החלטה בתיק ת"א 2842-09-12

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. ברקע הבקשה מחלוקת בדבר הזכויות בחלק בשטח של דונם אחד (1,000 מ"ר) עליו בנוי בית מגורים, מתוך מקרקעין בשטח של כ 5,047 מ"ר,  הידועים כחלקה 37 בגוש 29533 הנמצאים בכפר אבו גוש (להלן: " המקרקעין"). על פי פסק הדין שניתן כאמור בהעדר הגנה  , ובהתאם לנסח רישום משלכת רישום המקרקעין שצורף לכתב התביעה, הבעלות במקרקעין רשומה על שם המנוח עלי דיאב סאלח (להלן: " עלי") ועל שם המנוח מוסא דיאב סאלח (להלן:" מוסא") בחלקים שווים. על פי כתב התביעה, ביום 22.9.87, נתנו המנוחים במתנה שטח בלתי מסוים בסך דונם אחד משטח המקרקעין, (להלן: " נכס המתנה") לאחיינם, המנוח דאוד אבו גוש (להלן: " דאוד"). על נכס המתנה נבנה בית מגורים. על פי כתב התביעה, ביום 25.3.96 נתן דאוד במתנה וללא תמורה את כל זכויותיו בנכס המתנה לאמו המנוחה פאטמה אבו גוש (להלן: " פאטמה"), וזאת על פי הסכם מתנה נוסף שצורף לכתב התביעה. בכתב התביעה, נתבקש בית המשפט להצהיר כי התובעים (המשיבים בבקשה זו), יורשי המנוחה פאטמה, הם הבעלים בחלקים בלתי מסויימים של כ- 1000/5047 חלקים מתוך המקרקעין וכי הם זכאים להחזיק ולהשתמש בבית המגורים הבנוי על המקרקעין הנ"ל. לאחר שלא הוגשו כתבי הגנה בתיק, ולאחר שב"כ המשיבים הופיע בפני בדיון מיום 10.2.13, ניתן ביום 13.02.13 פס"ד בהעדר הגנה.

לטענת המבקשת, היא אלמנתו של המנוח דאוד, והייתה נשואה לו והתגוררו עמו בבית נשוא פסק הדין משנת 2002 ועד שנפטר בשנת 2012. לטענתה, פסק הדין ניתן במרמה, משליך על זכויותיה כיורשת ומנשל אותה מנכסיה. המבקשת טוענת כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לה וקיומו של פסד הדין, וחוזה המתנה שנערך לכאורה בין דאוד לבין אמו פאטמה, נודע לה אגב בירור מול רשם הירושה בתיק מקביל המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תיק 28570). עוד נטען כי פסק הדין ניתן בהעדר סמכות עניינית שכן זו מסורה לבית המשפט לענייני משפחה בשל אופיו של הסכסוך.

המשיבים, בתגובתם, ביקשו לדחות את הבקשה. לטענתם, משלא צורפה המבקשת לכתב התביעה, פסק הדין אינו פוגע בה שכן הוא ממילא אינו מקים כלפיה מעשה בית דין. עוד נטען כי ההליך הנכון והמתאים לביטול פסק דין שניתן בטענת מרמה איננו הגשת בקשה לביטול לתיק המקורי כי אם הגשת תובענה חדשה לבית המשפט המוסמך. לטענת ב"כ המשיבים, המבקשת גם איננה צד ל"משפט נלווה" במסגרת ההליך האמור ועל כן גם לא קמה זה זכות ערעור. בעניין התיק המתנהל בפני הרשם לענייני ירושה, טוענים המשיבים כי הליך זה נפתח כשבוע לאחר מתן פסק הדין וכי ממילא אין לביהמ"ש לענייני משפחה סמכות לדון בו שכן מדובר בסכסוך בין בני דודים שאינם בני משפחה כמשמעותם בסעיף 1 לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה.

בתשובתה לתגובת המשיבים, חזרה המבקשת על טענתה כי היא אשתו של המנוח, ועל העובדה שזכויותיה נפגעו מההליך. לטענתה, בית המשפט נדרש לבטל את פסק הדין ולדון במהימנותם של המסמכים מתוקפם ניתן פסק הדין.

דיון

דין הבקשה להידחות.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן: " התקנות") קובעת מי הוא צד הרשאי להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד וזו לשונה:

"

ביטול החלטה על פי צד אחד

201. ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה מטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

מלשון תקנה 201 לתקנות עולה כי מי שראשי להגיש בקשה לביטול החלטה (או פסק דין) שניתנה במעמד צד אחד הינו מי שהיה בעל דין להליך בו ניתנה ההחלטה ושההחלטה ניתנה נגדו.

המתכונת הדיונית שבמסגרתה ניתן לעתור לביטולו של פסק ^-דין סופי בעניין אזרחי, בטענה שניתן במרמה הינה תקיפה ישירה של פסק הדין על ידי בקשה לביטולו. (ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ (פורסם במאגרים, 7.4.03) (להלן - " פרשת בית טלטלש") בעמ' 372 ; ע"א 417/89 סעד אג'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים , (להלן: פרשת אג'בריה")בעמ' 647). את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במרמה, יש להגיש " לאותו בית משפט שנתן את פסק הדין" (עניין אג'בריה לעיל, 647; עניין בית טלטש בעמ' 372; ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד , בעמ' 214). עוד קובעת הפסיקה כי הדרך הדיונית הנכונה להגשת הבקשה לביטול פסק דין שניתן במרמה, היא בפתיחתו של הליך חדש, ולא בהגשת בקשה במסגרת ההליך המקורי שהסתיים זה מכבר ( עניין בית טלטש, בעמ' 373; ע"א 4958/99 עין גב - קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ , בעמ' 19).

המבקשת הגישה את בקשתה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כבקשה במסגרת ההליך המקורי למרות שעסקינן בבקשה לביטול פסק דין שעניינו קבלת פסק דין במרמה. למעשה, אין המבקשת מתייחסת כלל ליחסים בין הצדדים עצמם. תקיפתה איננה נובעת מטענת העדר ההגנה כתוצאה מאי מסירה (שכן היא לא הייתה צד לתיק) אלא מחמת מרמה. אוסיף שהמבקשת אף לא התייחסה כלל לעניין זה בבקשתה ובתשובתה לתגובת המשיבים וזאת על אף שהמשיבים העלו טענה זו בתגובתם. כאמור, ומבלי לפגוע בטענות המבקשת לגופם, ההליך הנכון להגשת בקשה זו הינו פתיחתו של הליך חדש במסגרתו ניתן יהיה לבקש את ביטול פסק הדין.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"ד, 10 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.