בפני בקשה להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "
בקשה לאישור") אשר הוגשה בבית משפט זה, אל בית המשפט במחוז המרכז (כב' השופט א' שטמר), אשר בפניו מתבררת בקשה אחרת לאישור תובענה יצוגית שהוגשה מטעם קבוצה זהה או דומה בעיקרה, לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור תובענה שבפני ואשר מעוררת שאלות משותפות של משפט ושל עובדה, זאת על פי סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ר - 2006 (להלן: "
חוק תובענות ייצוגיות").
[א] נטען כי הבקשה לאישור שבפני, הינה אחת מתוך ארבע בקשות לאישור תובענות ייצוגית אשר הוגשו לבתי המשפט השונים. תחילה הוגשה בקשה לאישור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 26/1/2011, בשעה 08:00. כחצי שעה לאחר מכן בשעה 08:31 באותו יום, הוגשה בקשה לאישור נוספת לבית המשפט המחוזי בחיפה, באותו יום וכשעתיים לאחר מכן הוגשה הבקשה לאישור שבפני. למחרת היום, ביום 27/1/2011 הוגשה בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז. בכל הבקשות מועלות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות עד כדי זהות מוחלטת אשר נוגעות למהות התקלה, להיקפה ולהשלכותיה על השירות שניתן למנויי בזק. השאלות המשפטיות אשר עולות מן הבקשות הינן שאלת אחריותה של בזק לנזקים הנטענים, שנגרמו למבקשים השונים ולמנויי בזק אותם מבקשים לייצג בתובענות. גם באשר לסעדים הנתבעים קיים דמיון רב, באשר הם דורשים השבת החלק היחסי של דמי השימוש בקווי בזק ומתן פיצוי בגין הנזקים שנגרמו, עקב התקלה. באשר לקבוצת התובעים, קיים דמיון עד כדי זהות, מכיוון שכל הבקשות הוגשו בשמם של כל מינויי בזק במועד התקלה.
על פי סעיף 7(א)(2), במקרה המפורש בסעיף, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשות לבית משפט אחד המוקדם יותר בשל הרציונל, כי מקום בו הוגשה בקשה מוקדם יותר ימצא ההליך בשלב מתקדם יותר.
המבקשת טוענת, כי שבעניין הנדון אין חשיבות לשאלה באיזה בית משפט הוגשה הבקשה קודם לכן, באשר כל הבקשות הוגשו כמעט במקביל ובתוך יומיים. על כן אין תחולה לרציונל הנ"ל בשל כך שהדיון טרם החל בבקשה כלשהיא. מבוקש להורות על העברת הדיון בבקשה שבפני לבית המשפט במחוז המרכז בשל כך שהינו פחות עמוס מאשר בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
[ב] המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה, כי על פי סעיף 7(א)(2) בית המשפט רשאי ואינו חייב להורות על העברת הדיון לבית משפט אחר, וכי הדבר מסור לשיקול דעתו. מאחר ובית המשפט המחוזי בנצרת הוא בית המשפט בו העומס הינו פחות מבתי המשפט האחרים יאפשר הדבר ניהול יעיל ורצוף בבקשת האישור.
דיון
הואיל והבקשה שבפני נסמכת על קבוע בסעיף 7(א)(1) אביא להלן את נוסח הסעיף:
"א. בקשה לאישור קודמת או תובענה יצוגית קודמת.
(א)(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור, כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה יצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלה המתעוררת בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע שופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב.
(2) מצא בית המשפט כי מתקיימים האמור בפיסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה בבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה או בתבוענה הקודמת - לאותו שופט או מותב".
דומה כי הוראות חוק אלה ברורות ובהירות ומורות, כי על פי סעיף 7(א) (2) אין לבית המשפט שיקול דעת אלא עליו לפעול על פי המפורש בחוק. בפרט ביחס לקבוע בסעיף 7(א)(1), שם נאמר רשאי בית המשפט אשר מותיר לבית המשפט שמצא שבנסיבות אותו עניין יש מקום להורות על העברת הדיון לבית המשפט אשר אליו הוגשה בקשה קודמת. אלא שבהוראותיו המפורשות של סעיף 7 א (2) מצינו כי מקום בו נתקיימו התנאים המפורטים בסעיף (1) ובנוסף מצא בית המשפט, כי הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת, עליו להורות על העברתה לבית המשפט האחר. משמע, שבהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 7(א)(1) ובנוסף גם זהות הקבוצה שבשמה הוגשו הבקשות אין עוד לבית המשפט שיקול דעת רחב, אלא עליו להורות על העברת דיון לבית המשפט האחר, כך שהוראת החוק היא מנדטורית (ראה דברים שנאמרו בעניין בת"צ (מרכז) 10-07-4169 כב' השופטת מיכל נדב,
אמיר שלמה גרנביץ ואח' נ' עיריית הוד השרון תק-מח 2010 (4), 15996).
הרציונל העומד בבסיס הוראות סעיף 7א' ובפרט סעיף 7א(2) הינו ברור. שהרי אין ספק כי ראוי הוא שמותב אחד ידון ויקבע בכל השאלות המשותפות אשר עולות מתובענה דומה ביחס לקבוצה רלבנטית אחת אשר מבקשת לדון בסוגיה משפטית ועבודתית זהה, או דומה בעיקרה. אין ספק, כי מטעמי יעילות ומדיניות משפטיות, וצדק חברתי, ראוי שבית משפט אחד ידון ויכריע בעניין דומה וזהה אשר עולות בו סוגיות זהות ביחס לקבוצת התייחסות זהה או דומה בעיקרה.
נזכיר בעניין זה עוד דברים שנאמרו עוד בטרם חקיקת חוק תובענות יצוגיות:
"סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב. אם נכונים הדברים לגבי הליכים רגילים, קל וחומר כך לגבי הליכי תובענות ייצוגיות לרבות בקשות לאישורן, באשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה" (ראה רע"א 3765/01
הפניקס הישאלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, לא פורסם, 28/1/2002).
שיקולים אלה יפים גם לעניין הנדון בפנינו, לשם הדגשת הרציונל העומד בבסיס הוראת החוק, לעניין שיקול הדעת. אלא, שבפנינו עומדת הוראה מנדטורית אשר מתבססת גם על יסוד זהות הקבוצה וזהות האינטרסים, כך שמקום בו מתמלאות הדרישות של סעיף 7א (2) על בית המשפט להורות כמפורש בחוק.
לא מצאתי מקום לקבל את הפרשנות המבקשת להעביר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבפני למחוז המרכז, באשר הוראת החוק מפורשת ומורה על העברת הדיון לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת בזמן.
לפיכך, התוצאה היא, שאני מורה, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, על העברת הדיון בבקשה לאישור שבפני, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. במידה ונקבע מותב אשר ידון בבקשות לאישור שהוגשו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, יודיע על כך המבקש והדיון יקבע בפני המותב שנקבע שם.
דומה, שלא היה מקום כי המשיבה תתנגד לבקשה, ומכל מקום בשלב זה אינני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"א, 04 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.