החלטה בתיק ת"ט 33851-09-12

בפני בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, בסך של 2,591 ש"ח, שהוגשה  במסגרת תיק הוצאה לפועל.

התביעה הוגשה על ידי המשיב (להלן: "הבנק") בגין יתרת חוב בחשבון הבנק שניהלה המבקשת אצל המשיב.

טענות המבקשת :

לעניין הארכת המועד, טוענת המבקשת כי לא נמסרה לה האזהרה וכי נודע לה לראשונה על קיומו של החוב ועל תיק ההוצל"פ רק לאחר שהוטלו עיקולים על משכורתה.

לגוף העניין טוענת המבקשת בהתנגדות כי אינה חבה כספים לבנק מאחר ועוד בשנת 2004 סגרה את חשבון הבנק ומאז לא היה לה כל קשר עם הבנק.

בדיון שהתקיים בפני נחקרה המבקשת על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

יוער כי לדיון התייצב אף מכר של המבקשת המסייע לה, מר גולן, וכי אפשרתי למר גולן אף לטעון בדיון בשם המבקשת.

בסיכומיה חזרה המבקשת על טענותיה וטענה כי נודע לה על החוב רק לאחר שהוטלו עיקולים על השכר ובחשבון הבנק. המבקשת ציינה כי אכן פנתה למשרד ב"כ המשיב לאחר שנודע לה על החוב ואולם, לא הבינה כיצד עליה להתנהל. עוד טענה כי ניגשה ללשכת ההוצל"פ לצורך הגשת ההתנגדות שם נאמר לה כי בשל הפגרה עליה להגיש ההתנגדות רק בחודש ספטמבר.

לגוף העניין טענה המבקשת כי אינה מבינה כיצד יש לה חוב בחשבון הבנק מאחר וסגרה את חשבון הבנק ובאותו המעמד אף "נגזר" כרטיס האשראי שלה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה להארכת המועד ובהתנגדות ולאחר ששמעתי את חקירת המבקשת וטיעוני הצדדים בפני, החלטתי לדחות הבקשה להארכת המועד וההתנגדות.

להלן טעמיי.

מהראיות בפני עולה כי ההתנגדות, אשר הוגשה ביום 09/09/12,  הוגשה באיחור. המבקשת טוענת כי לא הומצאה לה האזהרה וכי נודע לה על תיק ההוצל"פ לאחר שהוטלו עיקולים על משכורתה ובחשבון הבנק.

אף אם אניח כי האזהרה לא נמסרה לידי המבקשת כטענתה הרי שהמבקשת אינה מציינת בתצהיר מהו המועד בו נודע לה על תיק ההוצל"פ. מעבר לכך, המבקשת הודתה בחקירתה כי כבר בחודשים יוני-יולי נודע לה על תיק ההוצל"פ, לאחר שננקטו כנגדה הליכים והיא אף פנתה, בחודש יולי 2012, למשרד ב"כ המשיב בעניין זה. יש לציין כי המבקשת כלל לא ציינה בתצהיר כי פנתה למשרד ב"כ המשיב בעניין החוב .

אין בתצהיר המבקשת כל הסבר לאיחור בהגשת ההתנגדות מאז נודע לה על תיק ההוצל"פ.

בניגוד לטענת המבקשת בדיון בפני לפיה פנתה ללשכת ההוצל"פ בסמוך לאחר שנודע לה על קיומו של תיק ההוצל"פ, קרי בחודשים יוני-יולי 2012, הרי שמר גולן טען כי הוא זה שטיפל בענייני המבקשת וכי פנה ללשכת ההוצל"פ רק בחודש אוגוסט בשל העדר זמן.

לגוף העניין, איני סבורה כי למבקשת הגנה לכאורה, ולו בדוחק, כנגד התביעה. אף מטעם זה אין מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד, שכן אף לו יוארך המועד להגשת ההתנגדות ממילא אין מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן.

הלכה היא כי על מבקש הרשות להתגונן להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו וכי לא תינתן רשות להתגונן כאשר טענות ההגנה אינן מפורטת ונטענו באופן סתמי וכוללני.

כאמור, כל שטענה המבקשת בתצהיר הינו כי סגרה את חשבון הבנק עוד בשנת 2004. יוער, כי לכתב התביעה צורף דף חשבון אחרון ובו חיובים בשנת 2011, מרביתם חיובי עמלות וחיובי כרטיס אשראי.