החלטה בתיק תא"מ 30592-11-09

1.       לפני בקשת התובעים לזמן למתן עדות מטעמם ארבעה עדים שלא נתנו תצהיר, ביניהם בנו של הנתבע, וכן להורות על המצאת תיק המשטרה שנסב על תלונת הנתבע נגד התובע 1.

2.       דין הבקשה להידחות אף מבלי שהתבקשה תגובת הנתבע לה.

          (א)     בהחלטה מיום 20.12.2010 שניתנה כתום דיון שהתקיים במעמד תובע 1 והנתבע נקצבו מועדים להגשת עדויות בתצהירים. בתוך כך נקבע שבעל-דין שיבקש לזמן למתן עדות מטעמו עד שלא נתן תצהיר יגיש על כך בקשה מנומקת בכתב במועד שנקבע להגשת תצהיריו בציון תמצית עדותו הצפויה של העד והטעם בעטיו לא נתן תצהיר.

(ב)     ביום 26.4.2011 הגישו התובעים בקשה לזמן למתן עדות ללא תצהיר את אותם ארבעה עדים שעליהם נסבה הבקשה דנן. עוד ביקשו לזמן חוקר משטרה שיגיש את תיק המשטרה. בהחלטה שניתנה בו ביום נקבע כך: " ככל שהתובע עומד על הבקשה יצרף אליה העתקי פניותיו לעדים א' עד ג' ותשובות העדים לפניה. הבקשה תידון בקדם-המשפט". התובעים לא פעלו על-פי החלטה זו ולא הציגו אסמכתאות שתעדנה על פניה לעדים לשם מתן עדותם בתצהיר.

(ג)      לקדם-משפט מסכם שנערך ביום 1.11.2011, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים בתצהירים, התייצב תובע 1 ובפיו בקשה יחידה - לקבוע את התיק לשמיעת הוכחות. במעמד הצדדים ניתנה החלטה שנתנה ביטוי לכך שתצהירי הצדדים הוגשו והתיק בשל לשמיעת הוכחות; בהתאמה נקבע מועד לשמיעת הוכחות שני הצדדים וסיכום טענות על-פה ליום 14.6.2012. בכך תם ונשלם שלב קדם-המשפט.

(ד)     התנהלות התובעים כתיאורה לעיל מעידה שוויתרו על הגשת בקשות שעניינן בהבאת עדויות וראיות נוספות שאם לא כן היה מחובתם למלא אחר החלטה מיום 26.4.2011 ולהביא את בקשותיהם לדיון בקדם-המשפט. כזאת לא נעשה. הזמן השיפוטי שהוקצה לשמיעת עדים הוכתב מהיקף התצהירים והעדויות שהיו לפני בית-המשפט במעמד קדם-המשפט המסכם ומהעדר בקשות נוספות של מי מהצדדים בסוגיות הללו, כמתחייב מהחלטות קודמות שניתנו. על כן אין לראות מה טעם הוגשו הבקשות שלפני, זמן רב לאחר שתם שלב קדם-המשפט וזמן קצר מאוד לפני המועד שנקבע לשם שמיעת עדויות וסיכום טענות על-פה.

(ה)     סדרי-הדין החולשים על בירור תובענה קובעים זמן ועת להגשת בקשות כאלה שלפני. תק' 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי " לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". לא מצאתי בבקשות התובעים טעם שיבאר מדוע הוגשו עתה, אחרי שנזנחו זה מכבר, ומהו הטעם המיוחד שמחייב דיון בהן לעת הזו. לתובעים ניתנה הזדמנות הולמת להביא לדיון את מכלול בקשותיהם בשלב הדיוני המתאים לכך. לבעל-דין אינה נתונה זכות עומדת להעלות בקשות כל אימת שיחפוץ בכך, בהתעלם מן השלב הדיוני אליו הגיע בירור המשפט. הדברים יפים ביחס לכל מתדיין; הם יפים מקל וחומר בהתייחס לתובעים דנן, שנוכח מקצועם ועיסוקם בקיאים ברזי ההליך המשפטי.

(ו)      נוכח טיבה והיקפה של המחלוקת השנויה בין הצדדים, אשר נסבה על חיובו של הנתבע בתשלום שכר-טרחתם המוסכם של התובעים, אין לראות כיצד תקדמנה הבקשות את בירור ההליך. עסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ובה עתירה לפסיקת שכר חוזי מוסכם ולא בתביעה לשכר ראוי; מכאן שאין חשיבות לכמות העבודה שהשקיעו התובעים בעניין, שלשם הוכחתה ביקשו לזמן שלושה עדים ללא תצהיר. מאחר שהתובענה נסמכת על טענה לקיומו של הסכם מחייב בכתב אף אין רלוונטיות לעדות בנו של הנתבע על-אודות משא ומתן כזה או אחר שנוהל עמו. אף בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל ובהודעות שמסרו הצדדים בגדרה אין כדי לסייע בבירור המחלוקת. לבית-המשפט סמכות לדחות בקשה לזימון עדים לא רלוונטיים ששמיעתם תאריך את הבירור ותסרבלו שלא לצורך, והדברים יפים בענייננו [רע"א 4064/10 גולדנברג נ' רובנר (טרם פורסם, 30.5.2012)].

3.       על-יסוד הטעמים שנמנו לעיל נדחות הבקשות. משלא התבקשה תגובת הנתבע איני עושה צו להוצאות.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ב, 29 מאי 2012, בהעדר הצדדים.