החלטה בתיק ת"א 28580-11-13

בפניי בקשה לפטור מאגרה.

לטענת ב"כ המבקשת, המשיבה 1 הזמינה אצל המבקשת ביצוע עבודות בנייה, ברם, המשיבה 1 הפסיקה חד צדדית הזמנת עבודות נוספות, ולא שילמה למבקשת מספר חשבונות שהיו מגיעים לה בגין העבודות שביצעה. בעקבות זאת, נגרמו למבקשת הפסד רווחים ונזקים בכ-4,415,587 ש"ח. המבקשת מעוניינת לתבוע את המגיע לה מהמשיבה 1, אך אין ביכולתה לשלם את האגרה. לטענתו, התנהגות המשיבה 1 הביאה לקריסתה הכלכלית של המבקשת. חשבונה הוגבל  עד תחילת שנת 2012, ובעל מניות המבקשת, ויליאם סמארה, חווה קריסה כלכלית ומצבו הרפואי הידרדר (להלן: " מר סמארה"). לדבריו, הכנסות מר סמארה מגיעות אך ורק מקצבת ביטוח לאומי בסך של 2,600 ש"ח, ומתגמולים בגין אובדן כושר בסך של 1,360 ש"ח.

לטענת ב"כ המשיבה 1, המבקשת לא עמדה בתנאים המצטברים למתן פטור מאגרה. המבקשת לא פירטה אודות שיעור הכנסותיה, הוצאותיה וחובותיה, ולא צירפה אסמכתאות המעידות על מצבה הכלכלי. המבקשת גם לא התייחסה לאופן מימון ייצוגה המשפטי, ולא ציינה אם ניסתה למצוא מקורות מימון נוספים לתשלום האגרה. לדבריו, המבקשת הפרה הפרה יסודית של ההסכם, זנחה את הפרויקט וגרמה למשיבה 1 נזקים עצומים. במסגרת תצהיר מנכ"ל המשיבה 1, דובי מרקוביץ, נטען כי המשיבה 1 שילמה למבקשת את כל מה שמגיע לה בהתאם לדין ולהוראות החוזה, והמבקשת היא שנותרה חייבת לה בסכומים הנאמדים במאות אלפי שקלים.

לטענת ב"כ המשיב 2, היות והמדינה אינה צד בהליך העיקרי אין באפשרותו להביע עמדה באשר לסיכויי התביעה. אולם, מעיון במסמכים שצורפו, עמדתו היא כי דין הבקשה להידחות, שכן לא הוכח קושי כלכלי המצדיק פטור מאגרה. המבקשת לא המציאה מסמכים כגון מאזן בוחן של החברה, דו"ח רווח והפסד, מאזן רו"ח וכו'. כמו כן, אין בעובדה שהמבקשת מוגבלת, קל וחומר עכשיו שהיא אינה מוגבלת, ראיה מספיקה להוכחת אי יכולת כלכלית, מה גם, שהמבקשת אינה מצויה בהליכי חדלות פירעון.

ב"כ המבקשת טען בתגובה, כי היות והמבקשת הפסיקה את פעילותה, כפי שמצוין במכתב שצירפה מטעם רואה חשבונה, הרי שאין היא נדרשת להגיש מסמכים כמו דו"ח רווח והפסד או מאזן בוחן. לטענתו, מר סמארה הנו בעל המניות היחידי במבקשת. לדבריו, לאור העובדה שחשבון המבקשת הוגבל ושיקים שלה חזרה, ברור אפוא כי לא ניתן היה להשתמש בבנק כמקור למימון האגרה. ניסיונות לגייס את הסכום הדרוש לאגרה ממקורות אחרים נכשלו אף הם, והם שהביאו לעיכוב בהגשת התביעה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עליה. (ראו: בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, 15.1.06).

הלכה הפסוקה היא, כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ראו: ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', 31.12.89).

מעיון בחומר שהונח בפניי, עולה כי המבקשת צירפה מסמכים חלקיים בלבד, שאין בהם כדי להצביע על כך שהמבקשת הנה נעדרת יכולת כלכלית לשלם את האגרה.

במקרה דנן, המבקשת לא צירפה תדפיסי תנועות ואישורי יתרות מחשבונה. המבקשת לא צירפה דו"ח רווח והפסד, מאזן בוחן, או אישור מטעם רו"ח המתייחס למצבה הכלכלי של המבקשת, למצער עד הפסקת פעילותה. בתצהיר שצורף מטעם מר סמארה, לא ניתן פירוט אודות היקף רכושה ונכסיה של המבקשת. בנוסף, המבקשת לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי, כנדרש בפסיקה.

בנסיבות אלה, משלא פרשה המבקשת תמונה המלאה בדבר מצבה הכלכלי, ומשלא שוכנעתי כי היא נעדרת יכולת כלכלית, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.

האגרה תשולם אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, כתב התביעה יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ד, 30 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.