החלטה בתיק רע"א 8833/03 - פסקדין

           זוהי בקשה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ר' שטרנברג-אליעז) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני כנגד קיום הליכי בוררות בין המבקשת למשיבה 1.

           ביום 2.7.1991 נחתם הסכם בין המבקשת מאגנוס הנדסה ואחזקה (להלן: מאגנוס) למשיבה 1, אינגביר הנדסה (להלן: אינגביר). לפי הסכם זה התחייבה המשיבה להעמיד לרשותה של המבקשת ידע שבבעלותה, תמורת תמלוגים. סעיף 6 להסכם האמור קובע כי כל מחלוקת או סכסוך אשר יתגלעו בין הצדדים יוכרעו בבוררות בפני עורך-הדין יוסף שטרסלר, הוא המשיב 2. ביום 5.6.2002 קיבלה מאגנוס הודעה מאת המשיב 2 לפיה אינגביר פתחה בהליך בוררות בפניו. מאגנוס השיבה למשיב 2 כי ההסכם שנחתם בינה ובין אינגביר, על תניית הבוררות שבו,  בוטל בסמוך לכריתתו, ולפיכך, אין היא מכירה בסמכותו של הבורר או בזכותה של אינגביר לפעול על פי תניית הבוררות. מאגנוס אף לא התייצבה לישיבת הבוררות הראשונה בפני הבורר. בהמשך לכך, פנתה מאגנוס לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו מניעה כנגד קיום הליכי הבוררת, עד למתן החלטה בתובענה שתגיש מאגנוס למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות ההסכם בינה ובין אינגביר. בית המשפט הורה לאינגביר להשיב לבקשה, אך הצדדים החליטו בינתיים לנסות ולפתור את המחלוקת בינם לבין עצמם. לפיכך, הליכי הבוררות, והבקשה לצו מניעה עוכבו בהסכמת הצדדים. המשא ומתן בין הצדדים לא עלה יפה. אינגביר עמדה על המשך קיום הליכי הבוררות ואילו מאגנוס עמדה על בקשתה לצו מניעה. בין לבין הסתבר לצדדים כי בית המשפט מחק את הבקשה למתן צו מניעה מחמת חוסר מעש. הצדדים הגישו בקשה בהסכמה להחייאת הבקשה.

           ביום 1.9.2003 קיבל בית המשפט המחוזי החלטה בבקשה למתן צו מניעה, לפיה לא מצא מקום ליתן צו מניעה האוסר על הבורר לדון בעניין כלשהו, שכן סעד מסוג זה אינו מעוגן, לדעת בית המשפט קמא, בחוק הבוררות תשכ"ח-1968. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. כחודש לאחר שהוגשה בקשת הערעור, ביום 4.11.2003 הגישה מאגנוס גם בקשה למתן סעד זמני בתקופת הערעור, במסגרתה ציינה כי המשיב 2 קבע ישיבת בוררות ליום 5.11.2003. בבקשה זו ניתן צו ארעי על ידי כבוד השופט י' טירקל.

           מאגנוס טוענת כי קיימת לבית המשפט המחוזי סמכות כללית ליתן צו מניעה זמני בכל עניין אזרחי, לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בכלל זאת, טוענת מאגנוס, מוסמך היה בית המשפט קמא ליתן צו מניעה כנגד המשך הליכי הבוררות. אינגביר מצידה, מסכימה להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לשם מתן החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני. עם זאת, טוענת אינגביר כי מאגנוס אינה זכאית לקבל צו שכזה. כמו כן, אינגביר מעלה טענות רבות באשר לסחבת שגורמת מאגנוס  ומבקשת כי בית משפט זה יורה כי הדיון בבקשה יהיה מהיר ויקבע כי על מאגנוס להפקיד בטוחה בנקאית לתשלום חובה הנטען לאינגביר. טענות ובקשות אלה חורגות מגדר הדיון בענייננו, ומן הראוי שמאגנוס תפנה בקשותיה לערכאה המתאימה לכך.

           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה החלטתי ליתן רשות ערעור, ולדון בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה.

           מקום בו טוען בעל דין כי הסכם הבוררות בטל או כי תוקפו פג, ולפיכך אין בידו של בורר סמכות לקיים הליכי בוררות בעניינו, רשאי אותו בעל דין לפנות אל בית המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני, כנגד קיום הליכי הבוררות. ברי, עם זאת, כי לא די בטענה בלבד, אלא על אותו בעל דין לשכנע את בית המשפט, ולו לכאורה בלבד, שאותו הסכם אומנם בוטל, על מנת שיזכה בסעד אותו הוא מבקש (בר"ע 130/71 משיח נ' רביע ואח', פ"ד כה (2) 572, 575; לעניין זה ראו גם ספרה של פרופ' ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית, 1991) ע' 322). אשר על כן, סבור אני כי יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בבקשתה של מאגנוס למתן צו מניעה זמני.

           עד אשר ייתן בית המשפט המחוזי החלטתו בבקשה האמורה, יעמוד בעינו צו המניעה הארעי אשר ניתן על ידי כבוד השופט י' טירקל ביום 4.11.2003.

           הערעור נתקבל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

           ניתן היום, כ"ט בכסלו תשס"ד (24.12.2003).

                                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: