו הנגדית, ואפרט: על גבי אישור המסירה מיום 20/4/2011 מצוין ע"י המוסר מר שושני שי כי כתב התביעה נמסר ישירות אל המבקש, ואף נחתם על ידיו. השוואה שעשיתי בין חתימותיו של המבקש על התצהיר ועל אישור המסירה מגלה דמיון מפליא בין החתימות, הנחזות להראות זהה בקוויה ובצורתה (לסמכותו של בית המשפט לחוות דעתו בעניין השוואת כתבי יד ראה
ע"א 86/58
פהום נ'
רוזנפלד, פ"ד יג 477 (1959)). זאת ועוד, מיקום הבית, אשר צוין על גבי אישור המסירה בכתב ידו של המוסר "בית מול תחנת דלק הגליל" (
נספח א' לבקשה לפסק דין), אושר ע"י המבקש עצמו בחקירתו הנגדית (
פרוטוקול, עמ' 1, שורות 17-20), כמו כן לשאלת ב"כ המשיב: "איך קוראים לאשתך?" ענה המבקש: "נאהדה" (
פרוטוקול, עמ' 2, שורה 1), וזאת בהתאמה מלאה לרשום בכתב ידו של המוסר על גבי אישור המסירה. ודוק, אילו רצה המבקש לסתור את העולה מתצהירו של המוסר, היה עליו לזמנו לחקירה, משלא עשה כן, חזקה שהאמור בתצהיר המוסר הינו אמת.
העדפת כלל ה"ידיעה" על כלל ה"המצאה"
זה מכבר התפתחה ההלכה כי ניתן להוכיח ידיעה גם חלף המצאה פורמאלית של כתבי הטענות ונקבע: "שכאשר ישנה בהירות ראויה באשר להמצאה בפועל, אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה הפורמאלית. כלל הידיעה עשוי לגבור במקרים כאלה על נושא ההמצאה הפורמלית, משנוצר מעין השתק. ואולם, במה דברים אמורים, כאשר הידיעה היא מוצקת וברורה, ותנאי הוא שכזאת תהא הידיעה, לא פחות" (
רע"א 449/04
בן אליעזר נ'
בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תקדין-עליון 2004(4) 2198). ופי שיפורט להלן, הידיעה הוכחה, על אף נסיונות המבקש לערפל את מועדה.
בחקירתו הנגדית הודה המבקש כי אינו מבין דבר בעניין הריביות, כי נלקח ממנו הרבה כסף, וכי "נפל בעבודה", המבקש אף מודה כי אינו טוען ששילם תשלומים אשר אינם מופיעים בדפי החשבון של הבנק (
פרוטוקול, עמ'1, שורות 23-29), ובכך סותר את האמור בתצהירו (
סעיף 19 לתצהיר המבקש). המבקש אף מצהיר כי נודע לו לראשונה על התביעה עת פנה לבנק
להסדרת חובותיו (
סעיף 10 לתצהיר המבקש), ובכך סותר המבקש את טענתו לעניין חוסר ידיעתו באשר למצב חובותיו אצל המשיב. המבקש לא הסביר כיצד ידע כי עליו לפנות אל ב"כ המשיב דווקא להסדרת חובותיו בחודש יולי 2011 ולא בכל מועד מוקדם יותר, מאז הפסיק לפרוע את ההלוואות שנטל.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענותיו של המבקש לעניין קבלת כתב התביעה, ובקשתו ביטול פסק הדין מחובת הצדק נדחית.