החלטה בתיק ת"א 8047/06 - פסקדין
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
8047-06
2.7.2008 |
|
בפני : משה רביד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. רבחי זאכי מחמד שרים 2. וואל זאכי מחמד שרים עו"ד אברהם גורן |
: 1. עזבון המנוח אחמד עזאת אחמד בזבזת עודייה אלחוסייני 2. מחמד חליל אחמד בזבת 3. נאסר סלמן אבו מייאלה 4. יאסר מחמד גמאל פואד חסונה 5. פקיד ההסדר עו"ד עמאד עווידה עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים |
| החלטה | |
1. בישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, שהתקיימה ביום 8.4.2008, הורתי לתובעים להגיש תגובתם בכתב להערות בית המשפט בהתייחס הן לסמכות בית משפט זה לדון בתובענה והן לטענה כי לא ניתן להגיש התביעה נגד הנתבע 1, עזבון המנוח (להלן - "הנתבע 1"), אלא נגד יורשי המנוח.
רקע
2. המדובר בתביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו התובעים הינם בעלי הזכויות בנכס הנמצא בכפר שועפט בירושלים, והידוע כגוש 9 (קבוט) בגוש 30549, חלקה 75 (להלן - "הנכס"), וכפועל יוצא זכאים להירשם כבעלים של הנכס בפנקסי המקרקעין או במסגרת הליך ההסדר (סעיף 14 לכתב התביעה). כמו כן, עתרו התובעים לתשלום פיצויים בסך השווה ל-100,000 דולר ארה"ב, בגין נזקים שנגרמו להם בעטיה של קנוניה שרקמו נגדם הנתבעים 1-4.
3. כנטען בכתב התביעה, ביום 21.1.1967 רכשו התובעים מהמנוח, אחמד עזאת אחמד בזבזת עודייה אלחוסייני (להלן - " המנוח"), הזכויות בנכס, המצוי דהיום בהליכי הסדר (סעיף 1(ב) לכתב התביעה), תמורת סך של 50,000 דינר ירדני, ששולם במעמד חתימת ההסכם. לימים, בשל פרוץ מלחמת ששת הימים, הסכימו הצדדים להשהות את מימוש ביצוע ההסכם ורישום הנכס על-שם התובעים. כנטען, התובעים נהגו בנכס מנהג בעלים ובהסכמת המנוח, בין היתר, השכירו הנכס לאחרים וערכו בו שיפוצים.
כנטען, המנוח נפטר ביום 4.2.1991, ואלמנתו, סמירה חליל בזבזת עודייה אלחוסייני (להלן - "אלמנת המנוח"), הציגה עצמה כבעלת הזכויות הבלעדיות בנכס, לאחר שארבעת ילדיהם הסתלקו מחלקם בעיזבון המנוח. התובעים הסכימו לשלם לאלמנת המנוח סכום כסף נוסף בגין רכישת שתי חלקות נוספות ו"אישורה מחדש של סמירה את מכירת הנכס..." (סעיף 5(ב) לכתב התביעה). ביום 22.9.1991 נחתם בין התובעים לאלמנת המנוח הסכם לפיו התובעים רכשו מאלמנת המנוח חלקות קרקע נוספות וזו "אישרה ואישררה" את מכירת הנכס, בכפוף להבטחת אלמנת המנוח להמציא ייפויי כוח ואישורים לעסקה מכל יורשי המנוח. בשנת 1995, לאחר המצאת המסמכים דלעיל לתובעים, שילמו התובעים לאלמנת המנוח ולשני ילדיהם היורשים סך כולל של 55,000 דינר ירדני.
כנטען, לימים, מכרה אלמנת המנוח, באמצעות אחיה, הנתבע 2, מחמד חליל אחמד בזבזת (להלן - "הנתבע 2"), את הנכס לנתבע 3 (איש קש), נאסר סלמן אבו מייאלה (להלן - "הנתבע 3"), אשר מכר את הנכס לנתבע 4, יאסר מחמד גמאל פואד חסונה (להלן - "הנתבע 4"). נטען כי הדבר בוצע במסגרת קנוניה שרקמו אלמנת המנוח והנתבעים 2 ו-3. דבר העסקאות הנוספות בנכס הובא לידיעת התובעים באקראי, בעקבות הגשת תובענה לסילוק יד לבית המשפט השלום בירושלים על-ידי הנתבע 3 נגד דייר שהתגורר בעבר באחת היחידות בנכס.
4. הנתבעים 3 ו-4 הגישו, כל אחד בנפרד, כתב הגנה במסגרתו הכחישו טענות התובעים. אשר לנתבעים 1 ו-2, ביום 8.3.2007 ניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה, הקובע זכות התובעים להירשם כבעלים של הנכס וחובת הנתבע 2 לשלם לתובעים פיצויים בסך של 100,000 דולר ארה"ב. בהחלטתו מיום 23.10.2007, נעתר הרשם ר' כרמל לבקשת הנתבעים 1 ו-2 והורה על ביטול פסק הדין שניתן נגדם, בהעדר התייצבות התובעים לדיון (בש"א 5940/07).
תגובת התובעים
5. בהתייחסו לשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה, טען בא-כוח התובעים, עו"ד אברהם גורן, כי משפורסם לוח הזכויות במקרקעין בהם מצוי הנכס, שהעתקו צורף לכתב התביעה כנספח ת/1, בית משפט זה הוא המוסמך לדון בתובענה דנן, שעניינה "תביעות סותרות בין שני תובעים או יותר", כאמור בהוראת סעיף 43 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן - "פקודת הסדר זכויות במקרקעין"). בא-כוח התובעים הוסיף וטען, כי טענה כאמור בדבר העדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתובענה לא נטענה על-ידי הנתבעים, ובית המשפט אינו רשאי להעלותה מיוזמתו.
בהתייחס לזכות התובעים להגיש תביעה נגד עזבון המנוח תחת הגשת התביעה נגד יורשיו, טען בא-כוח התובעים כי התובענה הוגשה נגד עזבון המנוח על-ידי כל יורשיו המיוצגים על-ידי אלמנת המנוח. בא-כוח התובעים ביקש להדגיש, כי אלמנת המנוח הינה נציגת כל היורשים ומיופת כוחם, אשר הסתלקו מחלקם בעזבון, וגם משמשת מנהלת העזבון. לפיכך, בהתאם להוראת סעיף 121(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, בדין הוגשה התובענה נגד הנתבע 1, עזבון המנוח, על-ידי כל יורשיו המיוצגים על-ידי אלמנת המנוח, כמצוין בכותרת כתב התביעה.
תשובת הנתבעים
6. לטענת בא-כוח הנתבעים 1-4, עו"ד עמאד עווידה, יש להורות על מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.
בהתייחס לטענה בדבר היות עזבון המנוח בעל כשרות משפטית להיתבע, טען בא-כוח הנתבעים, כי העזבון אינו בגדר אישיות משפטית נפרדת ולכן על התובעים להגיש התביעה נגד היורשים או מנהל העזבון, ככל שמונה כזה. לפיכך, ככל שבית המשפט ימצא כי יש להעביר התיק לבית משפט השלום, עתר בא-כוח הנתבעים, להורות על תיקון כתב התביעה כך שתחת עזבון המנוח יתבעו יורשיו.
דיון
7. הוראת סעיף 7 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין מורנו לאמור:
"7. מחסום בפני תובענות
משנתפרסמה בישוב הודעה מוקדמת [בדבר תחילת עריכת הסדר ורישום של הזכויות במקרקעין במקום פלוני] ועד לפרסום לוח זכויות לפי סעיף 57 לא תוגש תובענה לשום בית משפט בענין זכויות במקרקעין שבישוב, פרט לאמור בפקודה זו. " (ההדגשה אינה במקור).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|