ת"ט
בית משפט השלום בנתניה
|
1816-12-12
19/12/2013
|
בפני השופט:
מרי יפעתי רשמת בכירה
|
| - נגד - |
התובע:
אילת שלו
|
הנתבע:
לאומי קארד אשראים בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשה להארכת מועד והתנגדות שהגישה המבקשת כנגד תביעת המשיבה שהוגשה כתובענה בסכום קצוב במסגרת תיק הוצאה לפועל בגין חיובים שבוצעו בכרטיס אשראי ולא שולמו.
ביום 27.11.12 הגישה המבקשת התנגדות בצירוף בקשה להארכת מועד. לעניין הארכת המועד טענה המבקשת בתצהיר כי לא קיבלה לידיה את כתב התביעה, כי המשיבה נוהגת בחוסר תום לב וכי הארכת המועד מבוקשת עקב פגרה וחגים.
לגוף העניין, טענה המבקשת כי כתב התביעה והמסמכים שצורפו מוכחשים, כי המסמך שצורף לכתב התביעה הינו בגדר בקשה להצטרפות לכרטיס שופרסל ואולם, בקשה זו לא קיבלה תוקף ומעולם לא באה לידי מימוש.
המשיבה הגישה תגובתה לבקשה להארכת מועד ובמסגרתה עתרה לדחיית הבקשה מהטעם כי המבקשת הגישה בעבר התנגדות בצירוף בקשה להארכת מועד וכי בקשות אלו נמחקו בהליך הקודם בת"ט 1493-07-12 בבית המשפט השלום בנתניה על ידי כב' הרשמת אונגר ביטון.
ההתנגדות בהליך הראשון הוגשה ביום 17.6.12 אף היא באיחור. כב' הרשמת אונגר ביטון הורתה למבקשת לצרף תצהיר כדין לתמיכה בבקשות אלו מאחר והתצהיר שהוגש אינו תצהיר כדין. לאחר שהמבקשת לא עשתה כן, הורתה כב' הרשמת אונגר ביטון בהחלטתה מיום 05.09.12 על מחיקת הבקשה להארכת המועד ומחיקת ההתנגדות.
המבקשת, בתשובה לתגובת המשיבה, טענה כי החלטת כב' הרשמת אונגר ביטון הינה החלטה שגויה ועתרה לביטולה.
בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים נחקרה המבקשת קצרות על תצהירה, כפי שיפורט להלן, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
דיון והכרעה:
יש לדחות הבקשה להארכת המועד וההתנגדות.
לעניין הארכת המועד, המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד אשר אין בה, כשלעצמה, כל טעם המצדיק הארכת המועד. מעבר לכך, המבקשת טענה בתצהיר כי האיחור נעוץ בתקופת הפגרה והחגים וזאת מבלי שכלל טרחה לציין בתצהיר כי הגישה בעבר התנגדות בהליך זה וכי ההתנגדות נמחקה. למעשה, עובדה זו התגלתה רק כאשר הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה להארכת המועד.
לא ניתן לקבל טענת המבקשת לפיה ההחלטה שניתנה בהליך הקודם הינה שגויה ויש לבטלה.
ככל וסברה המבקשת כי החלטת כב' הרשמת אונגר ביטון הינה שגויה היה עליה להשיג על ההחלטה בדרכים הקבועות בחוק, קרי בהליך ערעורי או בהגשת בקשה לעיון מחדש, ולא בדרך של הגשת התנגדות פעם נוספת בהתעלם מההחלטות שניתנו. ברי כי מותב זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיה של כב' הרשמת אונגר ביטון.
אין לקבל מצב בו בעל דין "יעקוף" החלטה שאינה נוחה לו בדרך של הגשת התנגדות נוספת. ממילא, אין בבקשה זו, אשר אף היא כאמור הוגשה באיחור, כל "טעם מיוחד" או "עובדה חדשה" אשר התגלתה למבקשת, המצדיקה סטייה מהוראות הדין.
די בזה על מנת לדחות את הבקשה להארכת המועד.
מעבר לנדרש, טענות ההגנה של המבקשת לגוף העניין הינן לקוניות, סתמיות ובלתי מפורטות כנדרש מנתבע המבקש להתגונן כנגד התביעה. הטענה היחידה שטענה המבקשת הינה כי הבקשה להנפקת כרטיס אשראי שצורפה לכתב התביעה לא באה לידי מימוש. המבקשת כלל לא פירטה מדוע בקשה זו לא באה לידי מימוש, לא התייחסה כלל לדו"ח פירוט חיובי האשראי שצורף לכתב התביעה, חיובים אשר חזרו מסיבת "אי כיסוי מספיק" וכיוצ"ב.
בדיון בפני העלתה המבקשת טענות מטענות שונות אשר כלל לא בא זכרן בתצהיר התומך בכתב התביעה, ובין היתר כי לא קיבלה מכתב התראה וכי החתימה על המסמך שצורף לכתב התביעה נחזות להיות מזויפות. ודוק, המבקשת כלל לא טענה בתצהיר כי לא חתמה על הבקשה להנפקת כרטיס האשראי אלא כי בקשה זו לא באה לידי מימוש.
התנהלותה של המבקשת במהלך הדיון עוררה, בלשון המעטה, תמיהות. המבקשת התחכמה בתשובותיה וסירבה לענות על שאלות ב"כ המשיבה במסגרת החקירה הנגדית. המבקשת העלתה בדיון מספר פעמים הטענה לפיה בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בהתנגדות, וזאת על אף שהופנתה להחלטה שניתנה עוד ביום 18.8.13, מספר חודשים עובר למועד הדיון, לפיה הבקשה להעברת הדיון נדחתה.
על אף זאת, סירבה המבקשת להשיב לשאלות שנשאלה במסגרת החקירה על תצהירה מהטעם כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית.
המבקשת נמנעה מלהשיב לשאלות ביחס לחתימתה על ההסכם שצורף לכתב התביעה ובכלל זה אף ביחס לחתימתה על מסמך אשר הוצג לה במהלך חקירתה (ת/1), מסמך אשר לכאורה חתום על ידה, ביחס לכרטיס אשראי נוסף אשר צוין במסמך שצורף לכתב התביעה ככרטיס אשראי המצוי בבעלות המבקשת.