תא"ח
בית משפט השלום רחובות
|
2767-09-11
01/08/2012
|
בפני השופט:
יעל טויסטר ישראלי
|
| - נגד - |
התובע:
שגיא בכר
|
הנתבע:
ליהי שמואל
|
| החלטה |
1. בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 7.7.12, המורה על פינוי מושכר וזאת עד להכרעה בערעור.
2. במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת הפינוי אשר הוגשה על פי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
בפסק הדין נקבע כי המבקש יפנה המושכר עד ליום 12.8.12 וכן כי המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.
טענות הצדדים
3. לטענת המבקש בכוונתו להגיש ערעור על פסק הדין.
4. בבקשתו טען המבקש כי השאלה המשפטית העומדת ביסוד פסק הדין הינה שאלת העמדת המשיבה בסיכון לפתיחת הליך פלילי כנגדה , בגין השימוש החורג שנעשה בנכס על ידי המבקש.
לטענתו, המדובר בשאלה משפטית הראויה להישמע בערכאת הערעור. עוד טען כי פסק הדין מהווה החלטה שיפוטית תקדימית הנוגעת למשמעויות החורגות מההסכמות בין הצדדים וכי הדבר מהווה צידוק מספק לשם עיכוב ביצוע פסק הדין.
5. כן טען המבקש כי פסק הדין נמנע מלהתייחס לראיות שהוצגו מטעם המבקש ולעדיו וכן כי בית המשפט התעלם כמעט לחלוטין מעדות המשיבה אשר הייתה בלתי אמינה ונסתרה כמעט לכל אורכה.
6. לאור האמור, טוען המבקש כי סיכויי הערעור על פסק הדין גבוהים הם.
7. עוד ציין המבקש כי על בית המשפט להידרש לשאלת הנזק. במקרה דנן סבור המבקש כי פינוי מן המושכר עתיד לגרום לפגיעה בלתי מידתית ולנזק העולה על הנזק אשר עלול להיגרם, אם בכלל למשיבה, באם תינתן ההחלטה כמבוקש.
8. כן צוין בבקשה כי על פי פסק הדין שניתן ביום 7.7.12, נדרש המבקש לפנות המושכר בהתראה קצרת מועד עד ליום 12.8.12.
9. מנגד, טענה המשיבה כי פסק הדין מבוסס על ממצאים מובהקים שבעובדה, הנשענים על הראיות והעדויות שהובאו בפניי בית המשפט. לאור האמור, טענה המשיבה כי אין לשוות לערעור נופך משפטי וכי סיכויי הערעור קלושים הם.
10. לעניין הנזק, ציינה המשיבה כי כל עיכוב בביצוע פסק הדין עלול לגרום לה לפגיעה קניינית בלתי הפיכה וכי מאזן הנוחות נוטה במובהק לדחיית הבקשה בשל נזקי העתק שהסב ומסב המבקש למשיבה.
11. באשר לטענה כי למבקש ניתנה שהות קצרה לפנות המושכר, טענה המשיבה כי למבקש עמדה שהות ארוכה של כ-שנה, מיום הגשת תביעת הפינוי וכי היה עליו להיערך לפינוי באם ייקבע כך על ידי בית המשפט.
דיון והכרעה
הכללים המשפטיים לעיכוב ביצוע פסק דין
12. תקנה 466 לתקנות קובעת:
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".
כלומר, הכלל הוא כי פסק דין ניתן למימוש מיד עם הינתנו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו.