החלטה בתיק ת"ט 42128-02-12

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או לחלופין, בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד. המבקש מציין בתצהירו - המאומת כדין על ידי נציג קונסולרי של ישראל בחו"ל - כי הוא אינו מתגורר זה שנים בישראל וגם כאשר התגורר בתחום מדינת ישראל - לא התגורר יחד עם הוריו. נוכח כל אלה, נטען, דין המצאת האזהרה להוריו של המבקש להיפסל.

ב"כ המשיבה מציין כי הגשת בקשה להארכת מועד מקפלת בתוכה הודאה בהמצאה כדין של האזהרה למבקש וכי בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד צריך שתהא מוגשת לרשם ההוצאה לפועל. עוד נאמר כי התנגדות המבקש היא סתמית. עוד נאמר כי המבקש וב"כ העלימו את העובדה כי זמן רב לפני הגשת בקשה זו קיימו ביניהם ב"כ הצדדים (ב"כ המבקש בשם המבקש) מגעים בנוגע לתיק ההוצאה לפועל. נאמר, כי על הפונה לבית המשפט לגלות את מלוא העובדות ולא להעלים עובדות שאינן נוחות לעמדתו המשפטית וכי כך מתחייב מחובת תום הלב הדיוני החלה על כל הפונה לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה.

אכן, הגשת בקשה להארכת מועד חוסמת את המבקש מלכפור בחוקיות האזהרה. כמו כן, הגשת בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד ולא באיחור מן הדין שתהא מוגשת למותב אחר ולא לבית המשפט. ברם, בענייננו אין חולק כי המבקש מתגורר מספר שנים בארה"ב.  על כן, לא מן הנמנע כי המצאת האזהרה להורי המבקש הביאה אותם לדווח על כך למבקש והניעה את המבקש לשכור שירותי עו"ד לטיפול בעניין. דברים אלה אורכים זמן ועל כן אין תמה כי ההתנגדות הוגשה באיחור.  לפיכך, דומה כי יש בפי המבקש הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת ההתנגדות.

יחד עם זאת,  סבור אני כי יש טעם לפגם בכך שבין ב"כ הצדדים נוהלו מגעים בכתב טרם הגשת ההתנגדות ולעניין זה לא ניתן כל ביטוי במסגרת הבקשה. אכן, על בעל דין המבקש כי בית המשפט יעניק לו סעד לנהוג בתום לב דיוני ולגלות לבית המשפט את העובדות כולן, גם אם אלה אינן נוחות לו.

נוכח האמור, אני מאריך למבקש את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל וזאת בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה בסך 1000 ש"ח

ניתנה היום,  כ"ד  אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.