אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק רע"א 7940/13

החלטה בתיק רע"א 7940/13

תאריך פרסום : 02/02/2014 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7940-13
29/01/2014
בפני השופט:
י' עמית

- נגד -
התובע:
י.ק.
עו"ד ניר והב
עו"ד רן אורן
הנתבע:
1. . כונס הנכסים הרשמי
2. המוסד לביטוח לאומי

עו"ד טובה פריש
עו"ד אירית רפאל
עו"ד יעקב ששפורטה
עו"ד טל בדש
החלטה

           בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 6.10.2013 (כב' השופטת א' נחליאלי-חיאט) בפש"ר 1824-08, בה נדחתה בקשת המבקש להחיל צו ההפטר גם על חובו למשיב 2 (להלן: המל"ל) בגין תשלום מזונות לילדו.

1.        ביום 22.7.2008 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, וביום 29.6.2009 הוא הוכרז כפושט רגל. ביום 27.2.2012 הורה בית המשפט על מתן הפטר מותנה וביום 13.5.2012, לאחר שעמד בתנאים שהוצבו לו, הורה בית המשפט על מתן הפטר מוחלט למבקש ככל שמדובר בחובות שנוצרו בטרם ניתן צו הכינוס. המבקש פנה לבית המשפט בבקשה להחלת ההפטר המוחלט גם על חוב המזונות כלפי המל"ל, חוב שנוצר בגין תשלום מזונות לילדו של המבקש.

2.        בהחלטתו מיום 6.10.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בהסתמך על הוראת סעיף 69(א)(ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) אשר מחריג את חוב המזונות מתחולת ההפטר המוחלט. בית המשפט קבע כי החרגת חוב המזונות מצו ההפטר חלה גם מקום בו בעל חוב המזונות הוא המל"ל וכי אינו מוצא לנכון לפטור את המבקש מטעמים מיוחדים.

           מכאן הבקשה שבפניי.

3.        המבקש טען כי החלטתו של בית המשפט אינה מיישמת את הרציונאלים שבבסיס הליך פשיטת הרגל בכלל ושל סעיף 69(א)(3) לפקודה בפרט, וכי לאור נסיבותיו האישיות, היה מקום להחיל את ההפטר המוחלט גם על חובו כלפי המל"ל. המבקש הפנה לעמדת כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) בבית משפט קמא, שתמך בעמדתו, וטען כי דחיית הבקשה, מרוקנת מתוכן את הליך פשיטת הרגל הממושך והמפרך שעבר בשנים האחרונות, וכי הבקשה התקבלה על ידי בית המשפט מבלי לקיים דיון.

4.        המל"ל מתנגד לבקשה ומציין כי הפטר חייבים מתשלום מזונות עלול לעודד התחמקות מתשלום חוב מזונות, מתוך הנחה כי יתקבל הפטר בהמשך הדרך, והתשלום יתבצע על ידי המל"ל. עם זאת, לפנים משורת הדין וכמקובל לגבי חייבי מזונות המקבלים קצבת נכות מהמל"ל, הודיע המל"ל כי הוא נכון להמשיך ולבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מבלי שיינקטו כנגדו פעולות אקטיביות בהוצאה לפועל.

5.        עמדת הכנ"ר היא כי אין להחיל את ההפטר על חוב המזונות למל"ל וכי דין הבקשה להידחות. על בית המשפט לאזן בין השלכותיו האפשריות של מתן הפטר על חוב מזונות למל"ל ובין נסיבותיו הסוציאליות של המבקש, וכי המשך ההסדר לפיו יבצע המל"ל קיזוז של 10% מקצבת הנכות מדי חודש, מבטא איזון ראוי וסביר בנסיבות העניין.

           אציין כי עמדה זו של הכנ"ר אינה תואמת את עמדתו בבית משפט קמא, שם המליץ הכנ"ר, לאור נסיבותיו הייחודיות של המבקש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות למל"ל.

6.        סעיף 69(א) לפקודה קובע כלהלן:

"(א)  צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1)  חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

(2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

(3)  חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה."

           מלשונו של ס"ק א(3) עולה כי במצב הדברים הרגיל, צו הפטר אינו פוטר את פושט הרגל מחבותו לפי פסק דין בתובענת מזונות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת (וראו: ע"א לוי נ' כונס הנכסים הרשמי (28.3.2012) (להלן: עניין לוי)).

7.        במקרה שלפנינו מבקש המל"ל ליהנות מזכויות היתר המוקנות לנושה בתובענת מזונות מכוח סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן: חוק הבטחת תשלום) אשר מעמיד את המל"ל בנעליו של הנושה וקובע כדלקמן:

(א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך-דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

(ב) פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו.

(ג) היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה; החייב רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה.

           משעה ששילם המוסד לביטוח לאומי לגרושתו של פושט רגל תשלומי מזונות על פי חוק, קמה למוסד זכות סוברוגציה כלפי הנאמן בפשיטת רגל, כמי שבא "בנעליה של האישה" לעניין אותם תשלומים (וראו: ע"א 357/79 המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד לה(1)). בהמשך לכך נקבע בפסיקה כי אין להחריג את המל"ל מן הפטור שקיבל הנושה המקורי וכי חוק הבטחת התשלום אינו מיועד לשמש כאמצעי מילוט אשר בעזרתו יוכל החייב להעביר את חובו הפרטי אל הקופה הציבורית (רע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (21.5.2009); רע"א 3898/12 מאיר לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.2012) (להלן: עניין לרנר)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ