ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
39517-12-09
15/02/2012
|
בפני השופט:
דניאלה שריזלי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
עופר צבר עו"ד אדוה ויצמן
|
החלטה |
נוכח התנהלות ההגנה בשבועות האחרונים שבתי ועיינתי בכל הפרוטוקולים בתיק שבכאן.
מוצע להגנה לעשות כן.
סנגורים מוחזקים בעיניי בכלל, ובתיק פלילי זה בפרט, כמי שיודעים מלאכתם, כמי שמכירים היטב את הנאשם שהם מייצגים ואת חומר הראיות בתיק, וגם כמי שמתנהלים בדרך מקצועית, על פי הוראות החוק והפרוצדורה הפלילית.
הסנגורית, עו"ד אדוה ויצמן, מודעת, ללא ספק, להתנהלותה בתיק זה; בכלל זה, התחייבותה להסדר הטיעון אליו הגיעה עם ב"כ המאשימה בתאריך 10.11.11 (לאחר שכבר נשמעו הראיות בחלקן). באותו מועד הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן (אשר תוקן במסגרת ההסדר) והסנגורית הודיעה כי הנאשם יבקש לצרף תיק זה לתיק אחר שתלוי ועומד כנגדו [על מחוייבות להסדרי טיעון ראו: בג"צ 218/85
ארביב נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מ(2) 393; בג"צ 492/11
יחיא טורק ואח' נ' פרקליט המדינה ואח', (פורסם 27.3.11)]. למרות שטענת ההגנה בדבר "אי שפיות הדעת" הועלתה בשלב מאוחר, בבחינת "חכמה שלאחר מעשה", ובניגוד לכוונות המוצהרות בדיון בדבר הסדר טיעון, התרתי לנאשם להוכיחה, מתוך כוונה להקפיד על זכויותיו. במסגרת זו גם התרתי את העדת הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר כספי. על השתלשלות העניינים בהמשך, והתנהלותה פתלתלה של ההגנה, מעידים הפרוטוקולים.
בתאריך 24.1.12 לא הייתה כל כוונה מצד הסנגורית להעיד את הנאשם. היא יודעת זאת היטב ! אילולא מיהרה הסנגורית לדיון באולם אחר, הייתה מסכמת בו במקום - כפי שהוריתי.
כאמור בהחלטתי מתאריך 14.2.12, לא מצאתי בבקשת הסנגורית טעם מהותי וממשי המצדיק את העדת הנאשם באיחור, במיוחד לאחר שהחליטה ב-24.1.12 שלא להעידו. אין מקום להעידו עתה, רק משום שטרם השמיעה ב-24.1.12 סיכומיה לעניין האשמה והגנת אי שפיות הדעת, וגרמה לעיכוב מסיבותיה שלה. זהו עיכוב נוסף של ההליך, שמקורו שוב ב"היפוך מחשבה" המאפיין את ההתנהלות בתיק זה לאורך כל הדרך. לא זו אף זו; הבקשה להעיד את הנאשם לאחר סיכומי המאשימה - אינה מעוגנת בחוק.
בהתחשב בהחלטת הסנגורית מלכתחילה שלא להעיד את הנאשם, לא ראיתי כיצד מניעת העדתו היום פוגעת בזכויותיו. מן העבר האחר, עיכוב נוסף של ההליכים, לאחר העיכובים הרבים שכבר אירעו, פוגע באינטרס הציבור בדבר קיום יעיל של ההליך הפלילי. במכלול הנסיבות שתיארתי - הבקשה להעיד את הנאשם היום אינה ראויה, בלשון המעטה.
אשר על כן, על הסנגורית להגיש סיכומיה בכתב (לא יותר מ-6 עמודים) עד 22.2.12. לאחר מכן, תומצא לצדדים החלטתי לעניין טענת ההגנה של הנאשם בדבר "אי שפיות הדעת".
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.