החלטה בתיק ת"א 1197-06

1. בפניי בקשה של התובעות לתיקון כתב התביעה.

2. עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי, צו עשה וצו מניעה קבוע, בגדרה ביקשו התובעות להצהיר כי בינן לבין הנתבעים 1 ו- 2 נכרת חוזה מחייב לפיו רכשו התובעות זכויות בחטיבת קרקע מסויימת וכי זכותן של התובעות עדיפה על זכותם של הנתבעים 3- 9, שהתקשרו עם הנתבעים 1 ו- 2 בעסקה מאוחרת יותר בזמן. עוד ביקשו התובעות צו מניעה קבוע שיאסור על ביצוע ההתקשרות בין הנתבעים 1 ו- 2 לבין הנתבעים 3- 9.

3. הנתבעים מתנגדים לתיקון המבוקש משורה ארוכה של טעמים.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי אין להתיר את התיקון המבוקש, מן הטעמים המפורטים להלן.

5. אכן, הכלל הוא שבית המשפט נוקט גישה ליברלית בכל הנוגע לתיקון כתב תביעה, שכן המטרה היא לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, במיוחד כאשר הבקשה לתיקון התביעה הוגשה עוד בטרם החל ברורה של התביעה לגופו של ענין. מאידך, מי שמבקש לתקן את תביעתו חייב להכבד ולעמוד בדרישות המינימליות המוטלות עליו במקרה כזה, קרי, לפרט בגוף הבקשה כל תיקון ותיקון שהוא מבקש לכלול בכתב תביעתו המתוקן, לנמק את הצורך באותו תיקון ולאמת את העובדות המתוקנות בתצהיר (ראה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).

6. בעניננו, הבקשה אינה מקיימת אחר הדרישות הנ"ל. מדובר בבקשה כללית, המסבירה את העקרונות הכלליים העומדים בבסיס בקשת התיקון, אך אינה מפרטת כל תיקון ותיקון שמבוקש להכניס בכתב התביעה הקיים. בנוסף, התצהיר התומך בבקשה אף הוא איננו מאמת כל אחת ואחת מן העובדות שתיקונן מבוקש. ודוק: אין המדובר בהשמטה של תיקונים בודדים, דבר שניתן היה למחול עליו, אלא בהתעלמות מעשרות של תיקונים, לאורכו ורוחבו של כתב התביעה המקורי. אכן, התובעות סימנו בעותק שמסרו לנתבעים (אך לא בעותק שהוגש לבית המשפט) את התיקונים המבוקשים על ידן, אך בכך אין די, שכן החובה לפרט בגוף הבקשה כל תיקון ותיקון, ולאמת אותו בתצהיר, היא חובה מנדטורית שלא ניתן לתחלף אותה בסימון התיקונים המבוקשים על גבי הנוסח המועבר לצד שכנגד.  מקובלים עלי בהקשר זה דברי כב' השופט יצחק כהן במסגרת בש"א (חי') 1069/04 ברבארה סלוא נ' בית חולים אלישע בע"מ (2004) (פורסם באתר משפטי):

" קודם שיוגש כתב תביעה מתוקן על התובעת להגיש בקשה מפורטת, ולפרט כל סעיף בכתב התביעה המקורי שהיא מבקשת לתקנו, וזאת על מנת שניתן יהיה לבחון האם התיקון דרוש על מנת שבית המשפט יוכל להחליט בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים."

ראה גם רע"א 8390/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מיכל דורון (2005) (פורסם באתר משפטי):

" במקרה הרגיל שומה על מבקש התיקון לצרף תצהיר שבו יפרט מה הסיבה שבעטיה מתבקש התיקון ויאמת בתצהיר את העובדות נשוא הבקשה" (ע"א 728/79 קירור נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד(4) 126)."

7. בנוסף, במסגרת הנוסח המתוקן, מבוקש לכלול הצהרה לפיה הנתבעות 1 ו- 2 חייבות לפצות את התובעות בגין נזקיהן מחמת חוסר היכולת לממש את העסקה (ס' 42.1.5 לנוסח המתוקן של התביעה). מדובר בסעד כספי במסווה של סעד הצהרתי. ראוי היה כי התובעות יכמתו את תביעתן בראש נזק זה לסעד כספי של ממש, בגינו ישלמו אגרה כדין.

8. לפיכך, הבקשה נדחית.

9. התובעות ישלמו לכל אחת מקבוצות הנתבעים שהגיבו לבקשה הוצאות בסך 5,000 ש"ח.

10. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.