1. בפניי בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר על סך של 2,900 ש"ח שהוגש במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 10-05786-95-1 ביום 24.10.1995.
2. לטענת המבקשת, לא ידעה אודות ההליכים שנפתחו נגדה לפני כ- 17 שנים, אלא רק לאחר שהמשיב החל לנקוט בהליכים והיא קיבלה הודעה מהבנק על הטלת הגבלות בחשבונה, בהתאם להחלטה מיום 11.7.12. אם כן, טוענת המבקשת כי, לא בוצעה מסירת אזהרה כדין, לפיכך יש להתיר לה להתגונן מפני ההליך.
3. עוד טוענת המבקשת כי, יש להיעתר לבקשתה נוכח סיכויי ההגנה. כנטען, השטר שהוגש לביצוע ניתן למשיב כבטוחה להחזרת הלוואה שנתן לה בסכום של 700$, כאשר המשיב התחייב להשיב לה אותו עם פירעון ההלוואה. ואולם, לדברי המבקשת, במועד פירעון ההלוואה, כחודשיים לאחר שניתנה ההלוואה, לא השיב לה המשיב את השטר ומאז נעלמו עקבותיו, כאשר השטר בידיו.
4. לדברי המבקשת, התנהלות המשיב אשר הגיש את הבקשה לביצוע שטר הייתה בחוסר תום לב, הן לנוכח העובדה שההלוואה נפרעה על ידה במלואה, והן בשל שלא פעל בתיק משך כ- 17 שנים מאז הוגשה הבקשה, מה שהוביל לכך שקרן החוב צברה ריבית והצמדה, וסכום החוב עומד על סך של כ- 20,000 ש"ח.
5. התקיים בפני דיון במעמד הצדדים ביום 21.5.13, המבקשת נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
6. לאחר ששמעתי את עדות המבקשת והתרשמתי ממנה באופן בלתי אמצעי, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.
7. המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר נקבע בחיקוק (
תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979), היות וכך חלה
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, לפיה מועד או זמן שנקבע בחיקוק ניתן להארכה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
8. ההלכה הפסוקה קבעה כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק הארכת מועד משקף קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין (
בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי , נ (3) 209).
בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להגמיש את הדרישה ל"טעם מיוחד" בעיקר במקרים בהם עסקינן בהליך ראשון בפני הערכאה הדיונית בהם לא היה למבקש כלל את יומו בפני בית המשפט. בית המשפט נדרש למכלול הנסיבות לצורך קביעת ה"טעם המיוחד" הנדרש, תוך עריכת איזון בין האינטרס של החייב כי יתאפשר לו להתגונן כנגד דרישת החוב, לבין האינטרס של הזוכה בסופיות הדיון והוודאות כי בחלוף זמן רב יהא זכאי לפעול לגביית החוב (
תט (נת') 13327-12-11 נס - דן 1996 בע"מ נ' עדן לבונה - בנין השקעות ויזום (2000) בע"מ).
במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס ביהמ"ש משקל למידת האיחור בהגשת ההליך, לצד זה יש לתת את הדעת למכלול שיקולים ובהם- מהות הטעם שהציג המבקש להגשת ההליך באיחור, סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. (ד. בר אופיר,
הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, נובמבר 2012, הוצאת פרלשטיין- גינוסר, עמ' 85-86).
9. בענייננו, אין חולק כי הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השטר הוגשה כ- 17 שנים ממועד הגשת הבקשה לביצוע. יחד עם זאת, שוכנעתי כי, למבקשת טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה.
10. כאמור המבקשת טוענת כי, לא נודע לה אודות ההליך שכן לא בוצעה מסירה כדין. יוער כי, מעיון בתיק עולה כי, אין אישור מסירה סרוק המעיד כי אכן בוצעה מסירה כפי שטוען המשיב, כך שאינני יודע כיצד בוצעה המסירה, אם בכלל.
11. בדיון שהתקיים הציג ב"כ המשיב למבקשת אישור מסירה, על פיו נמסרה האזהרה למר יורי טל בכתובת- רח' גנים 3/5 קריית ביאליק. המבקשת אישרה כי זהו בעלה אשר התגורר עמה בכתובת האמורה, אולם העידה כי היא רואה אישור זה לראשונה, כך שאף אם האזהרה נמסרה לבעלה, היא מעולם לא קיבלה זאת לידיה.
12. למסירת האזהרה בהליכי הוצאה לפועל נודעת חשיבות רבה, והיא מהלך חיוני טרם נקיטה בהליכים כך שכל עוד לא נמסרה לחייב האזהרה לא מתחיל מניין הימים להגשת ההתנגדות, וכל ההליכים שננקטו נגדו- בטלים (ד. בר אופיר,
הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, נובמבר 2012, הוצאת פרלשטיין- גינוסר, עמ' 999).
13. בנסיבות העניין, ובהעדר ראיה כי בוצעה המצאה של האזהרה ומסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל לידי המבקשת, לא הוכח, כי המבקשת ידעה ידיעה מלאה, ספציפית, ברורה ומוצקה כנדרש אודות ההליכים שננקטו כנגדה, וכי השתהתה בהגשת ההתנגדות הבקשת להארכת המועד, תוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט בהתנהגות המגיעה לחוסר תום לב דיוני.
14. נהפוך הוא, שוכנעתי כי חלוף הזמן מהמועד בו הוגשה בקשת הביצוע ועד לנקיטת ההליכים, עומד לחובתו של המשיב, אשר לא פעל משך תקופה כה ארוכה לשם ביצוע הליך כלשהו בתיק ההוצל"פ. המשיב נמנע מלהגיש לתיק בית המשפט את אישור המסירה שהוצג למבקשת, לא הוגש תצהיר בעניין זה ולא הובאו עדים להוכחת עצם ביצוע ההמצאה.
15. יתירה מכך, שוכנעתי כי בפי המבקשת סיכויי הגנה כלשהם המצדיקים ליתן לה יומה בבית המשפט. דינה של בקשת התנגדות לביצוע שטר כדין בקשת רשות להתגונן. על המבקש לעמוד בנטל מינימלי ולהראות כי בפיו הגנה לכאורה, ולו בדוחק, אשר אם תוכח תהווה מגן מפני התביעה, כאשר בשלב זה אין בית המשפט נכנס לבירור אמיתות העובדות ודי לגרסתו של המבקש שלא תקרוס תחתיה בחקירה הנגדית על התצהיר.
16. בנסיבות העניין, לאור טענות המבקשת לפיהן פרעה את ההלוואה במלואה, כאשר המשיב כלל לא ניסה בחקירה הנגדית לקעקע את גרסתה של המבקשת בעניין זה, ספק אם השתכללה כלל זכותו של המשיב להגיש את שטר הביטחון לביצוע, ומכל מקום המבקשת ודאי רשאית להתגונן בפני התביעה השטרית בטענה זו.
17. אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.