אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 1318-06

החלטה בתיק תא"ק 1318-06

תאריך פרסום : 22/09/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
1318-06
15/09/2011
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
ליזי זוהר עואמי
עו"ד איציק זוהר
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד ירון טיקוצקי
החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן של המבקשת בפני תביעת המשיב על הסך של 132,562 ש"ח, נכון ליום 31.01.06 בגין חובה של הנתבעת מס' 1, אלמא מנוף עסקים ושירותים פיננסיים בע"מ (להלן: " החייבת העיקרית"), לה ערבה המבקשת, הרשומה כמנהלת החברה.

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.

ועוד נפסק באחרונה: "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן" (כב' השופטת א. פרוקצ'יה ב ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (2009), נבו).

בהליך זה ניתן נגד המבקשת ונגד שאר הנתבעים פסק דין בהעדר הגנה ביום 13/2/06, ופסק הדין נגד המבקשת, היא הנתבעת מס' 4, בוטל בהחלטתי מיום 6/12/09 (בקשה מס' 1).

המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן, נחקרה בפניי בדיון ביום 23/2/11, וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות ההגנה של המבקשת

המבקשת העלתה מספר טענות כנגד התביעה:

  1. ערבות המבקשת בוטלה כלפי המשיב בשנת 2003, עת פתחה חשבון באותו סניף וכתנאי לפתיחת החשבון;
  2. הליך החתימה על כתב הערבות היה שלא כדין, המבקשת הוחתמה ע"י אביה, הנתבע מס' 2 שלא בסניף הבנק;
  3. שיעור חלקה בחוב הינו לא יותר משליש, בהתחשב בעובדה שאיתה חתמו עוד שני ערבים, הנתבעים מס' 2 ו-3, אביה ואימה בהתאמה, ולפי ההסבר שקיבלה מאביה בעוד שמהמשיב  לא קיבלה כל הסבר;
  4. מכירת רכבו של אבי המבקשת בהליכי כינוס, דבר שהיה אמור להקטין את החוב;
  5. באופן כללי טענה המבקשת כי אף ששמה מופיע ברישומי רשם החברות כמנהלת החייבת העיקרית, לא היתה מעורבת בעסקי אביה, אלא לכל היותר במכירות, ובמועדים הרלוונטיים הית החיילת בשירות סדיר.

דיון

1.         הטענה לפיה המבקשת ביטלה את ערבותה לחייבת העיקרית בשנת 2003, לבקשת המשיב     לא נסתרה. המבקשת טענה בפירוט ניכר, ואף השיבה באופן סדור בחקירה הנגדית כי בשנת    2003 ביקשה לפתוח חשבון פרטי בסניף טבריה, והפקידה, גב' מירי גבאי, אמרה לה כי לא         תוכל לפתוח חשבון ללא שתבטל את ערבותה לחשבון החייב העיקרית, וכך עשתה. אין             בשלב זה משמעות לכך שהמשיבה לא הביאה הוכחות לטענתה. ראשית, המסמכים, אם       קיימים, קיימים גם בחזקת המשיב, שנית, יש להעיד את גב' גבאי בעניין, ושלישית, בשלב        זה של הדיון אין המבקשת נדרשת להוכיח את הגנתה או אף להראות כיצד תעשה כן, ודי        בכך שתעלה את טענת ההגנה, וזו לא תקרוס בחקירה נגדית או ממכלול הראיות הקיימות.

                  "ההלכה המושרשת קבעה לא אחת כי שיקולי מהימנות אינם אמורים להילקח                   בחשבון בעת ההכרעה בבקשת רשות להתגונן. וכמו כן יש לתת רשות להתגונן                      אם מועלית בתצהיר טענה בעל פה נגד מסמך".

                    (ד. בר אופיר, " סדר הדין המקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה שמינית, עמ'              158).

      על כן אני קובעת כי טענת המבקשת, לפיה ביטלה את ערבותה נשוא התביעה, בשנת 2003, על פי דרישה מפורשת של נציגת המשיב, מקימה לה עילת הגנה, ומתקבלת כטענת הגנה לכאורה.

2.         גם הטענה לפיה לא חתמה המבקשת על כתב הערבות כמו גם על מסמכי פתיחת החשבון      בסניף הבנק אלא בבית הוריה, לא נסתרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ