החלטה בתיק תא"ק 25414-02-12

1.         בקשה להעברת מקום הדיון בתביעה שבפני, לבית משפט השלום בתל אביב.

            לטענת המבקשים, הסמכות המקומית לדון בתביעה מוקנית לבית משפט השלום בתל אביב,

מכוח תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שכן כתובתה הרשומה של המבקשת 1 הינה רחוב כצנלסון 22 גבעתיים, וכך גם כתובתם של המבקשים, כפי שהיא מופיעה בדו"ח רשם החברות.

המבקש 2 אמנם עבר להתגורר לאחרונה במושב בית הילל, אך אין זו כתובתם של שני המבקשים הנוספים.

2.         המשיב מתנגד לבקשה.

לטענתו, התביעה הכספית שהגיש נגד המבקשים, הינה בגין ערבותם של המבקשים 2 ו- 3 (להלן:"המבקשים") לחובותיה של החברה, המבקשת, בהתאם לכתב ערבות מתמדת, בלתי מוגבלת בסכום, עליו חתמו בתאריך 22.1.09 (נספח ה' לכתב התביעה).

לטענת המשיב, לעניין קביעת מקום השיפוט, יש לפנות להוראת סעיף 29 לכתב הערבות, הקובעת כדלקמן:

" אנו מסכימים כי מקום השיפוט לכל ענייני ערבותנו זו יהיה בעיר ת"א, אולם הבנק יהיה רשאי לנקוט נגדנו בהליכים משפטיים גם בכל בית משפט אחר שימצא לנכון."

לפיכך, לטענת המשיב, רשאי היה להגיש תביעתו בכל בית משפט שימצא לנכון, ובכלל זה בית משפט השלום בנהריה.

עוד טוען המשיב, כי אף אם היתה חלה בענייננו תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא ניתן היה לקבוע כי היה על המשיב להגיש את תביעתו לבית המשפט בתל אביב. זאת משום, שהמבקש 2 מתגורר בבית הילל, ולאור סעיף קטן 3(ב) ניתן היה להגיש את התביעה בכל אחד מבתי המשפט במחוז הצפון.

לחלופין, ורק ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה להעברת מקום הדיון, מבקש המשיב להורות על העברתו לבית המשפט השלום בנצרת, אשר לו הסמכות המקומית לאור מקום מגוריו של המבקש 2, נסיבות יצירת ההתחייבות, והמקום בו מתנהל חשבונה של המבקשת.

דיון

3.         עילת התביעה נגד המבקשת, קמה למשיב בשל קיומה של יתרה דביטורית בחשבון שפתח למבקשת, חשבון שמספרו 427427.  משכך, ברי כי סעיף 29 לכתב הערבות, המחייב את המבקשים 2 ו- 3, אינו חל ביחסים שבין המבקשת למשיב.

            ברור כי לא ניתן להטיל חיובי סמכות שיפוט על המבקשת, כמי שזרה להסכם (ראו לעניין זה ע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון נ' זוהר חי ואח' פ"ד מו(3) 777).

            משכך, ביחסים שבין המשיב למבקשת, תיקבע הסמכות המקומית על פי הדין הכללי, היינו על פי תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

            ככל שמדובר במבקשת, היה מקום להורות על העברת התביעה נגדה לבית משפט השלום בתל אביב.  

4.         המשיב לא פירט בכתב התביעה, כי הוא נסמך על תנית השיפוט, ואף לא הבהיר כיצד קנה בית משפט זה סמכות מקומית. בסעיף 15 לכתב התביעה, ציין כי הסמכות המקומית נובעת ממקום יצירת ההתחייבות ו/או ממקום מגוריו של הנתבע 2 - כולם נתונים המצביעים דווקא על סמכות מקומית לבתי משפט השלום במחוז הצפון, ולא בבית משפט זה.