אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 1295-00

החלטה בתיק תא"ק 1295-00

תאריך פרסום : 17/10/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום הרצליה
1295-00
04/03/2012
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
1. הד זמיר
2. תו זמיר
3. שיר זמיר

הנתבע:
ניצה איגא ברס
החלטה
  1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום  25.5.2000 בתיק זה שהתנהל בין התובע, יורם ברס ז"ל (שהמשיבה היא יורשת עזבונו) לבין אברהם, רחל וגיתי זמיר. המבקשים הם נכדיו ויורשי עזבון המנוח אברהם זמיר. בין העזבון נכללות גם זכויות המנוח במקרקעין הידועים כגוש  7748 חלקה 85 במשק 63 במושב חירות הכולל שני בתי מגורים וחלקות חקלאיות (להלן - הנכס).
  1. המבקשים עתרו גם לעכב את הליך הפינוי שננקט בתיק הוצאה לפועל המתנהל בלשכת תל אביב שבה מונה כונס נכסים למימוש הנכס.

טענות המבקשים

  1. עיקר טענות המבקשים הוא שמר אברהם זמיר ז"ל הוחתם על כתב ערבות ביום 11.11.98 לטובת יורם ברס כשהוא לא צלול ולא מבין את שנאמר לו.  בהיותו תחת השפעת תרופות ומאושפז חתם על מסמך שזויף שכן נושא חתימת רופא שלא נכח במועד החתימה ובפועל לא בדק אותו ולא הסביר לו דבר. משום כך, טוענים המבקשים כי מדובר בהטעיה שלאורה ניתן פסק הדין. נוסף על כך, בקשתם מתבססת על העובדה שפסק הדין ניתן בהעדר הגנה ובמעמד צד אחד, בלי שהמנוח קיבל את כתב התביעה.
  1. המבקשים טענים שהם מתגוררים בנכס דרך קבע מזה שנים, מאז היותם ילדים, כך שהלכה למעשה הם דיירים מוגנים בנכס בהתאם לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר. יתרה מזו, בהתאם לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל לא ניתן לפנות אותם מביתם ללא דיור חלופי. בהתאם לסעיף 39 לחוק ההוצאה לפועל, טענו המבקשים כי מדובר בחלקה שהינה אדמה חקלאית אותה הם עובדים המשמשת בין השאר לפרנסה ולכן יש להם זכות להחזיק בה. 
  1. עוד טוענים המבקשים שחתימתו של מר אברהם זמיר על הסכם מיום 3.10.02 בו לכאורה הסכים למימוש הנכס ע"י מר יורם ברס זויפה, כמו כן, חתימתו זויפה גם על שטר משכנתא שאינו נושא אישור עורך דין לגבי זהות החותמים, כאשר הזיוף בולט לעין.
  1. עוד הם טוענים להפרת צו מינוי כונס הנכסים,  עו"ד מטלון, בכך שלא נמסרה הודעה על מינוי למבקשים וכך נמנע מהם להתנגד למינוי כונס נכסים., ההחלטה על המינוי לא נמסרה למר זמיר ואף לא לאפוטרופוסים שמונו לו ביום 1.9.05. בנוסף, הכונס לא מסר העתק מסמכים על אף שחלה עליו החובה לעשות כן,  לא הודיע למבקשים 2 ו - 3 על הפינוי והכונס ניסה לפנות את הנכס ללא הסדרת דיור חלופי. המבקשים טוענים שעו"ד עדי פיגל שהתמנה ככונס נכסים בתיק לאחר מכן, המשיך בדרכו של עו"ד מטלון והגיש בקשה לצו פינוי שביטולו מתבסס על הסכם מזויף משנת 2002 ועל שטר משכנתא מזויף, כמו כן, גם הוא מנסה למנוע מהמבקשים את זכותם להיות דיירים מוגנים ואת הזכות לדיור חלופי, לאור התנהלות זו מתנגדים המבקשים למינויו ככונס נכסים.

טענות המשיבה  וכונס הנכסים

  1. המשיבה הגיש תגובה באמצעות כונס הנכסים, עו"ד פיגל ועל כן למען הנוחות אתייחס לתגובה ככזו שהוגשה מטען הכונס, שכן הטענות זהות. לטענתו, בקשתם של המבקשים הוגשה ביום 12.9.11, ערב ביצוע צו פינוי שנקבע ליום 15.9.2011.
  1. הלכה למעשה, הוגשה אותה בקשה ואותם התצהירים במקביל לשלוש ערכאות שונות על מנת לקבל את אותו סעד של עיכוב הליכי פינוי, זאת בניסיון להטעות את אחת הערכאות, כפי שהתרחש בסופו של יום: בקשה אחת, הוגשה בבית משפט מחוזי בפתח תקווה. בדיון בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה ביום 14.9.2011 בתיק ה"פ 24748-09-11 זמיר ואח' נ ברס ז"ל (המנוח), הורה כב' השופט עופר גרוסקופף על מחיקת התובענה ונפסקו הוצאות בהתאם. בקשה שנייה, הוגשה לרשם ההוצאה לפועל,  כב' הרשם הורוביץ דניאל, שבפניו מתנהל תיק הכינוס בגין פסק הדין שניתן לפני למעלה מ -  10 שנים, וגם הוא לא נעתר לבקשה והעלה תמיהה רבה לעניין מועד הגשתה לאור העובדה שהודעת הפינוי נמסרה למבקשת 2 עוד ביום 24.7.2011. הוא קבע בין היתר כי עיכוב הליכי הוצל"פ ייעשה בכפוף להפקדת פיקדון בסך 25,000 ש"ח, שלא הופקדו. בקשה שלישית, היא הבקשה הנוכחית.
  1. הכונס טוען שאין ספק שעיכוב ההליכים, שניתן בהליך הנוכח, באה עקב כך שהמבקשים הטעו והסתירו מביהמ"ש עובדות ומסמכים מהותיים ורלוונטיים. עקב ההחלטה הליכי הפינוי שנקבעו כדין לרבות פינוי הורי המבקשים שכלל לא היו צד לבקשה, בוטלו מבלי שהמבקשים אף הפקידו את הפיקדון שנקבע בהחלטת כבוד הרשם הורוביץ דניאל.
  1. לגופה של הבקשה טוען הכונס כי פסק הדין הינו פסק דין חלוט שהליכים לביטולו כולל הליך ערעור כבר ננקטו לפני כ 10 שנים, באוקטובר 2001, הן ע"י אברהם זמיר ז"ל באמצעות עורכי דין ובנוסף ע"י הורי המבקשים (גיתי ורחל זמיר) באמצעות עורכי הדין שייצגו אותם.  בקשה לביטול פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט עוד ב 12.3.2002 וזאת לאחר דיון שהתקיים בנוכחות הצדדים. כל הבקשות להארכת מועד ולמתן רשות להתגונן נדחו, ואף ערכאת הערעור דחתה את טענות ה"ה זמיר ולא התערבה בפסיקה שהפכה חלוטה. ביהמ"ש קבע באופן חד משמעי שהזוכה ברס רשאי להמשיך ולפעול למימוש פסק הדין במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח דאז.
  1. המבקשים רוצים על בסיס טענות סרק חמורות כגון זיוף ומרמה לבטל פסק דין שניתן לפני שנים נגד אברהם זמיר ז"ל ונגד הוריהם (גיתי ורחל זמיר). יתרה מזו, מציין הכונס כי המבקשים הסתירו בבקשה ובתצהירים כי כל ההליכים המשפטיים שננקטו נגד אברהם זמיר ז"ל ננקטו גם נגד הוריהם, שבפועל הם הגורם האמיתי העומד מאחורי בקשתם, שכן, במועדים הרלוונטיים לבקשה זו  הם היו ילדים קטנים.
  1. בעת שהוגשה בקשתם לביטול פסק הדין הסתירו המבקשים כי בגין אותו פסק דין כבר הגיש המנוח בעבר הנתבע באמצעות ב"כ בקשה לביטול פסק דין והליך הערעור נדחה כאמור. המבקשים אף הסתירו כי על בסיס פסקי הדין החלוטים נפתחו שלושה תיקי הוצל"פ שהחוב העדכני בגינם מסתכם לטובת המשיבה, נכון ליום 19.9.2011,  בסך העולה על 2,622,000 ש"ח. בנוסף, המבקשים הסתירו חוב לחברת הכשרת היישוב שהגישה בקשה למימוש משכנתא במסגרת תיק הוצל"פ, על פיו החוב העדכני עולה על 3,063,032 ש"ח. הוסתר גם ההסכם בין המנוח וכונס הנכסים - הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין לפיו פועל כונס הנכסים למימוש הנכס, קרי - המשק, לצורך פירעון החובות המלאים כלפי ברס והכשרת היישוב בכל התיקים, באופן שתמורת מכירת המשק אמורה לכסות את כל החובות כלפי ברס והכשרת היישוב.
  1. יתר על כן טוען המשיב כי המבקשים לא ציינו בפני ביהמ"ש כי היה ניסיון למכור את המשק לצד ג' תמורת כ- 4.2 מיליון ש"ח בלבד, וכי הסכם זה לא בוצע והוסתר מפני הנושים. החשיבות בהסכם משנת 2009 באה לידי ביטוי בכך שאברהם זמיר ז"ל באמצעות האפוטרופוסים שמונו לו כדין ועו"ד שייצג אותו הצהיר במפורש שעל הנכס רובצים משכונים  והערות אזהרה לטובת ברס והכשרת היישוב והם החלו במימוש ושהנושים זכאים לקבל את התמורה - לגישתו, די בכך כדי לדחות את הבקשה.
  1. עוד טוען הכונס כי יש לתת תשומת לב לכך שבחודש אוקטובר 2002 נחתם הסכם ע"י המנוח וע"י הורי המבקשים (גיתי ורחל זמיר), ממנו עולה כי קיימת הודאת בעל דין כי פסקי הדין שניתנו נגדם לטובת ברס הם חלוטים ומחייבים. ההסכם מעיד על כך שלמבקשים לא הייתה כל זכות כדי להגביל את המימוש של הנכס או זכות להחזיק בנכס. עפ"י ההסכם הסכים ברס לעכב את מימוש הנכס על בסיס התחייבות לתשלום מלוא החוב. המנוח זמיר התחייב שאם יפרו את ההתחייבות על פי ההסכם הוא נותן הסכמה שלא יתנגד למתן צו כנוס ולמתן צו פינוי כדי לאפשר לברס לממש את החלקה.
  1. בנוסף, חתם זמיר על שטר משכנתא לפיו נעשה ויתור מפורש על כל זכות מכוח חוק הגנת הדייר או לקבלת דיור חלופי.  גיתי זמיר אביהם, של המבקשים, חתם על הסכם זה בפני עו"ד - לא בפני הכונס, אשר אישר את חתימתו, ולא כפי שטענו המבקשים, שהיו קטינים במועד חתימת ההסכם.  אברהם ורחל זמיר חתמו בפני הכונס דאז עו"ד רונן מטלון ורופא, ד"ר אבנר בר-דיין, שאישר בחתימתו שהיה נוכח ושהמנוח זמיר נבדק ונמצא כשיר ומבין את משמעות חתימתו. הכונס טוען שנראה כי אישור רופא היה צעד מתבקש על מנת למנוע טענות מופרכות כפי שהעלו המבקשים שטענו שכונס הנכסים פעל להמצאת אישור רופא.
  1. הכונס ביקש להדגיש כי קיימת סתירה בבקשה ובתצהיר. מחד, המבקשים מבקשים להסתמך על צוואה שנעשתה בכתב יד ע"י אברהם זמיר ז"ל בשנת 2002, ומאידך, טוענים כי מסמכים שנחתמו על ידו ופעולות שנעשו על ידו זמן רב קודם נעשו בהיותו לא צלול ולא מסוגל להבין את שנאמר לו.  על כן,  המסקנה הברורה, כך הוא טוען, המתיישבת עם ההיגיון היא שאם אברהם זמיר ז"ל היה כשיר לחתום על צוואה בשנת 2002, אזי קל וחומר שהוא היה כשיר לביצוע כל הפעולות שנעשו קודם לכן, כמו החתימה על הסכם מאוקטובר 2002. הוא מוסיף כי עיון באסמכתאות שהוגשו לצורך הוכחת מצבו הבריאותי מלמד כי מצבו התדרדר בשנת 2003 לכן אין בסיס לטענה שלא היה צלול לגבי אירועים שהתרחשו טרם 2003.
  1. עוד טוען הכונס כי מטעם המנוח אברהם זמיר ז"ל שיוצג ע"י אפוטרופוס ועו"ד לא הוגשה הסתייגות למינוי כונס הנכסים או למימוש הנכס על פי ההחלטות שנקבעו בצו המינוי. יתרה מזו, עו"ד גדעון כהן שייצג את המנוח בזמנו פנה לכונס הנכסים עוד בטרם המינוי, ועו"ד גדעון כהן הוא שביקש וקיבל לידיו את צו המינוי בתוקף היותו מייצג את המנוח והאפוטרופוסים. לכן טענות המבקשים לעניין מינוי הכונס צריכות להדחות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ