תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
25466-07-11
14/02/2012
|
בפני סגנית הנשיאה:
נועה גרוסמן
|
| - נגד - |
התובע:
1. עמוס בנצור עו"ד
2. עמוס בנצור ושות עורכי דין
עו"ד נטר
|
הנתבע:
1. ג.מ.ק.
2. מ.ר.ק.י
3. וורלד ביזנס אופרטיוניטיז בע"מ
עו"ד לרר
|
| החלטה |
לפני בקשה למתן רשות להגן.
התביעה:
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, ביום 14.7.11, בגין הסך של 409,009 ש"ח.
התובעים 1 ו-2 הינם בני זוג נשואים זה לזה, תושבי ישראל, שייקראו להלן ובהתאמה: "התובע" ו "התובעת".
התובעת 3 הינה חברה רשומה בישראל ובשליטת התובעים 1 ו-2, להלן: "החברה".
הנתבע 1 הינו עורך דין במקצועו, להלן: "הנתבע".
הנתבעת 2 הינה שותפות לא רשומה של עורכי דין, להלן: "השותפות".
הנתבע הינו השותף הבכיר בשותפות.
הנתבע היה עורך דינו של התובע במשך מספר שנים וטיפל בענייניו. הנתבע טיפל בקניית דירה ברח' *בתל-אביב, עבור התובע. הדירה נרכשה ממקורותיו של התובע ומכספי משכנתא שנטלו התובעים 1 ו-2. חלק מסכום הרכישה ניתן לתובע במתנה ע"י אמו, גב' ס.ק.. לאמו של התובע היה באותה עת בן זוג, מר ע.ב.. בשלב מסוים, כמתואר בכתב התביעה, עלו יחסיהם של אם התובע ובן זוגה על שרטון, ואזי הגיש מר ב.י תביעה אישית כנגד התובע בטענה שהדירה ברח' ** ת"א, שייכת לו, שכן מימונה הגיע ממקורותיו. בין לבין, מכר התובע את הדירה לצד ג' בסכום של 542,000 דולר ארה"ב.
נוכח הסכסוך המשפטי כנגד מר ע.ב., חששו התובעים כי הוא יפעל לשים ידו על כספי תמורת הדירה. בשלב זה, המליץ הנתבע לתובע להעביר אליו את הכסף. כמפורט בסעיף 17 לכתב התביעה, שלל הנתבע מנגנון של נאמנות משום שמנגנון זה, לדבריו, לא ימנע ממר ב. לשים את ידו על הכסף.
לכן, ייעץ לתובע כי ייערך ביניהם הסכם שיחזה להראות הסכם הלוואה, אשר לפיו, לכאורה, מלווה התובע לנתבע את הכסף, דבר שימנע הטלת עיקולים. כדי למסך עוד יותר את הפעולה, המליץ הנתבע לתובעים כי ההסכם ייערך דרך החברה.
התובע טוען, כי בטח בנתבע כעורך דין וכחבר, פעל בהתאם להמלצתו והעביר לנתבעים את הכסף בתאריך 15.9.08, אפילו לפני שנחתם הסכם. בהתאם לכך, ערך הנתבע מסמך שצורף כ נספח א' לכתב התביעה, ההסכם הראשון, אשר הצדדים לו הם החברה מצד אחד והשותפות מצד שני.
ביום 18.9.08, שלח התובע לנתבע הוראה כיצד להשקיע את הכסף. תשדורת הדואר האלקטרוני בעניין זה צורפה כ נספח ב' לכתב התביעה.
על פי ההסכם נספח א', החברה תלווה לשותפות סך של 2,277,400 ש"ח, אשר יושקעו בקרן השקלית של כלל פיננסים. תקופת ההלוואה תהיה ל-24 חודשים, ובסופה תחזיר השותפות לחברה את הקרן בצירוף הריבית. עם זאת, הוסכם בסעיף 4 שם, כי החברה רשאית בכל עת להורות לשותפות להחזיר את הכסף לכל יעד שהוא.
התובעים טוענים כי היה ברור לכל הצדדים שאין המדובר בהלוואה אלא בכספם של התובעים, המיועד לרכישת נכס מגורים עבורם, וכי המסמך נערך באופן בו נערך על פי המלצת הנתבע, וכדי להתגונן מפני תביעת ע.ב.
התובעים מסרו לנתבע שיק בנקאי על הסכום של 2,277,400 ש"ח הנ"ל, מתוארך ליום 15.9.08. ברם, הנתבע ביקש מהתובע להחליף את השיק בשיק אחר, ולשנות את המוטב לשמה של השותפות, וכך נעשה ביום 17.9.08.
נספח ג'1 לכתב התביעה הוא השיק הראשון.
נספח ג'2 לכתב התביעה הוא השיק השני.
ביום 12.3.09 ביקש התובע מהנתבע כי יעביר לו סך של 250,000 ש"ח מן הכספים המוחזקים אצלו, והנתבע הסכים. בסופו של דבר, חזרו בהם התובעים מן הבקשה כיוון שלא היו זקוקים לכסף. העתק תשדורת הדואר האלקטרוני בעניין זה צורפה כ נספח ד' לכתב התביעה.