החלטה בתיק ת"פ 47069-12-10

1.         הנאשם, עורך-דין הרשום כעוסק מורשה, עומד לדין בגין עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, אי הגשתם במועד של 17 דו"חות תקופתיים לרשויות מע"מ. מדובר בדו"חות תקופתיים המתייחסים לתקופה שבין חודש ינואר 2008 ועד חודש אוקטובר 2010.

2.         ההקראה קבועה הייתה ל-31.1.11, והיא נדחתה לבקשת הנאשם ל-30.3.11. שבתי ודחיתי גם מועד זה ל-5.6.11 נוכח טענת הנאשם כי הגיש ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים נגדו, והוא ממתין להכרעתו.

3.         עובר למועד ההקראה 5.6.11, הגיש הנאשם לביהמ"ש מסמך שכותרתו "טיעונים בשאלת האחריות". בטיעוניו הודיע לי הנאשם כי הוא מודה בעובדות שבכתב האישום, אך אינו מודה באחריותו באשמה הפלילית. סבורה הייתי, נוכח כותרת המסמך, כי הנאשם מבקש לקיים הליך הוכחות בשאלת אחריותו הפלילית כדי להוכיח את חפותו. מה גם, שטענתו בדבר "הצדק סביר", נשמעת כטענת הגנה.

4.         לא כך עלה מהמשך הטיעונים הכתובים, המגוללים את טרוניותיו הרבות של הנאשם כלפי רשויות מע"מ, טרוניות המתפרשות על פני תקופה ארוכה, משנת 2000 ואילך, על שניסו לגבות את הכספים המגיעים ממנו תוך הטלת ריבית וקנסות, ועל שנקטו כלפיו, כך טענתו, אמצעי גביה מתעמרים ומאיימים, עד שנקלע לקשיים ממשיים. עיקר טרונייתו של הנאשם היא כלפי "בעלת תפקיד מאוד מסוימת במאשימה", אשר "נקטה... באמצעי אכיפה דרסטיים..., ...השליטה טרור בעסקו ובביתו... השביתה את כוח הרצון שלו... השתלטה עליו ועשתה ברכושו ובכספיו בלא הבחנה כבתוך שלה" (סעיפים 3 ו-4 למסמך טיעוני הנאשם).

5.         בדיון שהתקיים בתאריך 5.6.11 הוסיף והבהיר הנאשם, כי אמצעי הגביה הקיצוניים שנקטה כלפיו "אותה גברת", הממונה על הגביה, אשר התמנתה מאוחר יותר לממונה האזורית במע"מ, שיבשה את תזרים המזומנים האישי שלו כדי כך שלא מסוגל היה לעמוד בתשלום הדו"חות התקופתיים השוטפים במועד. אם הבנתי נכוחה את כוונת הנאשם, הגם שדבריו נאמרו בלשון רפה, בקשתו היא שאקבע, כי רשויות מע"מ נהגו כלפיו בהתעמרות חריגה ופוגעת, וכי עוצמתה של ההתעמרות בו מבטלת את אחריותו הפלילית, ולחלופין, היא מצדיקה שאחיל לגביו את ההגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").