החלטה בתיק תא"מ 20596-01-13

מונחת לפניי בקשה לביטול עיקול שניתן כנגד המשיב ביום 26.11.13.

בתיק דנן הוטל צו עיקול לפני מתן אזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

המשיב הגיש התנגדות לביצוע שטר ביום 10.01.13 לביצוע שיק על סך 385,000 ש"ח האחוז בידי המבקש ולפקודת אשתו הגב' יקירה כהן.

ביום 24.01.13 התקיים דיון בבקשה לביטול עיקולים לפני כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ, העיקולים שהוטלו בוטלו נוכח קביעת הרשמת הבכירה לפיה לא קיים יסוד ההכבדה כנגד המשיב.

ביום 24.11.13 הוגשה בקשה נוספת למתן צו עיקול מטעם המבקש נוכח שינוי נסיבות כאמור המלמדות על הברחת נכסים מטעם המשיב.

בהחלטתי מיום 25.11.13, הורתי כי לא ברור מהבקשה באם הנכסים שהוברחו כאמור בסעיפים 23-24 לתצהיר רשומים בבעלות אישית של המשיב.

ביום 26.11.13 הבהיר המבקש כי מדובר בנכסים שנמצאים בבעלות אישית של המשיב ואף צורפו אסמכתאות המעידות על כך (מסמכי טאבו) ומשכך בו ביום ניתן צו עיקול כנגד המשיב.

ביום 01.12.13 הוגשה בקשה לביטול צו העיקול מטעם המשיב.

המשיב עתר בבקשה לביטול צו העיקול, בין היתר, על יסוד טענות כדלקמן: היעדר עילת תביעה; היעדר ראיות לביסוס עילת התביעה, העדר הכבדה.

המצהירים מטעם הצדדים נחקרו והצדדים סיכמו את טענותיהם.

במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א)האם הניחה המשיבה תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרשת המשיבה לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), 522). המבקשים, מצידם, יוכלו להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניחו תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר ( ר"ע 490/86 יונה יונה נ' דן מקמילן (פ"ד מ(4) 115); (ב)האם הראתה המשיבה שאם לא יינתן הצו היא תתקשה במימוש פסק הדין; (ג)האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה או המבקשים. במסגרת בחינת מאזן הנוחות, על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול ( רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ [פורסם בנבו]); ו - (ד)האם עמדה המשיבה בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

דיון:

א. תחילה, אדון בקיומה של עילת תביעה:

המבקש טוען כי השיק נשוא ההתנגדות ניתן לו על ידי המשיב כשטר בטחון בתמורה להשקעתו של המבקש ביצירת אומנות. המבקש חשש כי היצירה מזויפת ולפיכך החליט למשש את השטר.

המשיב סובר כי השיק ניתן במסגרת רכישת זכויות במקרקעין שהמבקש ביקש לרכוש מהמשיב.

העסקה כאמור הושלמה והמבקש החזיר את השיק נשוא ההתנגדות למשיב, ברם המבקש נטל את השיק ללא ידיעתו של המשיב והגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

אדגיש כי טענותיהם של הצדדים בדבר הנסיבות למסירת השיק המהוות את עילת התביעה נטענו בעלמא ללא כל מסמך בכתב המעיד כאמור על מסירת השיק בעבור עסקה מסוימת.

אדגיש כי גם   בהחלטת כב' הרשמת שוורץ מיום 24.01.13, נאמר כי "עילת התביעה בענייננו היא שטרית ודי בכך כי המבקש אוחז בידו שטר החתום על ידי המשיב ולפקודתו באמצעות הסבתו לידיו". יש לראות בכך עילת תביעה טובה ביותר מאחר והנטל להראות כי אינו חב על פי השטר מוטל על המשיב". (ההדגשה שלי ד.י.)

ההלכה הפסוקה בעניין היסוד הקבוע בתקנה 362(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") היא כי תחילה יש לדון בטיב התביעה וסיכוייה.