אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 42629-12-11

החלטה בתיק ת"פ 42629-12-11

תאריך פרסום : 05/09/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
42629-12-11
05/09/2012
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
גנאדי עואודה
עו"ד יוסף אלנססרה
החלטה
  1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק.
  2. בישיבה ביום 2.1.12 העלה הסנגור טענה מקדמית, לפיה יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, כיוון שנעשתה אפלייה פסולה בין הנאשם לבין שני שוהים בלתי חוקיים נוספים אשר נעצרו יחד עמו ושוחררו מבלי שהוגש נגדם כתב אישום. לאחד מהם, רמי אבו עוואד, היה גם עבר פלילי ותיק קודם בשנת 2008.
  3. המאשימה הסכימה לטענת הסנגור, כי בהתאם לקריטריונים האחידים שנקבעו ע"י המשטרה, מוגש כתב אישום כנגד שוהים בלתי חוקיים רק כאשר נפתחים שלושה תיקים במהלך השנתיים האחרונות, או כאשר קיים עבר פלילי ומאסר על תנאי בר הפעלה.  ואולם, המאשימה בתגובתה ציינה כי קיימת אבחנה ראייתית בין הנאשם לבין האחרים שנעצרו יחד איתו.               
    לגבי החשוד עוואדה מועאז, ציינה המאשימה, כי בעת שהוגש כתב האישום היו בידי המאשימה ראיות רק בנוגע לביצוע שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, לאחר שתיק החקירה לגבי כניסה שלישית לישראל לא אותר חרף נסיונות רבים.  
    לגבי החשוד רמי אבו עוואד ציינה המאשימה, כי בעת הגשת כתב האישום, לא נתקבלה בעניינו תעודת עובד ציבור המוכיחה כי שהה בישראל שלא כחוק.   


    המאשימה ציינה כי לא ניתן היה לבקש להאריך את מעצרם של חשודים אחרים ובהם הנאשם דנן, רק כדי להשיג את תעודת עובד הציבור בעניינו של רמי אבו עוואד ולהמשיך לנסות לאתר את התיק השלישי של החשוד עוואדה מועאז.            
  4. הגנה מן הצדק - מבט כללי - הגנה מן הצדק היא הגנה חדשה שטרם התגבשה כדבעי. סעיף 149 (10) לחסד"פ מורה כי ניתן לבטל כתב אישום בנסיבות בהן: " הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". העובדה שהמחוקק הקנה להגנה זו מעמד סטאטוטורי, מעבר לקיומה בהלכה הפסוקה בעבר, מדגישה ביתר שאת את הצורך לבחון אם בנסיבות העניין אכן תחושת הצדק תיפגע מניהול הליך פלילי.       
    בהתאם להלכה הפסוקה יש לבחון את הטענה בשלושה שלבים: ראשית, בחינת עוצמת הפגם שבהתנהלות המאשימה. שנית, איזון בין הערכים הנוגדים, היינו אם בהתחשב בכלל נסיבות העניין והאינטרסים הנוגדים, יש בקיומו של ההליך הפלילי משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. שלישית, בחינת הסעד המידתי הראוי בגין ההפרה (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 227).
  5. בית המשפט העליון קבע בעניין טענות אפלייה דומות, כי ראוי לבחון את שיקולי התביעה, שלה נתונה הפררוגאטיבה להעמדה לדין, ורק אם מתגלים שיקולים פסולים יש מקום לקבלת טענת האפלייה. כב' השופט ג'ובראן קבע, שלא כל הבחנה בין העמדתם לדין של שני פרטים, יהא עניינם דומה ככל שיהיה, מהווה אכיפה בררנית. אמנם, החלטה להעמיד אדם לדין אינה יכולה להיעשות בשרירות, ועליה לעמוד במבחנים המקובלים לגבי כל החלטה מינהלית, אבל לשם העלאת טענה בדבר 'הגנה מן הצדק', הנשענת על טענה לאכיפה בררנית, יהיה על הטוען להראות, ראשית כי מדובר בהבחנה בין מי שהדמיון ביניהם רלוונטי לעניין, ושנית כי בבסיס ההבחנה ניצב מניע פסול (ע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל, (2008)).
    כב' השופטת חיות הוסיפה וקבעה, כי כל עוד לא הסתבר שאי העמדתם לדין של חלק מן המעורבים בפרשה פלונית נבע משרירות או משיקולים פסולים - אין באכיפה חלקית, אף שהיא פוגעת בעיקרון השוויון, כדי להצדיק ביקורת שיפוטית פולשנית על הכרעת התביעה (ע"פ 37/07 פרג נ' מדינת ישראל (2008)).       
    עוד נקבע, כי אם ההחלטה שלא להעמיד לדין אחרים נבעה מהעדר תשתית ראייתית מספקת, יש בכך הסבר המפריך את טענת האכיפה הבררנית, כל עוד לא הוכחו טעמים לא כשרים לאבחנה שבהגשת האישום (ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' אהרון לימור (2007)).
    לעומת זאת, בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל טענה של אכיפה בררנית, גם ללא כוונה זדונית, כאשר הוכח בפניו כי בפניו כתב אישום יחיד מסוגו, בקובעו כי מדובר בפגיעה מהותית בשוויון (ע"פ (מחוזי ת"א) 70095/08 מד"י נ' אליהו אור (2009)).
    המאשימה בתגובתה טענה כי כאשר מדובר באבחנה על רקע ראייתי, אין מקום לקבלת טענה בדבר הגנה מן הצדק. המאשימה נסמכת על פסק הדין בע"פ (מחוזי ת"א) 70289/06 נקש ירון נ' מדינת ישראל, (2008), בו דחה ההרכב טענת אפלייה. יחד עם זאת צויין בפסק הדין כי הנאשם שם הודה בפני שוטר, בניגוד למעורבים אחרים. העובדה שהיה פער בראיות, השמיטה את הקרקע תחת הטענה של אכיפה בררנית. בנסיבות אלה, נקבע בעניין נקש, כי גם אם היה מקום להגשת כתב אישום נגד אחרים, לא ניתן להצביע על שרירות או התעמרות במערער כאשר הוחלט להגיש כתב אישום נגדו ולא נגד האחרים.
  6. מכאן שהפסיקה קובעת, כי לא כל הבחנה בהגשת אישום מגבשת טענת אפלייה. כדי להוכיח אפליה פסולה המצדיקה ביטול אישום, על ההגנה נטל כבד לשכנע כי קיימת בעניין אבחנה בהגשת האישום בין שווים. בנוסף, בדרך כלל יש להוכיח גם כי קיים שיקול שרירותי או בלתי ראוי, והוא אשר עמד ביסוד החלטתה של המאשימה. נוכח הפררוגטיבה של המאשימה בהגשת אישומים, והכלל בדבר חזקת תקינות מעשי המינהל, הנטל המוטל על הטוען טענת אפלייה פסולה הוא נטל כבד.
  7. הגנה מן הצדק היא הגנה חדשה. אין מחלוקת כי מדובר בהגנה חשובה ביותר. עם זאת, כפי שציינתי בעבר, קיימת לא פעם תחושה, כי נעשה שימוש יתר בהגנה חשובה זו. טענה בדבר הגנה מן הצדק, ראוי שתטען במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם התנהלה המדינה באופן חריג המקומם את תחושת הצדק. לא כל טעות, פגם בשיקול דעת או אפילו רשלנות בהתנהלות המאשימה, מצדיקים שימוש בהגנה ייחודית זו. שימוש מרובה מדי בהגנה מן הצדק, עלול להביא לפגיעה בהגנה ולהוזלתה.          
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ