אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"ת 50645-10-12

החלטה בתיק ת"ת 50645-10-12

תאריך פרסום : 20/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
50645-10-12
28/01/2013
בפני השופט:
אבי כהן רשם בכיר

- נגד -
התובע:
י. שבי שיווק מזון בע"מ
הנתבע:
אלינור אלישר
החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבעת מיום 23.10.12 להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב של 10,119 ש"ח בתיק הוצל"פ 0107084110 וכן התנגדות לביצוע התביעה (להלן - " בקשת הארכה" ו-" ההתנגדות", בהתאמה).

יצוין כי הוגשה ביום 11.11.12 בקשה רלוונטית נוספת - בקשה מטעם התובעת לדחיית ההתנגדות על הסף לאור האיחור בהגשתה - אך, למעשה, מדובר בתגובה לבקשת הארכה, וממילא תוכן הדברים יידון במסגרת הדיון בבקשת הארכה, ולא היה מקום להגשת בקשה נפרדת, דבר שגרר גם תגובה של הנתבעת לבקשה זו.

עוד יצוין כי הנתבעת הגישה ביום 18.11.12 גם בקשה (נתמכת בתצהיר) לביטול הגבלות וצו עיכוב יציאה מהארץ, כאשר התובעת הגיבה על הבקשה ביום 25.11.12 (ותמכה תגובתה בתצהיר) וכאשר הנתבעת הגישה באותו יום תשובה לתגובה (שנתמכה גם היא בתצהיר נוסף מטעם הנתבעת). ביום 25.11.12 החליט כב' הרשם עמיעד רט על ביטול ההגבלות ועל עיכוב הליכים בהוצל"פ, כנגד הפקדת סך של 5,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש, וביום 2.12.12 הפקידה הנתבעת סך של 5,000 ש"ח במזומן בקופת ביהמ"ש, המופקד שם מאז ועד היום.

בפתח הדברים אציין, כי שני הצדדים גם יחד לא הקלו על ביהמ"ש את מלאכת הדיון בבקשת הארכה ובהתנגדות, כאשר אורך ואינטנסיביות הדיון חרגו מכל פרופורציה. אין בכוונתי להיגרר אחר להטם של הצדדים ולכן לא אתייחס לכל טענה וטענה שהעלו, אלא אסתפק בהתמודדות עם העיקר, כאשר לאופן התנהלות הצדדים בדיון תינתן נפקות באיזונים שייערכו להלן.

אתמול נערך בפניי דיון ראשון, אך מאחר שהצדדים לא דאגו להתייצבות כל המצהירים בו, לא נתאפשר דיון עניני בו לגופם של דברים, והיום נערך בפניי דיון נוסף. יצוין כי הדיונים נקבעו בלוח זמנים חריג ודחוף, נוכח בקשת הנתבעת לקבוע דיון מהיר, בשים לב לכך שבכוונתה להצטרף בקרוב מאוד לבן זוגה בחו"ל לתקופה ארוכה של שישה חודשים.

בדיון היום נחקרו אלה, בסדר הבא: ראשון נחקר מר נועם איתן, השליח הפרטי מטעם ב"כ התובעת, שמסר ביום 10.4.11 את האזהרה בתיק ההוצל"פ הנ"ל לנתבעת (להלן - " השליח"); אחריו נחקרה הנתבעת בעצמה, על התצהירים אותם הגישה; ולבסוף נחקר מר אורן בנימינוב, המצהיר מטעם התובעת בתגובתה על בקשת ביטול ההגבלות הנ"ל (להלן - " מצהיר התובעת"). יצוין כי בתום הדיון היום משכה הנתבעת תצהיר נוסף שהגישה כנספח ה' לתגובתה מיום 12.12.12 על בקשת התובעת הנ"ל מיום 11.11.12 (התצהיר הוגש ולמצער נסרק כשהוא דהוי ובלתי קריא לחלוטין, ופרטי המצהיר ותוכן התצהיר בלתי ידועים לי, מה גם שהצדדים ממילא לא התייחס לתצהיר זה במהלך כל הדיון).

בקשת הארכה

במסמכים אותם הגישה הנתבעת ביום 23.10.12 בתיק ההוצל"פ היא ביקשה במפורש להאריך לה את מועד הגשת ההתנגדות, אך בגוף הבקשה והתצהיר הנתבעת לא מודה, למעשה, באיחור כלשהו, וטוענת, שוב למעשה, כי התוודעה לקיים בתיק ההוצל"פ רק ביום 15.10.12, ומכן, למעשה, שאין כל הודאה באיחור (ההתנגדות הוגשה בתוך המועד החוקי של 30 יום מיום ההתוודעות לתיק, ככל שמועד ההתוודעות הוא אכן 15.10.12). לפיכך, הבקשה לא ברורה, ונראה כי המבקשת התכוונה להגיש בקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד.

שאלת חוקיות מסירת האזהרה לנתבעת

הנתבעת כופרת בחוקיות מסירת האזהרה לידיה וטוענת כי אישור המסירה ותצהיר השליח הינם שקריים.

בדיון היום נחקר כאמור השליח. לאחר שבחנתי בקפידה את עדותו, את מסמכי המסירה, ואת כל אלה מול עדות הנתבעת (ויודגש כי הנתבעת לא נחקרה בדיון ישירות על המסירה הנ"ל), אני מוצא לקבוע שהשליח לא ביצע מסירה כדין.

ראשית, ובניגוד לעדות השליח, סבורני שכלל לא די במסמכי המסירה שהוכנו ושקיימים. לא קיים למעשה כל תיעוד של ממש לגבי הנסיבות הספציפיות של המסירה. אין במסמכים תיאור של הנתבעת שלטענת השליח סירבה לחתום לו על אישור המסירה; אין תיאור והצגה של תוכן חילופי הדברים במקום; אין תיאור של המקום עצמו. סבורני כי כאשר שליח מוסר מסמכים לידי אדם שמסרב לחתום לו על אישור מסירה, מחובת השליח לתעד היטב (בצילום ולמצער ברישום מפורט) את מעמד ואת נסיבות המסירה, בדיוק משום שבהיעדר פרטים כאלו ונוכח חולשת הזיכרון האנושי (והשליח הודה שאינו זוכר את המסירה הספציפית הזו), קשה עד בלתי אפשרי להוכיח באופן משכנע ומספק את עובדות המסירה הנטענות.

שנית, איני מוצא לסמוך על דברי השליח בדיון, לפיהם זיהה בדיון את הנתבעת, כשראה אותה. השליח לא זכר דבר לגבי המסירה, שארכה לדבריו שניות ספורות, והוא ביצע לדבריו מסירות רבות מאוד מאז, ורשה לקבל את הטענה שדווקא את מראה הנתבעת כן זכר השליח, וללא היסוס.

שלישית, באופן כללי ולאחר שנתתי דעתי לעדות השליח כמכלול, לא מצאתי לסמוך עליה.

שאלת תחולת "כלל הידיעה" על הנתבעת

לדברי ב"כ הנתבעת בסיכומיה (ככל שהבנתי אותם נכונה), הדין הוא שאין תחולה לכלל הידיעה בנוגע למסירת אזהרה בהוצל"פ. איני מקבל את הטענה. אפנה לשתי הלכות של בית המשפט העליון שבהן הוחל במפורש כלל הידיעה על מסירת אזהרה בהוצל"פ - רע"א 4779/05 + רע"א 10860/05.

בענייננו, מסקנתי היא שהנתבעת ידעה על קיומו של תיק ההוצל"פ שבנדון ועל החוב מושא התיק, לכל המאוחר ביום 3.11.11, הוא יום שיגור מכתבו של עו"ד ארתור מולוקנדוב (להלן - " מכתב ב"כ הנתבעת"), ב"כ הנתבעת במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אל ב"כ התובעת, מכתב שבו התייחס ב"כ הנתבעת למכתב מיום 2.11.11 מאת ב"כ התובעת אליו. במכתב ב"כ הנתבעת ישנה התייחסות עניינית למדי לחוב מושא התיק, מפי הנתבעת עצמה למעשה: נטען "מרשתי דוחה טענתך לענין מועד היוצרות החוב ועמדתה הנחרצת נוכח הראיות המצויות בידה מוכיחות כי החוב נוצר עובר למתן צו כינוס נכסים". ברור לגמרי מדברים אלו, שהינם ספציפיים למדי, כי הנתבעת בדקה טענות התובעת בטרם שיגור מכתב ב"כ הנתבעת, מה גם ששלוחו של אדם כמותו, ולכן פעולת ב"כ הנתבעת מחייבת את הנתבעת. בהקשר זה אציין, כי לא שוכנעתי לקבל את גרסת הנתבעת לפיה לא ידעה על מכתב זה ולפיה, למעשה, המכתב נשלח שלא בידיעתה ולא בהסכמתה. פרט לכך שגרסה זו אינה סבירה נוכח תוכן המכתב, כאמור לעיל, גם התרשמותי הבלתי אמצעית מעדות התובעת הבאיתני למסקנה שלא ראוי לסמוך על עדותה זו. לכך יש להוסיף, כי בעדותה של הנתבעת היא מבקשת, למעשה, לצאת נגד תוכן מכתב ב"כ הנתבעת, אך הנתבעת לא טרחה לצרף תצהיר של עו"ד ארתור מולוקנדוב לתמיכה בגרסתה הנטענת, או למצער לזמנו לדיון. הימנעות זו פועלת בנסיבות לחובתה.

מסקנתי הינה אפוא כי יש תחולה בנסיבות המקרה שלנו לכלל הידיעה, כך שידיעתה הברורה של הנתבעת ביום 3.11.11 על תיק ההוצל"פ ועל החוב מושא התביעה מרפאת את מחדל אי-מסירת האזהרה כדין לידי הנתבעת, וכך שיש לראות את הנתבעת כמי שקיבלה את האזהרה ואת מסמכי התביעה עוד ביום 3.11.11.

ההתנגדות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ