החלטה בתיק תא"ק 1337-05

לפני בקשת המבקשת למינוי בורר חלופי במקומו של הבורר אשר מונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים. למעשה מעיון מדוקדק עולה כי כוונת המבקשת בבקשתה הינה להורות על העברת הבורר מתפקידו, על פי העילות המפורטות בסעיפים 11(1) ו- 11(2) לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן:"חוק הבוררות"). הבקשה למינוי בורר חלופי ו/או הבקשה להעברת הבורר מתפקידו יקראו להלן: "בקשת המבקשת".

השתלשלות הענינים:

תיק זה נפתח ביום 13.2.05 במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 73,084 ש"ח אשר הגישה המבקשת (התובעת) כנגד המשיב (הנתבע) ואשר ענינה חילולה של המחאה שנמשכה על ידי המשיב לטובת המבקשת.

ביום 5.6.05 הוגשה על ידי המשיב בקשת רשות להגן.

ביום 31.1.06 התקיים דיון בין הצדדים במסגרתו הסכימו הצדדים לנסות ליישב את הסכסוך באמצעות מגשר.

ביום 2.11.06 במסגרת דיון שהתקיים במעמד הצדדים בפני כבוד הרשמת ( כתוארה אז) יוכבד גרינוולד,  הגיעו הצדדים להסכמה לפיה כל המחלוקות שבין הצדדים יוכרעו על ידי בורר שימונה על ידי הרב בוסקבוים בהתאם לשטר בוררין מוסכם בין הצדדים. הסכמת הצדדים כאמור קיבלה תוקף של פסק דין.

עיון בשטר הבוררין מלמד כי הצדדים הסכימו למנות את מר יוסי כהן (להלן: "הבורר") לשמש כבורר יחיד בכל המחלוקות והטענות שבין הצדדים בכל הנוגע לשיפוצים ועבודות אשר בוצעו במבנים עבור האדמו"ר מקרעטשניף בקרית גת וכל הכרוך בהן והנובע מהן  ובכלל זה אף הענינים הנוגעים להמחאה נשוא כתב התביעה שהוגש לתיק בית המשפט.

כמו כן הוסכם בין הצדדים כי הבורר לא יהיה כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות או לסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט וכן כי הבורר ינמק את פסקו.

ביום 25.6.08 הגישה המבקשת בקשה למינוי בורר חלופי. עיקרי בקשה זו יפורטו בהמשך בהרחבה.

לאחר שהבורר והמשיב לא הגישו תגובתם לבקשה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.8.08 נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 11.1.09. לדיון לא התייצבו הבורר, המשיב או מי מטעמם. בהתאם לכך נקבע דיון נוסף ליום 2.6.09.

ביום 2.6.09 התקיים דיון במעמד המבקשת ובא כוחה, מזכירו של המשיב וכן במעמד הבורר. במסגרת הדיון טען הבורר כי השלים את הכנת פסק דינו בתאריך 24.5.09 וכי טרם העבירו לצדדים כיוון שלא קיבל את שכר טרחתו. לטענת ב"כ המבקשת לראשונה שמע על הדרישה לשכר טרחת הבורר במעמד הדיון. כמו כן הודיע ב"כ המבקשת בשם המבקשת והמצהיר כי למרות שלא ראה או קרא את פסק הדין (שכן כאמור טרם נמסר לו), אין באפשרות המבקשת להביע אמון בפסק הדין אשר ניתן אחרי 4 שנים ולאחר שכל פניות המבקשת לבורר במשך כל התקופה נתקלו בחוסר מתן מענה מצידו.

ביום 7.6.09 התקיים דיון נוסף במעמד כל הצדדים המעורבים לרבות הבורר במסגרתו טענו הצדדים והבורר טענותיהם לענין בקשת המבקשת.

בתום הדיון ניתנה למבקשת ארכה לצרף לבקשתה למינוי בורר חלופי תצהיר כנדרש. עוד נקבע על ידי כבוד הרשמת כי פסק הבוררות טרם הועבר למי מהצדדים ו/או טרם הונח בפני בית המשפט וכי בקשת המבקשת תיבחן בהתייחס למועד שבו הוגשה , קרי עוד בטרם ניתן הפסק. 

ביום 21.6.09 הגישה המבקשת תצהיר בתמיכה לבקשתה למינוי בורר חלופי. ביום 19.7.09 הוגש לתיק בית המשפט תצהיר תשובה לבקשה מטעם המשיב.

ביום 19.11.09 ניתנה על ידי כבוד הרשמת גרינוולד החלטה אשר במסגרה נמחקה בקשת המבקשת, מהטעם שהבקשה אינה מצויה בסמכותה לאור חוק הבוררות וכן מנימוקי הבקשה.

ביום 6.12.09 הגישה המבקשת ערעור על החלטת כבוד הרשמת גרינוולד מיום 19.11.09 לפיה נדחתה בקשת המבקשת. במסגרת הערעור טענה המבקשת הן לעניין סמכותה של כבוד הרשמת ליתן החלטה בבקשה, הן לעניין העדרם של נימוקים להחלטה והן לגופו של עניין.

ביום 15.11.10 התקיים בפני כבוד השופטת שמולביץ דיון בערעור שהוגש על ידי המבקשת. במסגרת הדיון טענו הצדדים הן לעניין גוף הבקשה והן לעניין הסמכות.

בתום הדיון הודיעו ב"כ הצדדים כי הם מבקשים כי התיק יוחזר לכבוד הרשמת לדון בבקשה להחלפת הבורר או להעברתו מתפקידו. עוד הוסכם כי בשלב זה לא יקבלו הצדדים את פסק הבורר עד להכרעת הרשמת בבקשה וכי ב"כ המשיב יהיה רשאי לחקור את המצהירים ואת הבורר.

בהתאם להסכמת הצדדים, ניתנה החלטה אשר מורה כי הבקשה להעברת הבורר מתפקידו  תוחזר לכבוד הרשמת לדיון וב"כ המשיב יהיה רשאי לחקור את המצהירים ואת הבורר.