החלטה בתיק תא"מ 7340-08-12

1.         ביום 5/8/12 התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 66,000 ש"ח ובמבוא לתביעתו ציין כדלקמן:

"תביעה זו עניינה בפרסום מעוול מטעם הנתבעת כלפי התובע, תוך הוצאת עיקול בחשבון הבנק שלו, ללא כל סימוכין ובלא שהוא בעל החוב או בעל הנכס נשוא חוב הארנונה, וזאת רק כתוצאה מרצונה לפעול באופן ביריוני, כוחני, רשלני ואדיש ובשל שכרון כח הנובע מפקודת המיסים (גביה)".

2.         ביום 21/10/12, הנתבעת, באמצעות עו"ד לירז אלהרר כהן מהלשכה המשפטית של הנתבעת, הגישה בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה בתיק מטעם הנתבעת לתקופה של 45 יום מיום מתן ההחלטה בבקשה ונמקה זאת שלנתבעת נדרשת שהות של ממש להגשת כתב הגנה מטעמה לשם קבלת עמדת חברת הביטוח בשאלת הכיסוי הביטוחי ואף צויין בבקשה כי לאחר קבלת עמדת הביטוח דרושה לנתבעת שהות של 45 יום לפחות לשם גיבוש הגנתה.

3.         ביום 22/10/12 הוחלט בבקשה הנ"ל בלשון זו:

            "ניתנת ארכה כמבוקש. לא תינתן ארכה נוספת".

4.         ביום 30/10/12 ב"כ התובע הגיש הודעה לתיק בה הוא מתרעם שהבקשה למתן הארכה הוגשה לבית המשפט באופן חד צדדי ללא פניה מקדימה למשרדו, וללא קבלת עמדתו, דבר שאינו נהוג ואינו מקובל, וכי עותק מהבקשה מעולם לא הומצא לו והוא למד על הבקשה ועל מתן הארכה באקראי.

5.         ביום 1/11/12 הוריתי למזכירות לשלוח לב"כ התובע העתק מהבקשה והעתק מהחלטתי מיום 22/10/12 וציינתי שאני מצר על כך שב"כ הנתבעת לא העבירה העתק מבקשתה לב"כ התובע עובר להגשתה לבית המשפט ולא שאלה את הסכמתו.

6.         ביום 10/12/12 ב"כ התובע הגיש בקשה למתן פסק דין בתיק מחמת העדר הגנה מטעם הנתבעת, לפי הוראת תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

7.         פסק דין כמבוקש ניתן כעבור 10 ימים מיום הגשת הבקשה (ביום 20/12/12) ולאחר שנוכחתי לדעת שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה מטעמה במסגרת המועד המוארך שהסתיים ביום 7/12/12 ואף לא בכלל (להלן: "פסק הדין").

8.         העתק מפסק הדין נמסר לב"כ הנתבעת ביום 25/12/12.

9.         ביום 27/12/12 ב"כ הנתבעת הגישה בקשה זו לביטול פסק הדין ונימקה את בקשתה כדלקמן:

א.         ביום 22/10/12 נעתר ביהמ"ש לבקשת הנתבעת לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה ב-45 ימים נוספים.

ב.         "דא עקא, מועד הגשת כתב ההגנה הנדחה נעלם מעיניה של הח"מ בתמימות לב" (ההדגשה במקור - נ. מורני).

ג.          משהבינה ב"כ הנתבעת כי נשכחה דעתה להגשת כתב ההגנה מיהרה להכין את כתב ההגנה תוך הודעתה לב"כ התובע אודות המקרה, ותוך רצונה לקבל הסכמתו להגיש את בקשת הביטול דנא בהסכמה, אך נענתה בשלילה.

ד.         ב"כ הנתבעת ביקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מן הטעם לקיום דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט, תוך הפניה לפסק הדין שניתן בתיק ברע"א 3521/04 כי:

            "הזכות לביטול פסק דין ניתן על פי צד אחד, בנסיבות מוצדקות, מעוגנת במישור החוקתי, בהיותה חלק מזכות הגישה לבית המשפט ומרכיב חשוב בהגשמת העקרון של הזדמנות שווה לכל בעלי הדין ביישום זכות זו".

            ב"כ הנתבעת הפנתה לספרו של ש. לוין, תרת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 203-204.

ה.         ב"כ הנתבעת ביקשה בבקשת הביטול לא לפסוק הוצאות, היות והשלב בו ניתן פסק הדין בהעדר הגנה הינו מקדמי וטרם התקיים דיון ראשון בתיק - (ההדגשה במקור - נ. מורני).

ו.          ב"כ הנתבעת ביקשה שהנתבעת תמצה את יומה בבית המשפט, היות ויש בידה טענות הגנה ראויות וכן הודעה לצד ג'.