החלטה בתיק תא"ק 45198-04-13

1.         בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית.

2.         לחילופין, מבקש הנתבע ( להלן: "המבקש"), להעביר התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה אשר הוא, לדבריו, בעל הסמכות העניינית לדון בה.

3.         התביעה, נשוא בקשה זו, עניינה תשלום חוב בגין הלוואה שנתנו התובעות (להלן: "המשיבות") לטענתן למבקש, וכן תשלום חוב שנותר חייב המבקש למשיבות, עפ"י הנטען, בעבור פוליסת ביטוח ששילמו עבורו. 

4.         בבקשה דנן טוען המבקש כי בזמנים הרלבנטיים לתביעה עבד במפעל המשיבות בתפקיד מנהל אחזקה ועילת התביעה הינה ביחסי עובד מעביד ועל כן אין לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה והתובענה הינה בסמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה.

5.         לדבריו, היה חלק אינטגראלי וחיוני של מפעל המשיבות. ותפקידו בעבור המשיבות, מלמד על קיומם של יחסי עובד- מעביד.

6.         כך למשל: לטענתו, ביצע את עבודתו במפעל המשיבות באופן אישי במשך 18 שנה עד ליום פיטוריו על ידן, השתתף דרך קבע באירועים של עובדי המשיבות, קיבל אספקת מזון בזמן העבודה, עשה שימוש שוטף במשאבי המשיבות לצורך עבודתו ועוד.

7.         כן טוען המבקש כי ההלוואה הנטענת, גם היא  קשורה קשר אמיץ לעבודתו אצל המשיבות ונובעת מיחסי העבודה ששררו ביניהם וכי גם החזר ההלוואה, בדרך של קיזוז משכר עבודתו העתידי כפי שנעשה על ידי המשיבות, מלמדת על זיקה הדוקה בין העמדת ההלוואה לבין יחסי העבודה שהתקיימו ביניהם.

8.         המבקש מפנה לטופס הצהרתם המשותפת (שלו ושל המשיבות) כלפי חברת הביטוח "מנורה" משנת 2009, החתומה על ידי המשיבה 2, בה הוצהר כי הוא "עובד" בתפקיד של "מנהל אחזקה" וכי שכרו לצורך חישוב תנאי פנסיונים הוא 20,000 ש"ח לחודש (הטופס צורף כנספח ב' לבקשתו).

9.         מן העבר השני, מתנגדות המשיבות לבקשה תוך שהן טוענות כי בינן לבין המבקש לא התקיימו מעולם יחסי עובד- מעביד.

10.        טוענות המשיבות כי התביעה נובעת משתי עילות עצמאיות נפרדות אשר אינן נובעות מיחסי עבודה בין הצדדים והסמכות בהן נתונה באופן מוחלט לבית משפט זה.

11.        לטענתן, עילה אחת הינה עילה חוזית בגין הלוואה שהועמדה על ידן למבקש בהתאם להסכם הלוואה. עילת התביעה השנייה, נובעת לטענתן מחוב של המבקש שנותר בגין תשלומי פוליסת ביטוח שערכו עבורו.

12.        בהמשך תגובתן מפרטות המשיבות את עיקר עבודתו של המבקש עבורן ואת השירותים שביצע עבורן על מנת להראות כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד ביניהם.

13.        בתשובה לתגובה, חזר המבקש על עיקר בקשתו תוך שהוא מבקש באמצעות שורה של טיעונים, להצביע על זיקה הדוקה בין ההלוואות שלטענת המשיבות ניתנו למבקש לבין חוזה העבודה שנכרת ביניהם, וכי מדובר בפוליסה בעלת זיקה ליחסי עובד-מעביד שבין הצדדים.  

14.        לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה וכן בכתב התביעה על נספחיו, שוכנעתי להיעתר לבקשה החלופית (ראה סעיף 2 לעיל), מהטעמים שיפורטו להלן, ושפורטו גם בבקשה ובתשובה .

15.        סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט 1969 קובע כדלקמן:

24. (א) לבית הדין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -

בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין.

16.        בהתאם לסעיף זה, שאלת עצם קיום יחסי עובד-מעביד נתונה לבית הדין לעבודה.

גם בפסיקה נאמר לא אחת כי: