החלטה בתיק ת"ט 38085-12-12

בפני בקשה לבטול הגבלה שהוטלה על חידוש רישיון הנהיגה של המבקש בתיק ההוצאה לפועל.

יש להבהיר כי אנו מצויים בהליך הביניים שבין המועד בו הגיש המבקש את ההתנגדות לביצוע שטר ובין המועד הקבוע לדיון בה ובבקשתו להארכת מועד להגשת ההתנגדות אשר נלוותה להתנגדות זו.

דהיינו, מדובר בסעד זמני בלבד עד למועד הקבוע לדיון בתיק זה ביום 20.2.13.

הסעד הזמני הרלוונטי האפשרי בתקופה זו הוא בקשה לעיכוב הליכים, שמא יגבה החוב בינתיים בלשכת ההוצאה לפועל ותצא מלאכתו של המבקש לריק או שמא ינקטו הליכים כגון צו הבאה והוצאת מטלטלין אשר גורמים נזק בלתי הפיך או נזק מיותר שכן אין בהליכים אלה אלא כדי לגרום לחייב בהוצאה לפועל לשלם את החוב.

סעד של ביטול הליכי ההוצאה לפועל שכבר ננקטו אינו סעד זמני מאחר וביטול הליכים כאמור ניתן לעשות רק לאחר דיון והכרעה בטענת החייב כי ההליכים ננקטו שלא כדין, דהיינו, בטרם נמסרה לו האזהרה כדין.

מאחר ובתיק זה טרם הגיע מועד הדיון וטרם נדונה הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, הרי חזקה היא בשלב זה כי ההליכים שננקטו, ננקטו כדין ואין עילה לביטולם.

עם זאת, הליכי ההגבלה ככל שננקטו בטרם עוכבו ההליכים, הם הליכים שאין בהם כדי לגבות בפועל את החוב ומנגד המטרה לשמה הוצאו לא תתגשם בעתיד הקרוב עד למועד הדיון שכן לא יביאו לתשלום החוב בדרך זו או אחרת.

לפיכך, לכאורה, יש להורות על בטולם שכן אין דרך לעכב ביצוע הליך זה ובינתיים נמנע מהמבקש לחדש את רישיון הנהיגה שלו ובכך נמנע ממנו לנהוג.

טוען ב"כ המשיבה כי הליך של הגבלת חידוש רישיון נהיגה הוא הליך המצליח רק אחת לחמש או עשר שנים שכן כל עוד לא נצרך המבקש לחדש את רישיונו, אין ההגבלה מביאה לתוצאה המקווה, דהיינו, מניעת נהיגתו של המבקש בפועל והבאתו ללשכת ההוצאה לפועל כדי לשלם את חובו בדרך זו או אחרת.

המבקש טוען בבקשתו, כי המניעה מצדו לנהוג גורמת לו נזק מאחר ואינו יכול להגיע לבית העלמין שם קבור בנו שהוא חלל צה"ל, להגיע למוסדות הבריאות מאחר והוא ואשתו חולים במחלות כרוניות ולבקר אצל ילדיהם ונכדיהם.

לטענת בא כוחו, מדובר בנזק בלתי מידתי נוכח טענותיו הן בבקשתו להארכת מועד והן בטענות ההגנה המפורטות בהתנגדות.

בנסיבות העניין, אין לי אלא לשקול לצורך מתן החלטה, מצד אחד את סיכויו של המבקש בבקשתו ומצד שני ולאור סיכויים אלה, לאזן בין הנזקים של שני הצדדים שיגרם בביטול הליך ההגבלה או אי ביטולו.

לצורך העניין, עיינתי היטב בבקשתו של המבקש להארכת מועד ומצאתי כי סיכויו נמוכים למדי כי יוארך המועד להגשת ההתנגדות.

המבקש מודה כי קיבל את האזהרה בשנת 1999 וכי לא הגיש התנגדות במועד מאחר ושוחח עם ב"כ המשיבה דאז, והלה שמע את טענותיו (כפי שפורטו בהתנגדותו היום, בדבר אי מתן ההלוואה אשר אותה מבטיח השטר לפרוע) והסכים לסגור את תיק ההוצאה לפועל כנגדו.

המבקש פנה שוב לאחר מספר חודשים כאשר קיבל הודעה על יתרת חוב בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר לו שתיק ההוצאה לפועל לא נסגר כמובטח ושוב הבטיח לו ב"כ המשיבה דאז כי התיק יסגר.

בשנת 2000 אוחדו תיקיו של המבקש בהוצאה לפועל על פי בקשתו.

תיק האיחוד פוזר בשנת 2009 והמבקש מודה כי לפני פיזור תיק האיחוד פנה אליו ב"כ המשיבה החדש וכי גם זה הבטיח לו כי לא יצטרך לשלם דבר למשיבה לאחר ששמע את המבקש.

לאחר פיזור תיק האיחוד ועיקול שביצע ב"כ המשיבה בחשבון הבנק של המבקש, שוב פנה המבקש לב"כ המשיבה (השלישי במספר והנוכחי) והפעם הובטח לו כי יתחשבו בכך כי מדובר במשפחה שכולה.

רק ביום 15.10.12, לאחר שהמבקש בקש לחדש את רישיון הנהיגה שלו, התברר לו כי הוטלה הגבלה על חידוש רישיונו וכל זאת, במהלך מו"מ שניהל עם ב"כ המשיבה.