אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 30901-02-11

החלטה בתיק ת"פ 30901-02-11

תאריך פרסום : 06/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
30901-02-11
06/06/2013
בפני השופט:
דבורה עטר

- נגד -
התובע:
מיכאל חמוי
הנתבע:
רשות המיסים בישראל - מחלקה לתיקים מיוחדים
החלטה

1.      בפניי בקשת ב"כ הנאשם, במסגרת טענות מקדמיות שהעלה, להורות על ביטולו של כתב האישום שהוגש נגד מרשו וזיכויו מהמיוחס לו.

2.      כתב האישום המקורי הוגש כנגד הנאשם וכן כנגד שני נאשמים נוספים וייחס להם ביצוע עבירה של שימוש במרמה ותחבולה, או הרשאה לאחר להשתמש בהן או עשיית מעשה אחר, על מנת להתחמק או להשתמט מתשלום מס, בניגוד לסעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן:"החוק").

על פי כתב האישום שימשה הנאשמת 1 כחברה לתכנון וייצור מטבחים, הנאשם 2 היה מנהלה הרשום והנאשם 3 , שהינו הנאשם בתיק שבפני , שימש כמנהלה הפעיל.

ביום 1.11.2004 נערך הסכם בין הנאשמת 1 לבין חברת "מטבחי קלאסיק" (להלן:"החברה"), למכירת הציוד, המלאי והמוניטין שלה בסכום כולל של 7,020,000 ש"ח כולל מע"מ (להלן: "העסקה").

הנאשמים הוציאו בעבור העסקה חשבונית מס בשיעור של 7,020,000 ש"ח כשהמס הנובע ממנה הינו 1,020,000 ש"ח (להלן:"החשבונית") ואולם לא דיווחו עליה בדו"חות התקופתיים של הנאשמת ולא שולם המס בגינה.

החברה רשמה את החשבונית בספרי הנהלת החשבונות שלה והגישה דו"ח להחזר המע"מ ששולם בגינה, נענתה בחיוב והעבירה אותו לחשבונה של הנאשמת. הנאשמים משכו את סכום ההחזר במזומן ואולם גם באותה העת לא  דיווחו אודותיה לרשויות המע"מ ולא שילמו את המס הנובע ממנה.

3.      בסופו של יום, לנוכח אי איתורו של הנאשם 2, נמחקו הוא והנאשמת 1 מכתב האישום ובעת הגשת הבקשה עמד בתוקפו, כתב האישום, בנוסחו המתוקן, כנגד הנאשם בלבד.

4.      בין לבין ביום 23.9.12 וטרם מתן ההחלטה בבקשה, אותר הנאשם 2 והוגש כנגדו כתב אישום בת"פ 44536-09-12 , אשר הדיון בו, אוחד עם כתב האישום נשוא בקשה זו.

5.      לאור שינוי הנסיבות מאז הגשת הבקשה, התבקש ב"כ הנאשם להודיע לבית המשפט האם הינו עומד על כלל טענותיו המקדמיות וצוין כי למעט הטענה בדבר "סעד מן הצדק - פגיעה ממשית ביכולתו של הנאשם לנהל כדבעי את הגנתו", הינו עומד על כלל טענותיו בבקשה.

6.      ב"כ הנאשם טען כי דין הבקשה להתקבל, לנוכח שיהוי המאשימה באופן בלתי סביר ובלתי מוצדק והגשת כתב האישום בגין האירועים שהתרחשו בסוף שנת 2004 , במהלך חודש פברואר 2011 . בשל כך נמנעה לטענתו, מהנאשם היכולת לנהל את הגנתו כדבעי,  לשחזר את מסכת האירועים ולאתר ראיות מהותיות שיהא בהן כדי לסייע להגנתו והינו חוסה תחת הגנה מן הצדק (להלן:" ההגנה" ולהלן: "טענת השיהוי").

עוד טען ב"כ הנאשם בהקשר להגנה, לאכיפה בררנית, תוך מתן הדעת לכך כי כנגד מנהל החברה עליו הוטלה החובה להשיב את החזר המס, לא הוגש כתב אישום כלל (להלן:"טענת האכיפה הבררנית").

טענה נוספת שהעלה ב"כ הנאשם בטענה להגנה, התייחסה להסתמכותו של הנאשם על גורמים מקצועיים בנאשמת, אשר ניהלו את ענייניה הכספיים, כי יפעלו כמתחייב (להלן:"טענת ההסתמכות").

כמו כן טען ב"כ הנאשם כי העובדות המפורטות בכתב האישום אינן מגבשות עבירה פלילית. שכן אין בידי המאשימה ראיות המצביעות על המקור לחובתו של הנאשם ובפועל לא תפקד כבעלים ו/או המנהל הרשום של החברה ולא מילא בה כל תפקיד אחר, המקים חובה כאמור (להלן:"הטענה הנוספת").

7.      המאשימה טענה מנגד, כי ככלל, טענת ההגנה, תתקבל במקרים חריגים בלבד, שבהם התנהלותה של התביעה היתה שערורייתית וחמורה ביותר, שלא כבענייננו ואף כי אינו בא בגדר המתווה שנקבע בפסיקה באשר לתחולתה.

באשר לטענת השיהוי, ציינה ב"כ המאשימה כי דינה להידחות. לדבריה, אכן חלפה תקופה עד למועד הגשת כתב האישום. ואולם לבד מכך שבוצעו במהלכה פעולות לקידום החקירה והשלמתה, כתב האישום הוגש בטרם חלפה תקופת ההתיישנות ולא נתגלה חוסר סבירות בהתנהלות המאשימה. בהקשר זה טענה בנוסף כי החלטה על ביטול כתב האישום תהא בלתי מידתית בעליל, שכן באיזון בין שיקולי הגנת הנאשם לבין האינטרס הציבורי גובר זה האחרון.

באשר לטענת האכיפה הבררנית, ציינה ב"כ המאשימה כי מדובר באכיפה חלקית מותרת, וההגנה לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, בדבר שיקולים זרים ומטרות פסולות ולא הוכיחו כי העמדתו לדין כנאשם יחיד של בוצעה משרירות גרידא.

בהקשר לטענת ב"כ הנאשם כי היה על המאשימה להאשים את מנהלה של החברה טענה המאשימה כי מקורה בטעות, שכן לא ביצע כל עבירה ואף פעל כדין בעצם רישום החשבונית ובהגשת הדו"ח להחזר תשומות.

באשר לטענת ההסתמכות, ציינה ב"כ המאשימה כי אינה ברורה דיה, ככל הנוגע לגורם עליו הסתמך הנאשם, סותרת טענות אחרות שלו וממילא נטל השכנוע כי הינו חוסה בצל ההגנה, רובץ על הנאשם ולא היה בידו , על פני הדברים להוכיח כאמור. 

בנוגע לטענה הנוספת ציינה ב"כ המאשימה כי ברשותה ראיות רבות להוכחת המיוחס לנאשם בכתב האישום, שיובאו בהמשך, במסגרת ניהול הליך ההוכחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ