לכתחילה, כתב התביעה (בתיק זה), הוגש כנגד מאיר גהאנמא בלבד.
לימים, ביקש מר מתנה חלבי, להצטרף כנתבע נוסף.
ביום 1/7/2013 ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה.
הדיון בתיק זה אוחד בפועל עם הדיון בתא"ק 24913-05-13, בו נדונה תביעת התובעת כאן כנגד הנתבע 2 כאן. הדיון התקיים ביום 16/9/2013 ובמסגרתו עמד הנתבע 2 לחקירה נגדית על תצהירו אשר הוגש ביום 28/7/2013 בתא"ק 24913-05-13.
בין התובעת לבין מינהל מקרקעי ישראל, הוסכם, כעולה מנספח 1 של כתב התביעה, כי, לתובעת הסכם פיתוח מהוון לגבי נכס שפרטיו להלן, ותוקפו עד יום 1/11/2015.
נספח 1 הנ"ל, אינו אלא, אישור על רישום זכות בנכס המתייחס לגושים ולחלקות הבאים, כמפורט בנספח 1, בשטח כולל בן כ-29,236 מ"ר, בטירת הכרמל:
בגוש 10674 חלקות: 4, 5, 33, 124, 128, 129, 133, 134, 136, 137, 138, 139;
בגוש 10675 חלקות: 27, 30, 34, 44, 49, 141.
בגוש 12701 חלקות: 11 ו-14.
עפ"י כתבי התביעה, בכל אחד משני התיקים דלעיל, הנתבעים הם פולשים או מחזיקים שלא כדין במבנה או בחלקים ממבנה, המצויים על המקרקעין נשוא זכויותיה (ע"פ אישור זכויות מטעם ממ"י) הרשומות של התובעת, כעולה מתשריט שצורף לכל אחד מכתבי התביעה, ומסומן 2.
בהתאם לחוזה הפיתוח הנזכר לעיל, על התובעת לבנות במקרקעין המתוארים לעיל, מבנה מגורים, מסחר ומשרדים, והמשך נוכחות הנתבע במקרקעין גורם לתובעת נזק, מכאן, מבוקש לפנות הנתבע לאלתר ולסלק ידו מכל חלק במקרקעין.
הנתבע 1 הגיש (בין שלל הסעדים באותה בקשה מיום 1/7/2013) גם בקשת רשות להתגונן (בקשה מס' 11) הנסמכת בתצהירו מיום 30/06/2013. בתצהיר מצהיר המבקש, כי התביעה נוגעת לעשרות עסקים הממוקמים במתחם גן אלי כהן בטירת הכרמל, שגודלו כ-30 דונם.
ביחס למבקש עצמו מצהיר הוא, כי מאז השתחרר מצה"ל מחזיק הוא בנכס אותו הוא נתבע לפנות. קודם לכן, החזיק בו סבו מאז 1956, אשר ניהל במקום מכולת.
גם לאביו, כך מצהיר המבקש, בסעיף 6, עסק באותו מתחם, הסמוך לעסקו של המבקש.
המצהיר מצהיר, כי הוא נמצא במקרקעין במעמד של שוכר (ראה סעיף 9 לתצהיר) וזכותו נגזרת מזכות הבעלים (הנתבע 2, מר חלבי מתנה).
ביום 28/10/2013 עמד הנתבע 1 לחקירה נגדית על תצהירו, העיד, כי הוא מחזיק בשני שטחים (זה השכור על ידו מעם הנתבע 2 והאחר עליו העיד בתצהירו, כי ניתן לו ע"י אביו) השטח אותו שכר מן הנתבע 2 עומד על כ-50 מ"ר. במהלך הדיון נשאל, אם יש לו חוזה שכירות - וענה, כי צריך להיות אצל הנתבע 2, ואולי בתוך שבועיים יוכל להמציא עותק ממנו. העד לא זכר מתי חתם על הסכם שכירות, העיד, כי קרא את התצהיר והעיד, כי הוא שוכר מן הנתבע 2, אך אינו הבעלים. בהמשך העיד, כי בעבר היה לו שותף בשם כפיר לוי ובשנים 2010, 2011, נפרד ממנו וחתם על הסכם שכירות חדש עם הנתבע 2.
המבקש שב והעיד, כי זכותו במקרקעין נשוא התביעה נובעת מחוזה השכירות בינו לבין הנתבע 2. הסכם השכירות לא צורף ע"י המבקש.
בהמשך העיד, כי לא בדק טרם חתם על הסכם שכירות עם הנתבע 2, כי הוא אכן הבעלים של המקרקעין השייכים ואף לא ביקש ממנו הוכחה כלשהי.
ביחס לנכס של אביו בו הוא מחזיק העיד, כי אין הוא חלק מן המושכר מן הנתבע 2, אלא נפרד ממנו ונספח א' של תצהירו מתייחס למבנה של אביו ולא חלק מן המבנה ששכר מן הנתבע 2.