החלטה בתיק ת"א 10212-09 - פסקדין

1. לפני בקשה על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.

2. על פי  הנטען בבקשה, המשיבה פועלת בניגוד להסכם אליו הגיעו הצדדים במסגרת הליכי גישור ושקיבל תוקף של פסק דין. בהתאם לפסק הדין, חוייבה המשיבה להציג למבקשת, לשביעות רצונה, פתרון להסתרת מתקן הכביסה של המשיבה, המוצב בחצר הבית ברח' עיניים למשפט 12 בירושלים. כן נקבע, כי ככל שהפתרון המוצע לא יהיה מקובל על המבקשת, תרכוש המשיבה מייבש כביסה ולא תתלה כביסה בחצר הכניסה. לטענת המבקשת, המשיבה לא הציגה לה פתרון ראוי לשביעות רצונה להסתרת מתקן הכביסה ולפיכך פנתה אל המשיבה בכתב וביקשה ממנה לסלק את מתקן הכביסה מהחצר ולא לתלות כביסה בחצר, אלא שהמשיבה ממשיכה לתלות כביסה בחצר הבית ולפיכך הוגשה הבקשה שבנדון.

3. המשיבה טענה בתגובתה, כי על מנת להסתיר את מתקן הכביסה הזמינה בהזמנה מיוחדת מסתור כביסה העשוי מעץ טבעי, בהיר, מכוסה בבד בצבע טבעי ואטום, הממלא לדבריה את יעודו. לטענת המשיבה, המבקשת לא שוחחה עמה קודם להגשת הבקשה שבנדון ולא הסבירה מה לא מוצא חן בעיניה. עוד טענה המשיבה, כי החצר בה נמצא מתקן הכביסה רשומה על שמה בטאבו וכי היא משתדלת לחסוך באנרגיה ומעדיפה שלא להשתמש במייבש כביסה כאשר אין בכך הכרח.

4. בדיון שנערך לפני פרש כל צד טענותיו והוצגו לי תמונות של מסתור הכביסה שהמשיבה עושה בו שימוש עת היא תולה כביסה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, איני מוצאת מקום לקבל את הבקשה.

5. הסכם הגישור, שקיבל תוקף של פסק דין, קובע בסעיף 4 בזו הלשון:

"התובעת תציג לנתבעת 1 בתוך 90 יום מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם זה, פתרון להסתרת מתקן הכביסה של התובעת המוצב בחצר. אם הפתרון המוצע לא יהיה מקובל על הנתבעת 1, תרכוש התובעת בפרק זמן זה מייבש כביסה תסלק את מתקן הכביסה מהחצר ולא תתלה כביסה בחצר הכניסה.

בעלויות הכרוכות בהסתרת מתקן הכביסה או ברכישת מייבש הכביסה תישא התובעת.

תנאי לתשלום הפיצוי הוא קיום בפועל של התחייבויות התובעת על פי סעיף זה".

6. כפי שהתברר מטיעוני הצדדים ומהתמונות שהוצגו לי, המשיבה פעלה על פי הוראות הסכם הגישור ודאגה למציאת פתרון להסתרת מתקן הכביסה המוצב בחצר. כעולה מהתמונות, המדובר בפרגוד עשוי מסגרת עץ ובד בהיר, המוצב סביב למתקן הכביסה בעת שנעשה בו שימוש, ומתקפל ל-5 חלקים בעת שלא נעשה בו שימוש. פרגוד זה הוזמן, לדברי המשיבה,  באופן מיוחד ונעשה בו שימוש כפעמיים בשבוע כאשר מזג האוויר מאפשר תליית הכביסה בחצר.

7. הסכם הגישור בין הצדדים קבע כי רק ככל שהפתרון המוצע לא יהיה מקובל על הנתבעת (המבקשת), או אז תהיה רשאית היא לדרוש סילוק מתקן הכביסה מהחצר. המבקשת לא הסבירה למשיבה מדוע הפתרון שהוצע אינו מקובל עליה וכאשר נשאלה לעניין זה בדיון הודיעה מפורשות כי "שום מסתור כביסה לא יהיה מקובל עלי[ה]" (עמ' 2 לפרוטוקול, שו' 24). עמדת המבקשת, כפי ששבה ועלתה בדיון, אינה עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים בהסכם הגישור שקיבל תוקף של פסק הדין. המבקשת מתעלמת מרישת סעיף 4 להסכם הגישור ומודיעה בריש גלי כי אין בכוונתה לבחון פתרון כלשהו שיוצע להסתרת הכביסה, שכן לדעתה על המשיבה להמנע כליל מתליית כביסה בחצר. כאמור, לא כך הסכימו הצדדים. הסכמת הצדדים ברורה ואין מקום שהמבקשת תפסול על הסף כל פתרון שיוצע להסתרת הכביסה. על המבקשת לפעול על פי לשון ההסכם ורוחו. סירובה לקבל כל פתרון להסתרת הכביסה, מעבר לכך שעומד בניגוד ברור ללשון ההסכם, מהווה חוסר תום לב ושימוש לרעה בזכות הנובעת מפסק הדין שניתן בהסכמה (לעניין תום לב בביצוע פסק דין ר', למשל, ד' בר-אופיר " הוצאה לפועל - הליכים והלכות" (מהדורה שביעית), 194).

8. נוכח האמור, ומשאין לראות בהתנהלות המשיבה הפרה של פסק הדין המוסכם, דין הבקשה להידחות.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: