החלטה בתיק ת"פ 27351-09-11

בהתחשב בעובדה שהנאשם נתון במעצר מאז 07.09.11, ובהתחשב בתקופת המאסר שהצדדים ימליצו לבית המשפט להשית על הנאשם וכן בהתחשב בנסיבות העבירה כמפורט בכתב האישום המתוקן, אינני רואה מקום לדחות את הדיון.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

אני מגישה העתק המרשם הפלילי של הנאשם לבית המשפט ולסניגור.

אנחנו נבקש מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון ולהשית על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן פיצוי למתלוננת.

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות מעשה מגונה כלפי קטינה, כבת 9, המתגוררת בשכנות לנאשם. הנאשם נגע בגופה של הקטינה, המתלוננת, ילדה ממש ועל אף שביקשה שיפסיק, הנאשם התעלם מדבירה, הכניס ידיו מתחת לחולצתה וליטף את גופה.

המתלוננת חזרה ואמרה לנאשם שיפסיק לגעת בה אבל הוא הוסיף וליטף את רגליה וידיה.

חומרת העבירות באה לידי ביוטי בכתב האישום המתוקן. בביצוע העבירות כלפי ילדה שניצל את תמימותה וכן גרם לה להיכנס לביתו, נעל את דלת הבית, באמצעות מפתח וביצע בה את המעשים המפורטים.

לנאשם עבר פלילי. יחד עם זאת, הנאשם הודה וחסך זמן שיפוט והבאת עדים.

במסגרת הסדר הטיעון, נלקחו בחשבון גם מצבו הרפואי הנפשי של הנאשם.

לאור כל האמור, אנו מבקשים לאמץ את הסדר הטיעון. אנו מבקשים שיפסק פיצוי למתלוננת שיהלום את חומרת העבירה שבוצעה כלפיה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

הנאשם יליד 1943, בן 69. הנאשם היה נשוי. הנאשם חולה נפש וגם אשתו היתה חולת נפש. הם הכירו בבית החולים לחולי נפש. היא ילדה לו בן ולפני כ - 3 שנים היא התאבדה.

בנו של הנאשם, שהיום הוא בן 3, נמצא באומנה.

למעשה, הנאשם ערירי. אין לו קשר עם בני משפחתו. הוא מתקיים מקצבת נכות נפשית וקצבת זקנה. בעבר, בשנת 2000, הופסקו הליכים פליליים נגדו, בשל הקביעה כי הוא איננו מסוגל לדין. העבירה כאן היא מעידה חד פעמית. צריך לציין שהעבירה בוצעה כשלושה ארבעה חודשים לפני הגשת התלונה, כשהנאשם המשיך לגור באותו מקום ולא היו מעשים נוספים.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן יקר. בנסיבות אלה, אנו נבקש לאמץ את הסדר הטיעון.