לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.
1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק אשר נמשך על ידי המבקש. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקש וכנגד שני חייבים נוספים: מר ברדה דוד ומוסדות משכן יעקב לתורה ירושלים (להלן: "העמותה").
2. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל נמסרה האזהרה לידי המבקש ביום 23.11.11. ביום 30.5.12 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. המבקש טוען כי לא קיבל אזהרה בתיק ההוצאה לפועל וכי לא ידוע לו האם נמסרה אזהרה בבית הוריו, שם הוא מתגורר. לטענת המבקש, נודע לו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל רק לאחר שקיבל הודעה על רישום עיקול על חשבון הבנק שלו.
4. לגופה של התביעה, טוען המבקש כי השיקים נמסרו לידי מר ברדה דוד כנגד שיקים של העמותה. העמותה לא נתנה תמורה עבור השיקים, ואלה הועברו לידי המשיבה לאחר שחוללו על ידי הבנק הנמשך. לטענת המבקש, לא ניתנה הרשאה להעביר את השיקים לידי המשיבה וכי קיים חוסר תום לב צד המשיבה.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, האזהרה נמסרה למבקש במקום מגוריו והמבקש ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל נגדו ואף פנה למשרדי המשיבה על מנת להסדיר את חובו. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקש לא הציג טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות.
6. ראשית עלי לבחון האם הומצאה אזהרה כדין למבקש. המשיב צירף אישור מסירה של האזהרה ממנו עולה כי זו נמסרה להוריו של המבקש. טענת המבקש כי לא ידוע לו האם הוריו קיבלו את ההזמנה הועלתה באופן סתמי ובלתי מפורט, ועל כן אני קובעת כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל הומצאה למבקש כדין. המבקש אף לא ציין בבקשתו או בתצהיר התומך בה באיזה מועד נודע לו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. לפיכך, אני קובעת כי הבקשה לא הוגשה במועד. מכאן, שיש לעבור לשלב הבא ולדון האם יש מקום להאריך למבקש את המועד להגשת התנגדות.
7. המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
8. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
9. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
10. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
11. במקרה זה האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך כי ככל הנראה הוריו של המבקש לא הביאו לידיעתו את העובדה כי נמסרה לידיהם אזהרה וכי המבקש ידע בפועל על קיומו של תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו רק בעקבות עיקול שהוטל על חשבונו בבנק. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי טעותו של המבקש אינה נובעת מזלזול בבית המשפט, וכי מחדלו של המבקש באי הגשת הבקשה במועד ניתן לתיקון על ידי פסיקת הוצאות.
12. אשר לטענות שמעלה המבקש בהתנגדות לגופה הרי שהמבקש העלה טענות של כשלון תמורה מלא והעדר הרשאה להעברת השיקים לידי המשיבה. טענות אלה עשויות להקנות למבקש הגנה לכאורה בפני התביעה.
13. לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה,יש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 750 ש"ח,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקש לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות. מובהר, כי ימי הפגרה יבואו במניין הימים הקבועים בהחלטה זו.
14. לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.
הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.
ניתנה היום, א' אב תשע"ב, 20 יולי 2012, בהעדר הצדדים.