החלטה בתיק ת"ת 25930-08-12

בפני התנגדותה של המבקשת לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדה המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0157121120.

תמצית הטענות בכתב התביעה

בכתב התביעה טענה המשיבה, כי לבקשת המבקשת ביטחה אותה בפוליסת ביטוח "צד שלישי" לרכב מ.ר 82-626-35 שמספרה 723399498 לתקופה שמיום 30.10.2007 ועד ליום 31.10.2008.

עוד נטען בכתב התביעה, כי בפוליסה נקבע שבקרות מקרה ביטוח שבעקבותיו תשלם המשיבה למבוטח או לצד שלישי תגמולי ביטוח ו/או תוציא הוצאות מכל סוג שהוא הקשורות עם מקרה הביטוח ולרבות לצורך תשלום לחוקרים, מומחים, שכ"ט עו"ד וכיו"ב, תשלם המבקשת למשיבה את סכום ההשתתפות העצמית הנקוב בפוליסה.

על פי כתב התביעה, ביום 23.09.08 התרחש מקרה הביטוח לפיו נפגע רכב צד ג' מ.ר 30-100-05 על ידי רכב המבקשת עת היה נהוג בידי וקנין זאב. בעקבות מקרה הביטוח שילמה המשיבה תגמולי ביטוח בסך כולל של 2,918 ש"ח, ולטענת המשיבה, בגין תשלומים אלה קמה חבות מצד המבקשת לשלם למשיבה השתתפות עצמית בסך 1,780 ש"ח.

בנוסף, כנטען בכתב התביעה, חייבת המבקשת למשיבה יתרת פרמיה בגין פוליסת ביטוח "בתי עסק" שמספרה 924568406 לתקופה שמיום 01.01.09 ועד ליום 31.10.09, בסך של 2,573 ש"ח.

לאור כל האמור עתרה המשיבה לחייב את המבקשת בסכומים האמורים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה.

תמצית הטענות בהתנגדות

נציג המבקשת, מר חיים מלכה, טען בתצהיר ההתנגדות כי התנהגותה של המשיבה בהגשת תובענה זו, לוקה בחוסר תום לב לכאורה, כלשונו, שכן המשיבה לא פנתה למבקשת במשך למעלה משלוש שנים בדרישה לחוב כל שהוא, ורק בחלוף למעלה משלוש שנים שלחה למבקשת מכתב התראה.

לטענת נציג המבקשת, הוא פנה למשיבה וביקש אסמכתאות לפניות וכן לעצם קיומו של החוב, אך לא קיבל את אישורי המסירה וחלף זאת הגישה המשיבה את תביעתה.

המבקשת הוסיפה וטענה כי על אירועי הביטוח נשוא ה תביעה חלה התיישנות, שכן משני אירועי ביטוח אלה חלפו יותר משלוש שנים עד מועד הגשת התובענה.

המבקשת טענה כי ככל שתטען המשיבה כי תקופת ההתיישנות המקוצרת שבחוק חוזה הביטוח חלה רק על תביעות כנגד מבטחים, הרי שחוק זה הינו חד צדדי ומקפח את המבוטחים, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

נציג המבקשת הפנה לפסיקתו של בית הדין לעבודה בעניין התיישנות תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי.

נציג המבקשת טען עוד בתצהירו כי המשיבה לא צירפה מסמכים ואסמכתאות שיש בהם לתמוך בטענתה על קיום החוב; לא צירפה אישורי מסירה למכתבי ההתראה שלטענתה נשלחו למבקשת וכי יש לצרף להליך את צד ג' - סוכנות הביטוח עימה נעשה ההסכם.

ביום 9/1/2013 התקיים בפני הדיון בהתנגדות. ב"כ המשיבה ויתרה על חקירתו של המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בהתנגדות על נספחיה ובסיכומי טענות הצדדים בפני, הגעתי למסקנה כי דין ההתנגדות להידחות מן הטעם שהגנתה של המבקשת היא הגנת בדים.

טענות המבקשת בתצהיר ההתנגדות נטענו בצורה כללית, סתמית ובלתי מפורטות, ואינן מקימות הגנה ולו בדוחק.

ההלכה היא כי " אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו"