1. עוד לפני שהוחל בשמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, והורשע על פי הודאתו.
בין הצדדים לא נעשה הסדר ביחס לעונש שיוטל על הנאשם, והטיעון לעונש היה חופשי.
2. עניינו של כתב האישום באירוע שאירע בשעה 03:15 לפנות בוקר, בתאריך 8.2.2013, שאז קיבל הנאשם דו"ח משוטר ממשטרת זבולון בגין הקמת רעש. הנאשם כעס על קבלת הדו"ח, ועל כן החליט לזרוק בקבוק תבערה על תחנת המשטרה, ולהציתה. הנאשם נטל אפוא בקבוק פלסטיק ומילא אותו בדלק שרכש מתחנת דלק סמוכה, ולאחר מכן העביר את הדלק לבקבוק זכוכית. בסמוך לשעה 04:40 הצית הנאשם את הבקבוק והשליכו לעבר תחנת המשטרה, ונמלט מהמקום.
הבקבוק שנזרק התנפץ על גדר תחנת המשטרה, תוכנו התלקח וחלק מהחומר הדליק נפל בשטחה האחורי של תחנת המשטרה.
3. על רקע הדברים שלעיל, הודה הנאשם כי ביצע העבירות הבאות:
(א) ניסיון הצתה, עבירה לפי 448(א) סיפא בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977;
(ב) ייצור נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 144(ג)(2) לחוק העונשין;
(ג) החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 144(א) לחוק העונשין.
4. בא כוח המאשימה עמד בטיעונו לעונש על חומרת העבירות בביצוען הורשע הנאשם. בהקשר זה אציין, כי העונש המרבי לעבירת הניסיון להצתה שבוצעה על ידי הנאשם מגיע כדי 20 שנות מאסר, והעונש המרבי לעבירת ייצור בקבוק התבערה מגיע כדי 15 שנות מאסר.
לטענת בא כוח המאשימה, אך נס הוא, שניסיונו של הנאשם להצית את תחנת המשטרה נכשל, שכן באותה עת היו בתחנת המשטרה שוטרים שעבדו בה, ואם הנאשם היה מצליח להוציא את ההצתה אל הפועל, אפשר והיו נגרמים קורבנות בנפש. בא כוח המאשימה ציין, כי הנאשם תכנן את המעשה, הצטייד בכפפות, ועשה את המעשה כנקמה על הדו"ח שנרשם לו בגין הקמת הרעש.
לטענת בא כוח המאשימה, מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין הוא בין 3 שנים ועד 6 שנים מאסר לריצוי בפועל.
5. בא כוח הנאשם עמד בטיעונו לעונש, על כך שהנאשם קיבל על עצמו את האחריות למעשה עוד בחקירתו בתחנת המשטרה, הודה, התנצל והביע חרטה על המעשה. לטענת בא כוח הנאשם, הנאשם ביצע המעשה על רקע צריכת אלכוהול עם חברים שחגגו יום הולדת באותו לילה, והמעשה נעשה ברגע של כעס.
בא כוח הנאשם ציין, כי לנאשם אין הרשעות קודמות, וזו היא מעידתו הראשונה. לטענת בא כוח הנאשם, הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, סיים 11 שנות לימוד, התגייס לצה"ל ושרת שירות חובה מלא. עובר לאירוע עבד הנאשם במרכול כמסדר סחורה, וביצע עבודתו לשביעות רצונה המלאה של הממונה עליו (וראו המוצג נ/1). בא כוח הנאשם הוסיף ופרט נסיבותיו האישיות של הנאשם, והזכיר בהקשר זה כי אביו של הנאשם שם קץ לחייו לפני כ- 12 שנים ולאחר מכן אחותו נרצחה בידי בעלה.
לדעת בא כוח הנאשם, בנסיבות העניין יש לקבוע כי מתחם העונש ההולם הוא בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל, ולאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, יש, לדעת בא כוח הנאשם, מקום להעמיד את העונש על שישה חודשי מאסר, ולאפשר לנאשם לרצות את העונש בעבודות שירות.
6. הנאשם בדבריו לפני הביע התנצלות, צער וחרטה על המעשה שעשה, וטען כי עשה את המעשה בשעה שלא היה מצוי במלוא חושיו, שכן לפני האירוע שתה משקאות חריפים עם חבריו.
7. קודם שבאתי לשמוע הראיות והטענות לעונש, ביקשתי לערוך תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם.
תסקיר המבחן, מתאריך 1.9.2013, הוא תסקיר חיובי. בתסקיר פרטה קצינת המבחן את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. את לימודיו קטע הנאשם בשל המצוקות הרגשיות אליהן נקלע לאחר מות אביו ורצח אחותו, הגם שהישגיו הלימודיים, במגמת אדריכלות, היו טובים.
על פי תסקיר המבחן, הנאשם הביע בפני שירות המבחן רצון להשתלב בקבוצה טיפולית, שתסייע לו להתמודד בעתיד עם תחושות התסכול המלוות אותו בעתות מצוקה, לחץ ומשבר. קצינת המבחן התרשמה, שהנאשם מבין את חומרת מעשיו וההליכים המשפטיים שננקטו נגדו הצליחו להרתיעו, ועל כן ממליצה קצינת המבחן שלא להטיל עליו מאסר בפועל אלא להסתפק בעונש שניתן לרצותו בעבודות שירות, ולצדו ליתן נגד הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי.
8.
ריבוי עבירות (סעיפים 40יג - 40יד(4) לחוק העונשין: