החלטה בתיק תא"ק 38964-03-11

תביעה כספית, שהועמדה על סך של 400,000 ש"ח, הוגשה בהסתמך על הסכם לפירוק שותפות, שנחתם ב- 28.05.10.

הסכום בגינו הוגשה התביעה, הינו סכום קצוב הניתן לחישוב אריתמטי ולפיכך, ראויה היתה התביעה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר ואין מקום למחיקת כותרת.

אשר למתן הרשות להגן - כאן נוהגת הלכה משפטית מימים ימימה, המוכרת לכולנו היטב ולפיה, תינתן הרשות להגן ברוחב לב, כל אימת שהתשתית העובדתית יוצרת הגנה לכאורית, אם תוכח.

במקרה שבפנינו, טוענת הנתבעת כי אכן, לא עמדה בתנאי ההסכם שקצב את הסכום, אלא שלדבריה, עשתה היא ככל הניתן כדי לעמוד בלוחות הזמנים ולא צלח הדבר בידה.

כשלונה זה, כשלעצמו אינו מהווה הצדקה לפי ההסכם, להימלט מקיום החיוב במועד.

לכן, גם אם תוכח ההגנה ויוכח כי בתום לב עשתה הנתבעת ככל יכולתה, שעה שהעובדות אינן עולות לכדי סיכול או מי מהדוקטרינות המשפטיות הפוטרות מחיוב, אין בכך כדי להועיל לה.

לכן, למרות המדיניות המקלה, סבורני כי מתן רשות במקרה כזה, תעשה את הסכמת הצדדים לפלסטר ותערער את שיווי המשקל החוזי, שחיוני לניהול של מערכות מסחר תקינות.

אשר על כן, סבורני, כי אין מקום למתן הרשות להגן ודין הבקשה לדחיה.

אשר לטענת הקיזוז - אני מסתמכת על סעיף 2.8 להסכם השיתוף ולדעתי, לא הוכחה גם זכות קיזוז לכאורית מושלמת, שכן, לא הוכח שהתקיימו התנאים לחיוב הנדרש, בסך 7,000 ש"ח ל- 14 התקנות ואולם, מחמת הספק ספיקה של העניין, תינתן הרשות להגן, אך ורק כמוגבלת לטענת הקיזוז, היינו בסך של 98,000 ש"ח מתוך סכום התביעה, בתנאי שתיעשה הפקדה כספית, נוכח חולשת הטענה, בסך של 20,000 ש"ח.

סיכומו של דבר: נדחית בקשת הרשות להגן, ביחס לעיקר התביעה, בקיזוז הסך של 98,000 ש"ח בצירוף מע"מ ותוגש פסיקתא לחתימה, על-פי עקרון זה.

קבעתי ביצוע הפקדה של 20,000 ש"ח, כתנאי למתן הרשות להגן, ביחס לסך 98,000 ש"ח.

הפקדה זו תבוצע, עד ליום 05.09.11.

ככל שתבוצע ההפקדה, יודיע לי על כך ב"כ התובעת ותוגדר בקשת הרשות להגן המצומצמת ומתווה הדיון בה.

לא תבוצע ההפקדה עד למועד זה - יידחה גם חלק זה של בקשת הרשות להגן.

תזכורת פנימית ביום 15.09.11, שעד למועד זה, יודיע לי ב"כ התובעת את מצב הדברים.

בשלב זה, לא אעשה צו להוצאות.

אשוב ואתייחס לעניין ההוצאות, בתום ההליך.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תשע"א, 19/07/2011 במעמד הנוכחים.