1. העניין שבפני, התנגדות הנתבע לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב, ע"ס 38,340 ש"ח, אשר הוגשה כנגד הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה. התובענה נוגעת לחשבון בנק פרטי אשר נוהל על ידי הנתבע כבעלים יחיד בחשבון מס' 40006 בסניף מס' 070 אצל התובע.
2. הנתבע הגיש התנגדותו לביצוע התובענה, זאת לאור צו הקפאת הליכים אשר ניתן במסגרת הליך פר"ק 30821-05-12 המנוהל אצל בית המשפט המחוזי בנצרת, בנושא חברת איבראהים שוקחה ובניו בע"מ ח.פ. 512563073.
3. לטענת הנתבע, צו ההקפאה אינו מאפשר המשכת נקטת ההליכים כנגדו, הגם שאין מדובר בחוב או חבות של החברת המצויה תחת הליך של הקפאת ההליכים, בעוד התובע סבור כי שמורה לו הזכות והדרך לטעון כי צו הקפאת ההליכים אינו חל על הליך זה.
4. בנסיבות אלו, נדרשתי לבקשות ולהחלטות השונות אשר ניתנו במסגרת תיק ההקפאת ההליכים, וחלקן צורף על ידי הצדדים לכתבי טענותיהם.
5. במסגרת צו הקפאת ההליכים אשר ניתן בעניין זה ע"י כב' הש' ע. עילבוני, ביום 22.5.2012, נקבע:
"
בהתאם לסמכותי לפי סעיף 350 (ב) לחוק החברות, אני מורה על הקפאת ההליכים כנגד החברה, איבראהים שוקחא ובניו בע"מ, ח.פ. 512563073, לתקופה של 60 ימים ו/או עד להחלטה שיפוטית אחרת. במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד החברה אלא ברשות בית המשפט. צו הקפאת ההליכים יחול גם על בעלי המניות של החברה והערבים לחובותיה: סלים שוקחה, נאדיה שוקחה, סאמר שוקחה, ויסאם שוקחה"
6. ייאמר כי על פניו, צו ההקפאה מנוסח באופן רחב וגורף, כאשר לא רק ההליכים אשר ננקטים כנגד החברה מעוכבים, או כנגד הערבים לחובות החברה בגין חובות החברה, אלא הצו גורף הינו, ואינו מוגבל להקפאת הליכים הנובעים מחובות החברה, אלא מדובר בהקפאת כלל ההליכים כנגד אותם בעלי מניות - גם הליכים שאינם קשורים לחברה דווקא.
7.
נשאלת השאלה, האם יכול צו ההקפאה הנוגע לחברה מכח חוק החברות, לחול על חוב שאינו חוב של החברה, אלא חוב פרטי של בעל מניותיה
?
8. על נקודת המוצא, בהקשר זה, עמדו אלשיך ואורבך בספרם:
"
ברירת המחדל" של הקפאת ההליכים היא הפרדה בין יישותה המשפטית של החברה (שהיא מוקד הדיון וניסיונות ההצלה) לבין יישותם הנפרדת של בעלי המניות. מסיבה זו נדחים בדרך כלל אותם חלקים מהבקשה להקפאת ההליכים, המבקשים "להרחיב" את צו ההקפאה ולהחילו גם על בעלי המניות. ככלל, הקפאת ההליכים לפי חוק החברות מיועדת אך ורק לחברה, ולא לצדדים שלישיים הערבים לחובותיה" ( אלשיך ואורבך, "הקפאת הליכים הלכה למעשה", מה' 2, עמ' 672).
9. בעבר, ראו את המקרים בהם ישנה הצדקה לסטות מהכלל שבסעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל, כמקרים החריגים, בהם הינצלות החברה ממצב של כמעט חדלות פירעון, תלויה בפעולות אקטיביות של אותם מי שנתנו ערבותם לחובות החברה, ובלעדיהם לא תתקיים החברה (פש"ר (מח' ת"א) 644/97 סוכנות שמרלינג בע"מ נ' לוסיקה). שינוי מהותי ראשון, בגישה העקרונית, חל בפרשת שבירו (פש"ר 1242/02 שבירו תעשיות זכוכית (בהקפאת הליכים) ודקו אקוסטיק בע"מ (בהקפאת הליכים), החלטת כב' השופטת אלשיך מיום 18.6.2002:
"המסקנה לעניין זה הינה כי אילוץ בעלי הערבויות האישיות לוותר על "נכסם הנוסף" הינו אפשרי, אולם כרוך בחובת הנמקה כבדה ומפורטת על הנסיבות והשיקולים כבדי המשקל אשר הניעו את בית המשפט לפגוע באופן אשר כזה בזכותם הקניינית של המתנגדים. זאת, למרות הרוב (ואף אם מדובר ברוב גדול) בו אישרו כלל הנושים את ההסדר. שיקולים כאלו נוגעים, בין היתר, למידת התמורה המוצעת או שאינה מוצעת לבעלי הערבויות האישיות בתמורה לויתור, לשיקולי סבירות ההתנגדות לכשעצמה, סבירות ההסכם, הן לכשעצמו והן לעומת האפשרות הטמונה בהליכי פירוק, אחוז הדיבידנד המחולק לנושים, ושיקולים הקשורים למדיניות שיפוטית כללית."
10. פסק הדין בתיק זה אושר ע"י בית המשפט העליון, בע"א 6062/02 בנק ירושלים בע"מ נ' שבירו תעשיות זכוכית בע"מ. בית המשפט העליון הביע דעתו, כי הינו מוכן לקבל הרחבה שאינה מופיעה בסעיף 350 לחוק החברות (כאמור בהחלטת כב' השופטת אלשיך), בכפוף לכך כי בעלי המניות ייחקרו במתכונת אשר נקבעה בפקודת פשיטת הרגל.
11. בית המשפט העליון נדרש לנושא פעם נוספת, בחלוף ארבע שנים, ע"א 9244/06 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בניין ופיתוח: לפי דעת הרוב (כב' הש' דנציגר)
"
מעניין כוכב השומרון עולה, כי מחזיקי הערבות האישית זכאים לכינוס אסיפה נפרדת, שבה יצביעו האם הם מסכימים להעניק הפטר לערבותו של בעל המניות. ברי, כי במידה והושג הרוב הדרוש באסיפה נפרדת מסוג זה, לא יימנע בית המשפט מאישור הסדר הנושים בשל התנגדות נושה מסוים, אם הטעם להתנגדות הינו העובדה כי הוא מחזיק בערבות אישית לחובותיו ואינו מסכים עם החלטת הרוב באסיפה הנפרדת (וראו לעניין החובה בכינוס אסיפת נושים נפרדת לנושים בעלי ערבות אישית גם 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נג(5) 97, 118). אף אם ניתן למצוא גישות אשר לפיהן בנסיבות מסוימות אל לו לבית המשפט לאשר הסדר נושים גם אם הושגה הסכמת רוב הנושים בקבוצות השונות, לרבות בקבוצת בעלי הערבויות האישיות, הרי שגם על פי גישות אלה לא מוטלת בספק עצם סמכותו של בית המשפט לאשר הסדר נושים המפטיר בעלי מניות מערבותם האישית במסגרת סמכותו על פי סעיף 350 לחוק החברות."
12. עולה, כי מנקודת מוצא עקרונית שלפיה אין מנוס מפנייה להוראות סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל, הגיע הדבר לכך כי כבר אין ספק ביכולתו של בית המשפט שלפירוק לשחרר את הערבים לחובות החברה, אלא המחלוקת היא רק לגבי מהות והיקף החקירה שתבוצע בהקשר זה: האם די בחקירה תמציתית ועיקר המשקל נח על אישור הנושים, או שמא משיקולים של הגינות יש להעביר את בעל המניות בדיקה מפורטת יותר.
13. ובמקרה דנן, נמתחת היריעה אף מעבר לכך; מהגנה המגיעה במקרים חריגים (שבירו ושמרלינג), להגנה שהינה אינהרנטית להליך ההקפאה (איגלו), מורחבת כעת ההגנה, לא רק לערבויות שנתנו בעלי המניות לחובות החברה, אלא לחובות הפרטיים של בעלי המניות, שאינם נוגעים להתחייבויות החברה.
14. טענת התובע בהקשר זה (כמפורט בסעיפים 3 ו- 4 לתגובת התובע), הינה כי הצדדים שמרו לזכותם את כל הטענות באשר למשמעות הראויה לצו הקפאת ההליכים, אם ההקפאה אמורה לחול גם על בעלי המניות בגין חובות פרטיים או שמא רק על חובות שקשורים לערבותם לחברה, ולעמדת התובע החלת צו הקפאת ההליכים באופן כה גורף, תהא בניגוד לדין ולפסיקה.
15.
לעמדתי, מדובר אכן בהרחבה גורפת מאוד של צו הקפאת ההליכים, ואולם אין לי ספק כי בית המשפט המחוזי הדן בהליכי הקפאת ההליכים, מוסמך ליתן הוראות המיועדות לאפשר את הסדר הנושים, לרבות הוראות הנוגעות לחובות אישיים של בעלי המניות.
ההחלטה אם ללכת בדרך זאת, הינה שאלה של מדיניות משפטית גרידא, מדיניות אותה על בית המשפט המחוזי להתוות (ואף להזהיר עצמו מפני הרחבת ההגנה יתר על המידה).