החלטה בתיק תא"ק 27415-08-11

1. בפניי בקשה למתן רשות להתגונן שהוגשה בשני תיקים נפרדים, אשר הדיון בהם אוחד.

2. במסגרת תא"ק 27415-08-11, הוגשה על ידי המשיב תביעה כספית בסך 481,163.02 ש"ח,  בהליך של סדר דין מקוצר כנגד המבקשים 1-3. המדובר בתביעה לתשלום יתרת חוב בחשבונה של המבקשת 1 אצל המשיב שמספרו --- (להלן: " חשבון החברה"). במסגרת תביעה זו נתבעו המבקשים 2 ו-3, מכח ערבותם להתחייבויות החברה כלפי המשיב. (כתבי הערבות צורפו כנספחים 4-4א' לכתב התביעה).

3. במסגרת תא"ק 27384-08-11, הוגשה על ידי המשיב תביעה כספית בסך 221,916.36 ש"ח, בהליך של סדר דין מקוצר כנגד המבקש 2 בלבד (להלן: "דניאל").המדובר בתביעה לתשלום יתרת חוב בחשבונו של דניאל אצל המשיב שמספרו ---- (להלן: " החשבון הפרטי").

4. בקשות רשות להתגונן מטעם המבקשים הוגשו בשני התיקים ונתמכו בתצהירו של המבקש 3 בלבד (להלן: " מיכאל").

5. בדיון שהתקיים בפניי ביום 25.12.11, טען ב"כ המבקשים כי חרף פניותיו לב"כ המשיב, לא קיבל לידיו את כל המסמכים הדרושים לו לצרכי הגנתם של המבקשים כנגד התביעות. לאחר שבמהלך הדיון הצהיר ב"כ המשיבה כי אין מניעה מצד המשיב להעביר לידי המבקשים המסמכים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה לפיו המסמכים המבוקשים יועברו לידי המבקשים ככל שאלה מצויים בידי המשיב. כן הסכימו הצדדים כי לאחר קבלת המסמכים לידיהם יהיו רשאים המבקשים להגיש בקשה מתוקנת למתן רשות להתגונן, אשר תהא מבוססת רק על הטענות שהועלו על ידי המבקשים במסגרת הבקשה המקורית.

6. בהתאם לאמור, הוגשו מטעם המבקשים בשני התיקים, בקשות מתוקנות למתן רשות להתגונן, אשר נתמכו בתצהירו של מיכאל.

7. ביום 17.1.12, התקיים בפניי דיון בבקשה. בפתח הדיון הודיעו הצדדים כי מוסכם עליהם שמאחר ותצהיר הבר"ל זהה בשני התיקים יתקיים דיון במאוחד והמצהיר ייחקר פעם אחת בשני התיקים.

8. במהלך הדיון נחקר מיכאל על תצהירו. בתום חקירת המצהיר סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.

9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי דינן של הבקשות למתן רשות להתגונן שהגישו המבקשים, להידחות.

10. כבר בראשית הדברים אציין כי במסגרת תצהירו של מיכאל הועלו על ידו מגוון טענות כאשר לא נעשתה על ידו האבחנה הנדרשת בין הטענות שעניינן החשבון הפרטי לאלה הנוגעות לחשבון החברה וכן לחשבונות אחרים ע"ש דניאל אצל המשיב . כך למשל התברר כי במסגרת תצהירו של מיכאל בכל הנוגע לחשבון הפרטי, נטענה טענה לפיקדון בסך 200,000 ש"ח, אלא שבמהלך חקירתו התברר כי מדובר בפיקדון ל - 180 יום שהיה בחשבון אחר ע"ש דניאל. בנקודה זו אציין כי תמוהה בעיני העובדה שבמסגרת תביעתו של המשיב כנגד דניאל בקשר עם חובו בחשבון הפרטי לא הוגש תצהיר מטעמו בתמיכה לבר"ל שהרי הוא בעל החשבון, אלא כאמור הוגש תצהירו של אביו מיכאל.  

11.  כידוע, ההלכות בעניין מתן רשות להתגונן מפני תביעה אשר הוגשה לפי סדר דין מקוצר מעלות כי כיום הדרישות המופנות כלפי המבקש הינן מצומצמות למדי. יחד עם זאת, עדיין קיימות מספר דרישות בסיסיות ואחת הראשונות בהן היא הדרישה לפירוטו וכימותו של הנזק הנטען. ואולם, המבקשים שבפניי לא עמדו בחובה בסיסית זו, במסגרת טענות ההגנה שהועלו על ידם במסגרת תצהירו של מיכאל.

12. כבר נקבע לא אחת שעל מנת שטענת קיזוז תוכל להוות הגנה לכאורה במסגרת רשות להתגונן עליה להיות מפורשת, מפורטת ומנוסחת במדויק וכוללת את כל הפרטים הדרושים כפי ניסוחו של כתב תביעה. לפיכך, יש לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרת הטענה ולהציג במדוייק את מערכת הנתונים עליהם היא מבוססת. (ראה: ע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ (2) עמ' 765; ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול ורדים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ ,פ"ד מה(5) עמ' 729 ; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ ואח' נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מז(5) עמ' 133). 

13. כך למשל נטען במסגרת תצהירו של מיכאל כי המשיב חייב את חשבון החברה בריבית בגין מסגרת אשראי לא מאושרת בשיעור של 14.35% לרבעון בעת הגשת התביעה וזאת בניגוד להסכמים של המבקשים עם המשיב. במסגרת התצהיר צוין הסך של 70,010 ש"ח, שהינו כפי הנטען הסכום בו חויב חשבון החברה בריבית בעקבות הפרת ההסכם על ידי המשיב (סעיף 4א'2 לתצהיר). אלא שלתמיכה בטענה זו צורף לתצהירו של מיכאל כנספח ד' עמוד אחד מתוך חמישה עמודים הנושא את הכותרת "מאזן בוחן", שאין עולה ממנו דבר, למעט העובדה שהינו מתייחס לעמלות חברות אשראי, ריבית ועמלות בנק וריבית הלוואה. (כך למשל אין לדעת לאיזו תקופה הינו מתייחס).

14. ברי כי אין במסמך האמור הנושא את התאריך 26.5.10, כדי לתמוך בטענת המצהיר בתצהירו כי חשבון החברה חויב בריבית בסך 70,010 ש"ח. ראה בעניין זה את עדותו של המצהיר בחקירתו אשר נשאל מהיכן נלקח נתון הריבית בשיעור 14.35% והשיב: " כך אמר לי רו"ח". (עמ' 4 לפרוטו'). יוער כי רו"ח לא הובא מטעם המבקשים למתן עדות מטעמם והם אף לא טרחו להגיש תצהיר מאומת כדין מטעמו. בנקודה זו אציין כי בהתאם לתחשיב שהוצג מטעם המשיב הריבית בו חויב חשבון הריבית הינה לא יותר מאשר 21,000-22,000 ש"ח.

15. מסיבה זו, ובהעדר כימות ופירוט לנזקים הנטענים שנגרמו מהפרת המשיב את ההסכמה הנטענת,  הדרושים להקמת ההגנה, לא ראויים המבקשים לקבל רשות להתגונן בטענה זו.  

16.  עוד ראוי לציין בנסיבות האמורות את הכלל לפיו: " לחישובי המומחה, אין קיום עצמאי. הם חייבים להתבסס על גרסה מאומתת בדבר שיעורי הריבית המוסכמים". (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, 140).

17.  "מאזן הבוחן", שצורף כנספח ד' לתצהיר המבקשים אינו מבוסס על עובדות ו/או על טענות באשר להסכמים עם הבנק. בנוסף לכך, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981, הבנק איננו מחויב במתן אשראי אלא בהתאם להסכמים עם הלקוח.

            (ראה: בש"א (מחוזי חי') 17244/05 אלקטרו אנטון בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (אתר נבו), שם נפסלה חוו"ד מומחה רו"ח מטעמים דומים).

18. לפיכך, ומאחר והטענה בדבר שיעור הריבית בו חוייב חשבון החברה נטענה במסגרת נספח "מאזן הבוחן" על בסיס השערות והנחות ללא תשתית עובדתית ועל דרך חישוב כוללני , ללא כימות כספי מובחן ומפורט כנדרש, נדחית טענת ההגנה של המבקשים גם ברכיב זה (אשר הינו הרכיב היחיד שכומת על ידם במסגרת תצהירו של המצהיר על אף שהנזק שנגרם בגינו אף הוא לא כומת).