ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
9551-07,9604-07
24/03/2013
|
בפני השופט:
משה בר עם
|
| - נגד - |
התובע:
1. צדיק עדיקה
2. אריה (אורי) עדיקה
3. יעקב עדיקה
4. אברהם עדיקה
|
הנתבע:
1. נסים עדיקה
2. אחים עדיקה (סחר) 1996 בע"מ
3. נ. עדיקה בנייה והשקעות בע"מ
4. נ.צ. עדיקה בע"מ
5. נ.נ עדיקה (1995) בע"מ
|
| החלטה |
בהמשך להחלטתי מיום 21.3.13 ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, בעניינים שפורטו, הנני קובע כדלקמן,
הצדדים
כולם
אינם חולקים על תוקפו של הסכם הפשרה מיום 24.9.12 (
להלן: הסכם הפשרה) ואף נקטו בפעולות המתחייבות לשם ביצועו. בנסיבות אלה, בשים לב למסגרת הדיונית ומקומה הגאומטרי של טענת הנתבע לעניין ההשלכה של הסכם הפשרה הנוסף עם התובע 3 על חיובי הצדדים, בהסכם הפשרה, לא מצאתי מקום ועילה מספקת להידרש כיום לטענותיו החורגות מהליכי ביצוע פסק הדין וככל שעומדות לו טענות כנגד התובע 3, עליו לנקוט בהליך אחר בעניינו של התובע 3 ובגדר תובענה נפרדת. בעניין זה מקובלים עלי טענות הכונס והתובעים, בתשובתם.
בעניין העברת יתרת התמורה, נוכח טיבו האישי של חוב הארנונה, טענה לה מסכים הכונס בתשובתו, לא מצאתי טעם מבורר לייחד מכספי יתרת התמורה ששולמה בגין קפה נאווה סכומים לתשלום חוב הארנונה, שכן כפי שעולה מטענות הנתבע, חוב הארנונה, ככל שקיים מוטל על המחזיק, הוא הנתבע, ולא מנע כשלעצמו את חילופי המחזיקים וממלא לא הטיל חיוב על בעלי המושכר או על הכונס ומשכך, אין מקום לייחד כספים להבטחת סילוק החוב.
בעניין חוב החשמל עולה כי לכאורה זה שולם( כעולה מנספח 2 לתשובת הכונס) ובאשר לחוב המים לא ברור אם אכן קיים חוב של ממש (כעולה מתשובת הנתבע לתשובת הכונס- סעיף 8) ומכל מקום, נוכח שיעורו וככל שעדיין קיים חוב מים בגין המושכר, זה ינוכה מחלקו של הנתבע מכספים שבידי הכונס או שיגיעו בהמשך ובטרם יועברו אליו, בעתיד.
באשר לעניין שכר טרחת הכונס ,בהמשך להחלטתי מיום 27.9.2012, לא מצאתי בשלב זה צידוק לחרוג ולייחד תשלום שכר טרחה נפרד ומסוים בעניין קפה נאווה, בשים לב לפעולות שננקטו על יד הכונס וזה יקבע עם סיום תפקידו. בהקשר זה יוער, כי שכר הטרחה יפסק מתוך ראייה כוללת של פעולות הכונס בנכסים שהיו בטיפולו, תוך בחינת המאפיין הדומיננטי בפעילותו לגבי כל נכס ונכס (לרבות קפה נאווה) ובזיקה למסלול הרלוונטי שבתקנות החברות ( כללים בדבר מינוי כונס נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א- 1981 ( לרבות הקביעה, האם מדובר ב"שכר מימוש", "ניהול", "חלוקה" או "שכר מעורב" ) תוך פסיקת תוספת מאמץ מיוחד ככול שבוצעו פעולות מיוחדות החורגות מהפעולות "הרגילות" באותו מסלול (ראה והשווה: ע"א 5479/11
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד יעקוב אמסטר בתפקידו ככונס נכסים ואח' -פורסם בנבו- 12.2.2013 ).
ובאשר לטענות הנתבע לקיזוז, נדמה כי ככל שיש מקום ליתן הוראות בעניין זה, הדבר יעשה לאחר קבלת הדו"ח הסופי של כונס הנכסים, עם סיום תפקידו ובגדר ההתחשבנות בין הצדדים, עובר לקביעת שכר טרחתו. למותר לציין, כי גם בעניין זה, ככול שעומדות לנתבע טענות כנגד מי מהתובעים, החורגות מהסכם הפשרה, עליו לנקוט הליך אחר ונפרד, שכן בירור טענותיו מצריכות הכרעה בעניינים עובדתיים, ואלה חורגים מביצוע פסק הדין, כאמור.
לפיכך, יתרת התמורה תועבר לב"כ התובעים כפי שנקבע בהסכם הפשרה ותחולק בהתאם לקבוע, שם.
ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.