אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 1173-03

החלטה בתיק ת"פ 1173-03

תאריך פרסום : 08/11/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
1173-03
25/03/2012
בפני השופט:
יואב עטר

- נגד -
התובע:
עלי אלחממדה
עו"ד אלי אלקלעי
הנתבע:
מדינת ישראל ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
עו"ד שגב פלץ
החלטה

בפני בקשה להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו הריסה שהושת בתיק זה במסגרת גזר הדין מיום 17.5.2007, ואשר מועד כניסתו לתוקף הוארך מעת לעת, בהסכמת המשיבה עד ליום 1.4.2012.

כעולה מגזר הדין, שניתן על ידי כב' השופט אקסלרד, מדובר היה ב - 5 מבנים בשטח כולל של למעלה מ- 500 מ"ר, במועדים שונים. מדובר במבנים אשר כעולה מגזר הדין נבנו בחטא על קרקעות מדינה. אחד מן המבנים נהרס עובר למתן גזר הדין. בית המשפט קבע, כי הגם שהמבנים נבנו בחטא, נדחה מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה " למועד כזה אשר יאפשר לנאשם לבצע את כל ההתארגנות הדרושה, על מנת למצוא לעצמו פתרון מגורים הולם, תחת המשך ישיבתו במבנים שנבנו בצורה בלתי חוקית". הנאשם נידון בנוסף במסגרת גזר הדין לקנס בסך 70,000 ש"ח או 700 ימי מאסר תמורתו, ולהתחייבות.

בגזר הדין נתן בית המשפט משקל של ממש לתרומתו של המבקש למדינה ולביטחונה בעבר.

מאז מתן גזר הדין ועד עתה הוארך מעת לעת משך הארכה שניתנה למבקש לשם ביצוע צו ההריסה.

בבקשה שבפני טוען ב"כ המבקש לשיהוי מצד מוסדות המדינה במתן פתרון של  מגורי קבע בשכונה ייחודית לבני שבטו של המבקש. כעולה מן הבקשה, מדובר היה במו"מ שכלל תמריץ כספי לצורך המעבר. לטענת המבקש, השיהוי שנובע מצד מוסדות המדינה גרם לעובדה שעד עתה לא בשלו התנאים המאפשרים את קיום הוראות צו ההריסה. המבקש מבקש " להאריך את עיכוב ביצוע צו ההריסה עד לסוף שנה זו, על מנת שהרשות תוכל להציע בפני המבקש הצעה העונה על צרכיו, ועל לכידות המתיישבים באזור... ", ומוסיף: " לא ניתן לכפות על (צ.ל. המבקש) לעבור לשכונה עבריינית שבה לא יוכל לחיות בשלווה".

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, מדגיש כי מדובר במבנים אשר המבקש נצטווה להרסם כבר לפני כ - 5 שנים, ובמשך 5 שנים, נוהלו שיחות ומגעים שונים בין המבקש לבין הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב " ואין נראה באופק סיומם של אלו".  המשיבה מדגישה בתגובתה את העובדה שמדובר במבנים שנבנו בחטא, ושהמבקש הורשע בגין בנייתם. המשיבה הדגישה, כי אין קיום צו בית המשפט תלוי בניהול המו"מ בין המבקש לבין הרשות ואין להמתין עם ביצוע צו בית משפט " עד אשר יינתן אישור המבקש לקבלת הצעה העונה על צרכיו ועל לכידות המתיישבים באזור".

ב"כ המשיבה הדגיש בתגובתו, כי המשיבה עד עתה הסכימה לבקשות קודמות, לפנים משורת הדין, על מנת לאפשר למבקש  לנסות ולהתארגן למעבר לישוב של קבע ולמיצוי האפשרויות הקיימות. המשיבה מדגישה, כי המבקש טרם הגיע לכל הסדר, תוך הסתמכות על קבלת דחיות נוספות של מועד ביצוע הצו.

דיון

אין מחלוקת, בין הצדדים, כי המבנים נשוא הבקשה,  נבנו בניגוד לחוק, ללא היתר, וכי אין כל אופק תכנוני בעניינם, ודינם להיהרס. משזוהי נקודת המוצא, הרי שהטעם העיקרי, בעטיו, ככלל, ניתנות ארכות מכוח סעיף 207, איננו רלוונטי לענייננו.

אמנם המו"מ לא הסתיים, ואולם נקבע כבר כי: " קיום מו"מ אינו מאפשר לעבור על החוק בייחוד כאשר המו"מ לא הבשיל לכדי החלטה או למתן רישיון בניה למערער" (ע"פ (מחוזי ב"ש) 4541/07 אחואסה מוחמד נ' מדינת ישראל, תק-מח 2008(1), 12753 , 12755 (2008)). הווה אומר, שעצם העובדה שהמו"מ עודנו מתנהל, אינו מקנה למבקש חסינות מפני פינוי מבנים שנבנו ללא היתרים, על מקרקעי ציבור, ובלא כל אופק תכנוני אפשרי להכשרתם. ודוק, קיומו של המו"מ אינו שולל את זכותו של המבקש, ככל אזרח, לנסות לשכור או לקנות מקום מגורים חליפי בכל רחבי הארץ מכספו שלו. העובדה שהמשיבה מוכנה לקבל, את הרעיון, של מתן פתרון מגורים אשר יש בו כדי לענות על צרכיו של המבקש, אינו, בהכרח, מכשיר את עמידתם על תילם של מבנים שנבנו בחטא רק בשל העובדה, כי אכן מתקיימים מגעים למציאת פתרון שכזה.

דומה כי די בעצם העובדה שאין כל סיכוי, כי המבנים יוכשרו באופן בו יוכלו להיוותר על תילם, כחוק ובהיתר, בכדי להורות על דחיית הבקשה, גם אם עניינם של המבקש ובני משפחתו טרם הוסדר :

"הצורך לפתור את בעיית יישובם של הבדואים בנגב אינו חדש ומדובר בבעיה ידועה, שהמדינה פועלת כדי להסדירה עוד משנות ה-70. גם העתירה שהוזכרה היא חלק מהתהליך למציאת פתרון לבעיה. מבקשת המבקשים עולה מצוקתם הנובעת מעצם יישובם במבנים זמניים ללא תשתיות מסודרות והרצון לעבור לגור במבני קבע, שהוא גם אינטרס של המדינה. ואכן ראוי היה, שהמדינה תפעל לזירוז עניינם.

ואולם, עם כל ההבנה למצוקתם, אין בידי להיענות לבקשת המבקשים. כאמור, אף המבקשים אינם חולקים על כך, שלמבנה הוצא צו הריסה שיפוטי כדין, שכן נבנה ללא היתר וכי בנייתו לא תוכשר בעתיד. בנסיבות אלה, אין עוד מקום לעכב את ביצועו של צו ההריסה. גם לא מצאתי, כי יש בדברי המדינה שנאמרו במסגרת העתירה שהוגשה לבית-משפט זה, הכשר לבנייה הלא-חוקית, ובוודאי שלא טעם מיוחד ליתן ארכה לביצועו של צו ההריסה שהוצא עוד בשנת 2002 ." (רע"פ 9206/05 מחמד אבו קוידר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אזור הדרום, תק-על 2006(2), 3252 , 3253 (2006)).

וראה גם:

"בהתחשב בכל הנסיבות, ומתוך ראייה כוללת של ההתפתחויות ההיסטוריות שהיו מנת חלקם של הבדואים באזור הנדון, הרי קשה שלא להרגיש מידה של אהדה לאנשים אלה ורצון לסייע בידם במצוקה שנקלעו לתוכה, וניכר שזו הייתה אף התחושה של רבות מהרשויות שטיפלו בבעיה זו, לרבות חברי ועדת מרקוביץ.

אך אין בתחושה זו כדי להניע אותנו להנציח קיומם של מבנים, שנבנו שלא כחוק, או להורות למשיבים שלא לפעול לשם השלטת החוק בנושא זה" (בג"צ 2678/91  " אלצנעא ואח' נ' היועמ"ש").

וראה גם:

"אין לבית משפט זה אפשרות לבחון נכונות מצוקת הדיור של העותרים או השהיית פעולות תכנון מטעם הרשויות, אם מוצדקת היא ואם לאו; אך ככל שהמדובר הוא בעתירה לבטל צווי הריסה אדמיניסטרטיביים אין בידי בית משפט זה להועיל לעותרים. כל אחד מהם הקים מבנים שלא כדין ועל אדמה אשר לפחות בשלב הנוכחי אינה מיועדת לבניה. משכך הדבר היה בסמכותו ואולי מחובתו של המשיב להוציא צווי הריסה מינהליים כשם שפעל, ולא היה בידי העותרים להצביע על כל נימוק או צידוק לפיו יכול בית משפט זה לבטל צווי ההריסה או להגיש לעותרים סעד אחר כמבוקש בעתירתם". ( בג"צ 654/88 - עלי סולימאן זברגה נ' יו"ר הועדה המחוזית .תק-על 88(3), 94).

שיקול מכריע בהחלטה זו מהווה העובדה שחלפו כמעט 5 שנים מיום הוצאת צו ההריסה. המבקש לא יכול, להניח כי יוכל להימנע מקיום צו ההריסה עד אין קץ, רק בשל מגעיו עם רשויות המדינה. השיקול המרכזי שהנחה את בית המשפט במתן הארכה הראשונית, היה לאפשר למבקש (הנאשם) להתארגן. דומה כי  5 שנים הן פרק זמן ארוך דיו, שהיה בו בכדי לאפשר למבקש להתארגן, וגם אם לא הגיע להסכמה עם הרשויות אודות הפתרון הרצוי בעיניו, יכול היה בפרק זמן זה לדאוג לעצמו לפתרון חליפי חוקי, ולו זמני, גם אם  אולי היה בו בכדי לגרוע מרצונו כי תוצג בפניו " הצעה העונה על צרכיו ועל לכידות המתיישבים באזור...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ