החלטה בתיק ת"פ 426-09

לפנינו בקשה של כתב המשפט של חדשות ערוץ 10, מר אביעד גליקמן, לקבל את התיעוד החזותי של אחת מחקירות המשטרה בתיק זה, בה עומתה הנאשמת עם העד משה טלנסקי (התיעוד הוגש במסגרת ת/14). הכתב ציין בבקשתו כי מטרתו היא לשדר באמצעי התקשורת את התיעוד החזותי.

הן המאשימה והן הנאשמים מתנגדים לבקשה.

לטענת המאשימה, יש למעט בחשיפת חומרי חקירה מסוג זה, שכן פרסום של חומרי חקירה מהסוג המבוקש עלול לפגוע בנכונותם של נחקרים לשתף פעולה. לטענת הנאשמת, יש לדחות את הבקשה שכן פרסום קלטת החקירה עלול לבייש את הנאשמת, שאינה מכהנת עוד בתפקיד ציבורי, ולפגוע בפרטיותה ובשמה הטוב. לטענת הנאשם, יש לדחות את הבקשה גם מן הטעם שהעד טלנסקי הינו עד תביעה בתיק אחר שבו הועמדו לדין הנאשם והנאשמת.

על פי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב - 2002, חל איסור לפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית המשפט. ההלכה הפסוקה קבעה כי מתן היתר הפרסום על ידי בית המשפט, מהווה חריג לכלל. בענין זה, על בית המשפט לשקול זה מול זה את הזכות להגנה על כבודו ועל פרטיותו של הנחקר, אל מול זכות הציבור לקבל מידע על פרשות הנחקרות על ידי רשויות החוק, והיכולת לבקר את פעולתן של אותן רשויות. בעת עריכת האיזון ישקול בית המשפט גם את העובדה שנפתחה בפני הציבור דרך חלופית לקבל את המידע (ע"פ 5127/11 רשות השידור הישראלית - ערוץ 1 נ' רוני רון, ניתן ביום 10.10.11).

בענייננו, כפי שציין המבקש עצמו, תמליל העימות גלוי מזה זמן רב ועל כן התכלית של זכות הציבור לדעת הוגשמה זה מכבר, ומכל מקום זכות זו לא תפגע כתוצאה מאי-שידור קלטת העימות. המבקש אף לא העלה בהקשר זה כל טענה בנוגע לפעולתן של רשויות החוק. מנגד, פרסום הקלטת עלול לפגוע בפרטיותם של הנאשמת ושל העד טלנסקי, שהוא הדובר העיקרי בעימות הנדון.

כאמור, מתן היתר לפרסום עימות חזותי הוא החריג לכלל ולכן יינתן רק במקרים נדירים. יש להדגיש, בהקשר זה, כי התיעוד החזותי המבוקש כעת כלל לא הוקרן באולם בית המשפט. זאת ועוד, אפילו היה התיעוד החזותי מוקרן באולם בית המשפט, לא היה בכך כדי להתיר את פרסומו בהתקיים חשש לפגיעה בפרטיותו של העד (ראה החלטתנו במקרה דומה בעמ' 10894 לפרוטוקול).

לטענת המבקש, משעה שניתנה הכרעת הדין יש ליתן משקל רב יותר לזכות הציבור לדעת, ועל כן בשלב זה של המשפט יש להיעתר לבקשתו. טענה זו אין לקבל. ראשית, ההליך בענייננו טרם הסתיים שכן טרם ניתן גזר הדין. שנית, והיא העיקר, תכליתו של סעיף 13 האמור, המבקשת לשמור על כבוד הנחקר ופרטיותו, רלוונטית גם לאחר מתן הכרעת הדין (ראה פסקה 5 לפסק הדין בעניין רוני רון האמור).

לנוכח כל האמור, איננו סבורים כי מתקיים טעם למתן היתר חריג לפרסום קלטות החקירה, ואנו דוחים את הבקשה.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.