אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 10868-09-09

החלטה בתיק תא"ק 10868-09-09

תאריך פרסום : 09/09/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
10868-09-09
25/01/2012
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
מאיר ברששת
עו"ד א. גריידי
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע " מ
עו"ד ש. ישורון-סוניס
החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן של הנתבע מס' 3, ערב לחובו של הנתבע מס' 1, בר-ששת שרון (להלן: " החייב העיקרי"), כנגד תביעה ליתרת חוב בהלוואה, שנטל החייב העיקרי, בסך 158,298.13 ש"ח נכון ליום 8/9/09. (לחייב העיקרי חוב נוסף, אך המבקש אינו ערב לו).

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.

ועוד נפסק באחרונה: "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן". כב' השופטת א. פרוקצ'יה ב ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (מופיע במאגר נבו).

טענות ההגנה של המבקש

1.   החתמתו כערב להלוואה תוך הטעייה, הן בעניין סכום הערבות, והן בעניין מספר הערבים שיחתמו עמו.

2.   אי מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי.

3.   אי עמידת המשיב בחובת ההודעה על-פי סעיף 26 לחוק הערבות.

דיון

1.         החתמתו כערב להלוואה תוך הטעייה. המבקש טוען כי בעת חתימתו כערב על הלוואה בסך 300,000 ש"ח שניתנה ב- 30.10.06 לחייב העיקרי, לא הוסבר לו כי ערבות זו הינה תחליף לערבות קודמת להלוואה, שניתנה ביום 1/02 לה ערב גם כן, וכי מעולם לא נדרש ממנו פרעונה. כמו כן טוען המבקש כי בעת חתימתו על כתב הערבות דנן, הובטח לו ע"י פקידת הבנק שערבות זו תחייב אותו רק לאחר שיחתמו על כתב ערבות זה עוד 3 ערבים יחד עימו, כך שבסה"כ יופיעו בכתב הערבות 4 ערבים, ועד לחוב מקסימלי של 100,000 ש"ח, ורק לאחר מכן יוזרם סכום ההלוואה לחשבונו של החייב העיקרי. כמו כן טוען המבקש כי בעת החתמתו על טופס "ערבות עפ"י כתב ערבות/להבטחת חוב ספציפי" סכום ההלוואה וכמו כן שאר פרטי טופס זה היו ריקים, ומולאו לאחר חתימתו, וכך גם טופס "פרטי החיוב הנערב" היה ריק וסעיפים 1-7 מולאו לאחר חתימתו.

אכן, לתצהיר גב' רחמים אסתר (להלן: " פקידת הבנק") צורפו אסמכתאות להלוואה אשר לה היה ערב המבקש בשנת 2002, אולם מאחר והמבקש אינו כופר בערבותו דאז, וממילא לא נדרש לפרעון הלוואה זו, אינני רואה כיצד מסמכים אלה מחזקים את טענת המבקש כי לא הובא לידיעתו שההלואה לה ערב בשנת 2006 נועדה לכסות חוב קיים בגין הלוואה משנת 2002. זאת ועוד, בתצהירה דנן, מצהירה גב' רחמים כי "בהתאם להסכמת הבנק להעמיד לבר ששת שרון הלוואה נוספת בסך של 300,000 ש"ח בחודש אוקטובר 2006... ביום 3.11.06 הגיע אליי מר ברששת מאיר לחתום... לאבטחת חוב ספציפי להלוואה בסך 300,000 ש"ח..." ( תשובה לבקשה, נספחים, עמ' 18-19, סעיף 8 לתצהיר) עובדת היותה כיסוי לחוב קיים איננו מוזכר בתצהיר, אלא להיפך, נכתב כי מדובר ב"הלוואה נוספת", אך טופס דף מידע לערב מגלה כי המבקש צודק לכאורה: בסעיף 3 סומנה האפשרות "חיוב שאתה עומד לערוב לפרעונו מחליף חיוב קיים". המצהירה לא טענה כי הסבירה זאת למבקש, ועד היום לא ידועים לנו תנאי ההלוואה מיום 29/1/02, לא צורף ההסכם, ולא ידוע בכמה תשלומים היתה אמורה להיפרע. טענתו של המבקש כי הוטעה לחשוב שיחד עימו יערבו להלוואה זו עוד שלושה ערבים, ובסה"כ ארבעה ערבים, הוכחשה ע"י המצהירה מטעם המשיב, שנתנה גירסה נגדית, הנתמכת ע"י המשיב במסמך "דף מידע לערב" בו מצויין כי להלוואה זו יערבו שני ערבים וכי החיוב שלו ערב המבקש הינו בגין חיוב קיים, אולם אין בהצגת מסמך זה משום סתירה לטענתו של המבקש כי פרטים אלה מולאו לאחר חתימתו, מה עוד ששני הערבים לא חתמו במעמד אחד. המדובר בטענה עובדתית, שלא נסתרה בחקירה הנגדית. יש לשמוע את עדויות שני המצהירים, ולקבוע ממצאי מהימנות, שאין מקום להתייחס אליהם בשלב זה.

2 .        אי-מיצוי הליכים . בהוראות המעבר של חוק הערבות, תשכ"ז-1967 תיקון תשנ"ח (להלן: " תיקון תשנ"ח") נקבע כי תחולתו של תיקון תשנ"ח הוא מיום 01/06/1998 ויחול על התחייבויות לשיפוי וחוזי ערבות שנכרתו לאחר תחילתו. בענייננו ההלוואה וכתב הערבות נחתמו ביום 01/11/2006, מכאן שהדין החל הוא חוק הערבות-תיקון תשנ"ח. המבקש אינו "ערב מוגן" באשר חתם על ערבות לסכום העולה על הסכום הנקוב בסעיף 19(1) לחוק הערבות, ולכן סעיף 27 שחל רק על "ערב מוגן", ועניינו תובענה מהחייב תחילה, כלל אינו רלוונטי למבקש, אפילו לפי הסכום לו הסכים לטענתו לערוב - 100,000 ש"ח. הטענה נדחית.

3.         חובת הודעה על פי סעיף 26 לחוק הערבות. החובה להודיע לערב על אי קיום חוב החייב העיקרי ותוצאותיה נקובות ב חוק הערבות,  וב כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992. עיקר טענות המבקש נסובו סביב אי קיום הוראות  סעיף 26 לחוק הערבות - המבקש טוען כי לא עודכן בפיגוריו של החייב העיקרי כמתחייב בחוק, המשיב טוען כי שלח למבקש את כתב התביעה ע"י שליח במסירה אישית. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה פעולות התובע והאם פעל בהתאמה לדרישות החוק, החובה בסעיף מחולקת למספר נטלים, ובקצרה חובת הנושה להודיע לערב על אי קיום החיוב ע"י החייב העיקרי תוך 90 יום מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב, ולהתריע בפניו על כוונתו להעמיד את הלוואה לפרעון מיידי ולאפשר לערב לפרוע את ההלוואה בתשלומים.

המשיב לא טען כי שלח הודעות, אלא טען כי החייב העיקרי עמד עד חודש מאי 2009 בהלוואה, והתביעה הוגשה כבר בספטמבר 2009 לפי מספר התיק. כזכור פסק הדין בוטל עקב אי מסירת כתב התביעה, אך לא רק עובדה זאת תכריע את הכף בעניין טענת אי ההודעה. כזכור ההלוואה דנן, מיום 31/10/06 החליפה, לטענת הבנק, הלוואה משנת 2002, ולאחריה ניתנה לחייב העיקרי הלוואה נוספת על סך 123,000 ש"ח ביום 15/8/08 לפריסת חוב. כיצד ניתן אם כן לומר כי המבקש עמד בחיוביו עד שנת 2009?

אני קובעת כי טענת המבקש כי לא קיבל הודעה על הפרת ההסכם ע"י החייב העיקרי לא נסתרה, ויש לברר את מלוא העובדות בשאלה מתי חדל המבקש לעמוד בחיוביו, מתי קמה חובת ההודעה לערב, ומה נפקותה. בשלב זה יש די תימוכין לטענת המבקש כי לא קיבל הודעות כדין במועד, ויש לברר את נזקו. המבקש מסר גרסה מפורטת לפיה ההלוואה  ראשונה ניתנה לרכישת משאית, וכי נודע לו על אי עמידת החייב העיקרי בהלוואה לה ערב, רק לאחר שהבנק מכר את המשאית. בצירוף העובדה שתביעת החוב של הבנק ביחס לערב אמנון בר-שישט נדחתה בשל איחור בהגשתה, יש בסיס לטענת המבקש לנזק שנגרם לו.

בדברי ההסבר להצעת חוק הערבות (תיקון מס 2)(ערבויות מוגנות), התשנ"ו-1995, (ה"ח 2443 מיום 13.11.1995), הושם דגש על משלוח שתי הודעות לערב: האחת, קיום חיוב לחייב, והשניה, הודעת הנושה מראש לגבי כוונתו להאיץ את התשלומים על מנת לאפשר לערב לפרוע את החוב בתשלומים ולא בפירעון מיידי. המחוקק אף איבחן בין הסנקציות עקב אי משלוח הודעות אלו לערב, בסעיף 26(א) הערב יהיה פטור מהנזק שיגרם לו בשל אי ההודעה, ובסעיף 26(ד)(1) הערב היחיד לא יהיה חייב בפרעון מוקדם.

בענייננו, אם יוכח כי המבקש לא עודכן לגבי קיום חובו של החייב העיקרי בכל עת שהיא, לפני קבלת הידיעה אודות כתב התביעה, ממילא לא יכול היה לדאוג לפרעון החוב או למימוש בטחונותיו או נכסיו של החייב העיקרי, לשם פרעון החוב לבנק, ולא יכול היה להקטין את נזקיו.

הטענה מתקבלת כמגלה הגנה לכאורה בפני התביעה.

הסיכום הוא שבקשת הרשות להתגונן מתקבלת בטענות ההטעייה בעת ההחתמה על כתב הערבות ואי מסירת הודעות ע"י המשיב כדין, כמו גם הגשת תביעת חוב ביחס לערב אמנון בר-שישט באיחור. נדחית הטענה לאי מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ