אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 4683-09

החלטה בתיק תא"ק 4683-09

תאריך פרסום : 25/07/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
4683-09
24/07/2011
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
התובע:
1. סוזנה זוארץ (קו)
2. קלאודיה שבצ'וק

עו"ד מיטלר
עו"ד ס' דוידוב
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד י' יעקב
החלטה

1.         המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך  של 289,546 ש"ח,  יתרת חובה  בגין הלוואה בסך   287,000 ש"ח,  מיום  31.3.1998, אשר ניתנה  ללווים  אלכסיי וסוזנה  קו.

            בתביעה נטען כי הנכס נמכר  ביום  11.6.08,  ולאחר שנזקפה תמורת המכר לחשבון  ההלוואה נותרה יתרת החוב נשוא התביעה.

2.         יוער כי המבקשת  1 הינה הלווה עצמה,  גרושתו של הנתבע 1, והמבקשת  2  הינה ערבה.  התביעה הוגשה כנגד הלווים והערבים  יחדיו. כפי שהובהר בסיכומי המשיב, עסקינן בהלוואה אשר ניתנה טרם תיקון תשנ"ח לחוק הערבות ומעל לסכום אשר הגדיר מי הוא ערב יחיד (ערב מוגן לאחר תיקון תשנ"ח) ולפיכך לא היתה חובה לקבל צו למיצוי הליכים לצורך הגשת התביעה והערבים אינם בגדר ערבים מוגנים או יחידים כהגדרתם בתיקון תשנ"ב לחוק הערבות.

            למרות שראוי היה להבהיר טיעון זה כבר בכתב התביעה, על הערבה היה לבחון האם יש בסיס לטענתה בדבר היותה ערבה מוגנת.

טענות המבקשת 1:

3.         המבקשת  1  אשר  התגרשה  מהנתבע  1  ביום 19.10.00, טענה כי  עלתה לישראל  ביום  25.2.1998, ומספר ימים לאחר מכן,  באמצעות  משרד תיווך,  ערכה הסכם לרכישת  הדירה בגינה ניתנה  ההלוואה נשוא התביעה.  לטענתה, בהסכם הגירושין נטל הנתבע  1,  את האחריות ואת הבעלות בדירה, ורק  כשש שנים  לאחר הגירושין, נודע למבקשת  1, כי קיים חוב בגין המשכנתא. לטענת המבקשת , לא היה ידוע לה טיבם של המסמכים עליה חתמה ולא הוסברו לה תנאי ההלוואה והיקף ההתחייבות  וסברה היא כי מהלך החתמתה על המשכנתא מהווה פעולה שלטונית של מוסדות המדינה. עוד טענה כי הבנק הפר הוראות וחובות גילוי, לפיכך  סבורה המבקשת כי אין היא חייבת דבר למשיב.

4.         בחקירת  המבקשת אישרה היא  כי הבינה לוקחת כסף מהבנק לצורך רכישת דירה וכי חותמת על מסמכים לצורך רכישת בית. המבקשת הבהירה  כי פעלה בהתאם להנחיות המתווכים וחתמה על כל מסמך שאמרו לה לחתום.  בחקירתה הסתבר  כי יש חשש כי תלושי השכר מיום  2.3.98, אשר נמסרו לבנק היו מזויפים. 

            בקשת המבקשת  ותצהירה, למרות אורכם, העלו טענות כלליות וסיסמאות  מבלי לפרט  במדוייק ובמפורש מה המסקנות המתבקשות מהטענות העובדתיות  המעטות  אשר פורטו בבקשה.  הטענות ביחס  לתנאים מקפחים  לא פורטו כנדרש, ולא צויין מה המסקנה המבוקשת מהמחדלים המיוחסים למשיב.

טענות המבקשת 2:

5.         המבקשת 2,  אשר הינה ערבה, טענה כי המשיב לא צירף אישור כי מיצה את ההליכים כנגד החייבים העיקריים . עוד טענה כי המשיב הטעה אותה עת הוחתמה על מסמכי הערבות ולפיכך רשאית היא לבטל את ההסכם ואין תוקף לערבותה. לטענת המבקשת, לא הוסבר לה כי חותמת על מסמכי ערבות ולא הבינה את טיבם של המסמכים ולפיכך טוענת להטעייה ותרמית מצד המשיב .  המבקשת טענה כי חתמה על ההסכם  ביום  31.3.98,  כחודש בלבד לאחר שעלתה לישראל וסברה כי חותמת היא על מסמכים בנוגע לדירה שתקבל היא, הכוונה להלוואה לרכישת דירה לעצמה, ולא ערבות לאחר. עוד טענה כי חישובי הבנק אינם נכונים ולא ברור כיצד נותרה יתרת חובה, לאחר מכירת דירה, העולה על סכום ההלוואה אשר ניתנה לרכישת אותה דירה.

6.         המבקשת  2 נחקרה ומעדותה  עלה לכאורה, כי גם  תלושי השכר אשר הוגשו בשמה למשיב, הינם  מזויפים. לטענת המבקשת 2, סברה כי חותמת רק על הלוואת משכנתא עבורה ולא ידעה כלל כי חותמת כערבה וגם לא ידעה כי להלוואה אשר נטלה היא ישנם  ערבים. לטענתה רק סמוך להגשת התביעה, בינואר  2009, נודע לה כי לטענת הבנק הינה ערבה. לטענתה לאחר שנודע לה בשנת  2009, כי יש בעיה עם  המשכנתא,  פנתה לעו"ד.

דיון והכרעה ביחס למבקשת 1:

7.         למרות העדר פירוט מספק לבקשת המבקשת 1, לא ניתן  להשלים עם מצב בו בנק מגיש תביעה ליתרת חוב במשכנתא, לאחר מימוש הנכס בגינו ניתנה ההלוואה, ליתרות חובה העולות על סכום ההלוואה.  די בעיון בכתב התביעה ובסכומה כדי להצדיק מתן רשות להתגונן ובירור עובדתי אשר יטיל על המשיב את הנטל להוכיח את פעולותיו וכיצד אפשר  היווצרות  יתרת חוב פיגורים  אשר הובילה  למצב בו לאחר מימוש הנכס, יתרת החוב גדולה מאשר הייתה עת נלקחה ההלוואה. המדובר  על פניו בהתנהלות לא תקינה, הכרוכה בשיהוי משמעותי מצד התובע.

            ברע"א  8688/07  יהושע  רובין  נ'  בנק  דיסקונט לישראל בע"מ,  עמד בית המשפט העליון על בעיית השיהוי בנקיטת  הליכים.  פסק הדין מתייחס אמנם לערבים אולם בנסיבות העניין בהן  המבקשת התגרשה בשנת  2000  מהלווה הנוסף וטוענת כי במשך שנים רבות לא נמסרו לה הודעות על העדר תשלומים שוטפים של המשכנתא, דינה של המבקשת דומה לדינו של ערב.

            מסקנה זו, במידה רבה הינה לפנים משורת הדין ונוכח מסקנתי כי יש ליתן רשות להתגונן לערבה ומאחר ונסיבותיו של המקרה דנן מצביעים לכאורה על התנהלות לא ראוייה של המשיב בעת מתן ההלוואות. המשיב לא הצביע על מועד, הקודם להגשת התביעה, בו נודע למבקשת 1 אודות פיגורים בהלוואה ולמרות שלא הונחה תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק כי היה על המשיב לדעת כי המבקשת 1 התגרשה, מכולול נסיבות העניין מצדיקות בירור יתרת החוב נוכח התנהלות המשיב.

            כב' השופט  דנציגר  קבע שם כי התנהלות הבנק בשיהוי יכול ותהווה עילה להפחתת הריבית שנצברה בגין החוב או שלילתה בהתאם לנסיבות העניין.

            מטענות המבקשת עולה כי לא נמסרו לה הודעות אודות על אי פרעון החוב ולפיכך עומדת לה ההגנה בכל הנוגע  להתווספות ריביות  ממועד  תחילת הפיגורים בתשלומים, מועד אשר אינו ברור בשלב זה.

            יתרה מכך,  המבקשת 2 העלתה אף היא טענות ביחס לשיעור החוב אשר בנסיבות העניין  ראוי כי יתבררו במקשה אחת ויכול ויהוו טענות הגנה גם עבור המבקשת 1.

8.         בכל הנוגע לטענת המבקשת 1 כי לא הוסברו לה פרטי ההלוואה ותנאיה, לא מצאתי כי יש לאפשר  למבקשת להתגונן בגין טענות אלו, אשר נשארו עמומות ללא מסקנה משפטית אשר מבקשת כי בית המשפט יסיק  מטענותיה.  המבקשת הודתה בחקירתה כי ידעה  כי חותמת על מסמכים לצורך  קבלת הלוואה  לרכישת דירה לעצמה ולפי ההלכה הפסוקה שעה  שלא חשבה כי חותמת על מסמך אחר  והסתמכה על המתווך ולא טרחה לקרוא  את המסמכים , אין היא יכולה להשמע בטענה כי לא הבינה וידעה  את טיבם  של המסמכים עליהם חתמה, במקרה כאמור, לא עומדת  למבקשת  טענת   "לא נעשה דבר" .  (ראה ע"א  779/87  נח בליט  נ'   בנק לאומי לישראל  בע"מ, פ"ד מד(3) 304, רע"א 11519/04 לבקוביץ נ' בנק הפועלים בע"מ). 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ