אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 187-08

החלטה בתיק ת"פ 187-08

תאריך פרסום : 20/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה חיפה
187-08
08/08/2012
בפני השופט:
דלית גילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול
הנתבע:
1. רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ 511020018
2. אברהם רמי לב
3. נירה לב
4. . איתי גיל

עו"ד דורון מורל ואח'
החלטה

1.           לאחר תהפוכות רבות, כמתואר בהחלטתי מיום 7.4.10, הוגש נגד הנאשמים שבכותרת, ביום 8.6.10, כתב אישום משולב, הכולל 7 אישומים, מתיקים שאוחדו בהחלטת בית-הדין הארצי לעבודה. מאחר שנראה היה שהתייחסו בו לתיקים כפולים [תיק פ 188/08 (אז' חיפה), שנרשם בכותרת ועוסק בעבירות המתוארות באישום השני, שם נזכר תיק אחר, פ 184/08 (אז' חיפה)], והושמט, בטעות, אישום נוסף שאוחד [ פ 507/08 (אז' י-ם)] - הובהר בהחלטה מיום 23.8.10, מהו האישום התקף, ובסוף ישיבה שהתקיימה ביום 12.4.11, הוחלט, כי יוגש נוסח חדש של כתב אישום משולב; זה הוגש ביום 26.4.11, כותרתו: "כתב אישום מאוחד מתוקן" והוא מחזיק 8 אישומים (להלן: כתב-האישום).

2.           לטעמי, היה נכון, שב"כ המאשימה יבקש מפורשות, כבר בישיבה לפני, שאכריע קודם כל בבקשתו לתיקון האישום השישי, ע"י ייחוסו גם לנאשמים 2 ו- 3 [תיק 11411-03-10 (אז' חיפה)], כאמור ב"הודעה על תיקון כתב אישום ובקשה לתיקון כתב אישום", שהגיש ביום 8.6.10, יחד עם כתב האישום המשולב; לא ראוי, שנזכר לומר רק בתשובתו לטענות המקדמיות של נאשמים 2 ו- 3 - אחרי הגשת כתב-האישום, שהיה אמור להיות הנוסח המעודכן של כל האישומים, ביחס לכל הנאשמים - "כי תיק זה [באישום השלישי - ד.ג.] ממתין להחלטת בית הדין בעניין תיקונו על דרך הוספת הנאשמים 2 ו-3" [ס' 4 לתגובת המאשימה].

3.           הסרבול הקיים, ממילא, באיחוד 8 הליכים שונים - שהחלו בבתי-דין אזוריים שונים, כנגד 4 נאשמים - לכדי כתב אישום אחד, מועצם, כאשר נציג המדינה, שמצופה ממנו להיות הגורם המודע לכל העובדות הרלבנטיות ומי שיש בידו לעזור לבית-הדין לנהל את ההליכים במאוחד, מתעלם מתפקידו זה. כל הרעיון של הכנת מסמך אחד, לפיו כל אחד מארבעת הנאשמים יידע מה העבירות המיוחסות לו, לגרסת המאשימה, נמוג, אם אחד האישומים אינו סופי - לדעת המאשימה - ומצריך עוד החלטה, לפני שיכלל במסמך המאוחד.

4.           חומרת מחדלו של ב"כ המאשימה, שלא העלה בעת הדיון, ביום 12.4.11, את הצורך לקבל החלטה, בדבר תיקון האישום השישי, לפני שיגיש נוסח חדש של כתב-אישום משולב, כפי שנקבע, גוברת, בהתחשב בכך שבאותה ישיבה נקבעו, גם בנוכחותו, מועדים להעלאת טענות מקדמיות מצד הנאשמים; שהרי, אין מקום לכך לפני שיהיה בידיהם נוסח סופי של האישומים. עובדה נוספת היא, שגם בהודעתו מיום 26.4.11, בדבר הגשת כתב-האישום - בעקבות ההחלטה שכיוונה להביא ליצירת מסמך אחד ובו כל האישומים כלפי כל הנאשמים - לא מצא ב"כ המאשימה לנכון להזכיר, כי הוא "ממתין" עדיין להחלטה על תיקון האישום השישי, בהוספת נאשמים 3-2 לאישום זה. בכך גרם ב"כ המאשימה לשיבוש נוסף בניהול ההליך המורכב שלפנינו, ולא פלא, שבטיעונים המקדמיים של נאשמים 2 ו- 3, אותם נבחן בהמשך, ציינו, כי האישום השישי אינו מכוון כלפיהם. לגופם של דברים - איני תמימת דעים עם ב"כ המאשימה, כי הוספת אישום נגד נאשם, שמלכתחילה לא יוחסה לו העבירה הנטענת בו, לכאורה, אין בה "כל שינוי במסכת העובדתית האופפת את האישומים" [כלשון ס' 9 לבקשתו, מיום 8.6.10]. נהפוך הוא - זה מהפך של ממש.

5.           לאור השתלשלות העניינים, כמתואר לעיל - ובהתחשב בכך, שהאישום השישי מדבר על עבירה שנעברה, לכאורה, ביום 20.1.05, והבקשה לייחס אותו גם לנאשמים 2 ו-3, הועלתה, לראשונה, רק ביום 8.6.10 - הנני דוחה את הבקשה לתיקון אישום זה, והוא ישאר כנוסחו כלפי נאשמים 1 ו-4, בלבד .

6.           נוכח טענות מטענות שונות, בנושא הייצוג של הנאשמים, ניתנה להם הזדמנות להודיע, האם יהיו מיוצגים על-ידי עורך-דין או שייצגו את עצמם ונקבע, כי ככל שבכוונת מי מהנאשמים להעלות טענות מקדמיות, יעשה כן בכתב, במועדים שנקבעו בסוף ישיבת 12.4.11, שנדחו - לבקשתם - שוב ושוב.

7.           ביום 30.8.11, ביקשה הנאשמת 1 את מחיקתה מכתב האישום, בטענה, כי ביום 13.12.10 ניתנה החלטת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המקבלת את בקשתה ומעכבת את כלל ההליכים הפליליים נגדה [החלטת גב' אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) - נספח א', שם].

8.           בתגובת המאשימה, מיום 5.9.11, אושר, כי "ההליכים בעניינה של הנאשמת 1 עוכבו על ידי היועץ המשפטי לממשלה", אך, הוסף שעיכוב הליכים אינו מהווה ביטול או מחיקה של כתב-האישום ונטען, כי עובדת עיכוב ההליכים בעניינה של הנאשמת 1, צוינה בפני בית-הדין, בהודעה מפורשת ועל גבי הודעות קודמות.

9.           צודק ב"כ המאשימה, כי עיכוב הליכים ע"י היועץ המשפטי לממשלה אינו מבטלם, וקיימת אפשרות לחדשם בתנאים מסוימים; למשל, אם תבצע הנאשמת 1 עבירות נוספות, בתוך התקופה הקבועה בחוק, כפי שהוזהרה כבר ביום 1.12.09, במכתב מלשכת היועץ המשפטי לממשלה [חלק מנספח א' לבקשתה למחיקתה מכתב-האישום].

10.      עם זאת, בכותרת כתב-האישום, שהוגש, כאמור, לאחר שהתקבלה ההחלטה על עיכוב ההליכים נגד נאשמת 1 - לא מצוינת כלל עובדת עיכוב ההליכים, והאמירה: "ההליכים הותלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה" - מופיעה רק בכותרת ההודעה על תיקון כתב-האישום, מיום 26.4.11, וחבל שכך. מובן, כי לו האמירה המפורשת היתה מופיעה גם בכותרת כתב-האישום עצמו, היתה נחסכת מאיתנו בקשה זו.

11.      לסיכום, בקשר לנאשמת 1 - האישומים נגדה, לפי כתב-האישום, מותלים, נוכח החלטת היועץ המשפטי לממשלה על עיכוב ההליכים, ובכפוף לאזהרה שהוזהרה מטעמו .

12.      ביום 19.9.11, הוגשה בקשה לביטול האישומים כנגד נאשמים 2 ו- 3, בטענה שהאישומים התיישנו וקיימת להם גם "הגנה מן הצדק". לטענתם, מאחר שהעבירות המיוחסות להם הינן מסוג עוון - הן מתיישנות בחלוף 5 שנים מיום ביצוען, בהתאם לסעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ). לפי טבלה המובאת בבקשתם, שלושה מתוך שבעת האישומים המיוחסים להם [האישום השישי בכתב-האישום נותר רק נגד נאשם 4] - הוגשו "קרוב ל-4 שנים" לאחר מועד ביצוע העבירה, וארבעת האישומים האחרים - כעבור כ- 7 עד 8 שנים מביצוע העבירות המתוארות בהם.

13.      לעניין טענת נאשמים 2 ו- 3, בדבר קיומה של הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחסד"פ - טענו הן לעניין "שיהוי" בהגשת כתב-האישום והימנעות מחקירתם, קודם לכן, והן לעניין "אכיפה בררנית", בהתחשב בכך שההליכים נגד נאשמת 1 עוכבו, בשל חילופי הבעלים בחברה, דבר שגרם - לדעת נאשמים 2 ו- 3 - גם לשינוי לרעה במצבם. תגובת המאשימה, לטענות אלה, ניתנה ביום 18.12.11, וביום 30.1.12 הגיבו נאשמים 2 ו- 3, לתגובת המאשימה בעניינם.

14.      אשר לטענת ההתיישנות - לגבי שלושת האישומים הראשונים, שגם לטענת הנאשמים הוגשו "קרוב ל-4 שנים" לאחר מועד ביצוע העבירות, לכאורה, ודאי שאין לקבל טענת "התיישנות", משלא חלפו 5 שנים ממועד העבירה הנטען. בשלושת האישומים האחרים - יש לבחון, אם צודקת המאשימה בטענתה, שנערכו בכל אחד ואחד מהם פעולות חקירה, העוצרות את מרוץ ההתיישנות, לפי הוראות סעיף 9(ג) לחסד"פ, הקובעות, כי בעוון, אשר בתוך התקופה של "התיישנות עבירות", כקבוע בסעיף 9(א) לחסד"פ, נערכה לגביהם "חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה ...".

15.      נבחן, אפוא, את האישומים האחרים, המיוחסים גם לנאשמים 2 ו- 3:

א.            האישום הרביעי [ הע"ז 11429-03-10 (לשעבר 1046/08)] -

העבירה המיוחסת לנאשמים נעברה, לכאורה, ביום 27.4.03, וכתב האישום הוגש רק בחודש 4/11, אולם, המועד הרלבנטי הוא, לכל המאוחר, המועד בו תוקן אישום זה - אשר התחיל בבית-הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, כלפי נאשמת 1 ונאשם 4 - כך שיכלול גם עובדות המייחסות עבירה לנאשמים 2 ו- 3. זה קרה עם הגשת כתב-האישום המשולב, ביום 8.6.10, שכלל את התיקון שבוצע לפני שהחל המשפט, ביחס אליו, ומכאן, שלא נדרשה הסכמה לתיקון האישום הזה, אלא, די היה בהודעה עליו, כפי שהוגשה. אך, גם בתאריך זה כבר חלה התיישנות.

טוענת המאשימה, כי תקופת ההתיישנות ביחס לאישום זה, כלפי נאשמים 2 ו- 3, נעצרה מעצם העובדה שהוגש כתב-אישום נגד החברה, נאשמת 1, ביום 7.1.09 - טענה זו אינה מקובלת עלי.

אף אם ניתן לומר, כי כאשר תאגיד מבקש להישפט, בבקשה שהגישו מנהליו, על המנהלים לצפות, שכאשר יפעיל התובע את שיקול הדעת ויחליט לקבל את הבקשה ולהגיש כתב-אישום נגד התאגיד, יהיה נלווה לאישום זה גם אישום נגד המנהלים, כנושאי תפקיד בתאגיד - הנמקה שניתנה בפסיקה, ביחס לטענות מנהלים שלא נחקרו, מראש, בחשד לעבירה עצמאית שלהם במסגרת חקירת עבירות התאגיד - הרי, משעה שהחליטו להגיש כתב-אישום רק נגד התאגיד, ולא נגד מנהליו, אין המאשימה רשאית לקשור את המנהלים - שלא הואשמו - אל כתב האישום שהוחלט להגישו רק נגד התאגיד. ההפרדה בין התאגיד לבין מנהליו, שהם בעלי ישות משפטית נפרדת, נערכה ע"י המוסמכים מטעם המאשימה כאשר הוחלט להגיש את האישום, מלכתחילה, רק נגד התאגיד ולא נגד מנהליו, והיא מחייבת אותה; ככל שתסבור המאשימה, מאוחר יותר, שהיתה טעות בשיקול הדעת, יש לבחון את תקופת ההתיישנות של העבירה שרוצים לייחס למנהלים, לפי הנתונים ביחס אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ