החלטה בתיק ת"ט 18470-06-11

המשיב הגיש לביצוע 5 שקים בסדרה, כל אחד ע"ס 1,690.00ש"ח, מועדי פירעון 01/10/2008, 01/11/2008, 01/12/2008 ו-01/01/2009, כולם משוכים על בנק המזרחי מחשבון המשותף למבקש ולאחר, בלא שרון שמו, כעולה מבקשת הביצוע והשקים.

על כל השקים נשוא ההתנגדות, מימין לשם הנפרע (איי-סי יוזמות חינוכיות) נרשם: " שלמו ל".

בקשת הביצוע מציינת, כי השקים חתומים על ידי בלו שרון, בערבות המבקש (עיון בגב השקים מגלה כי רשומה בהם ערבות אישית אך לא כאמור בבקשת הביצוע, אלא של אחר, זולת המבקש - ש.ר) .

הבקשה מציינת גם, כי השקים הוגשו לפירעון וכי נשלחה הודעת חילול, אולם הם לא נפרעו.

ההתנגדות נסמכת בתצהיר המבקש.

התצהיר כולל עניינים רבים שאינם בגדר עובדה להצהיר עליהן.

הלכה למעשה הוגשה בקשת הדיוטות ובסופה אימות עו"ד לתצהירו של המבקש על אותה הבקשה.

מן העובדות הכלולות בבקשה עולה, כי בנו של המבקש נרשם על ידו לגן הדרים ברחובות.

השקים נשוא ההתנגדות עפ"י המוצהר, הינם 4 מתוך 14 שקים שנמסרו לאחד בשם אהרון כהן (שמו ומספר הזיהוי שלו אכן נקוב על גבי גב השקים כערב אישית לפירעונם - ש.ר) ומסיבות של אי שביעות רצון מתפקוד הגן, ביטל המבקש את ההרשמה וביקש להשיב לו את השקים.

ביום 30/07/2008 ע"פי המוצהר, בוטלו השקים נשוא ההתנגדות ואחרים גם.

כשנתיים לאחר מכן יצר עם המבקש משרד ב"כ המשיב קשר טלפוני ודרש תשלום בעבור 3 מהמחאות שמסרו לאותו כהן.

המצהיר טוען, כי המשיב הוא צד ג' שאינו אוחז כשורה כיון שבעת ביטול השקים היו אלו בידיו של מר כהן הנ"ל ומכאן שהייתה מניעה מבעדו מלסחר את השטר.

מועדי הסבת השקים הם בסוף אוגוסט, בזמן שכשלון התמורה כבר התרחש שכן החוזה עם אותו כהן בוטל בסוף יולי.

ביום 14/7/2011 התקיים בפני דיון במעמד המבקש וב"כ המשיב.

המבקש עמד לחקירה נגדית.

בראשיתה, הציג לו ב"כ המשיב מספר קבלות וחשבוניות אשר לדבריו מראות שכן הייתה תמורה בין המשיב לבין מר כהן.

בתשובה ענה המבקש, " יש כאן סכומים של שקים שאני לא נתתי. יש פה סכום שהוא לא קשור".

כאשר הוצגו לו קבלות ומסמכים אשר לדברי השואל מצביעים על קבלת תמורה ענה " אני זוכר שאני חתמתי למוטב בלבד".

כעבור מספר שאלות דומות יצאו הצדדים בניסיון לדבר פשרה מחוץ לאולם, ובשובם ציין ב"כ המשיב, כי מסר את המסמכים שהציג למבקש וכי הצדדים יתאמו ביניהם מועד " לבדוק אפשרות לראות את השיק המקורי".