החלטה בתיק צ"ו 38297-05-11

1.         בחודש מאי 2011 הגיש התובע בקשה לצו עשה זמני אשר עניינה בקשה לאכוף על הנתבעת 1 מעבידתו לשעבר עיריית רהט, הסכם פרישה ולפיו יסיים את עסקתו במסגרתה במסלול של תשלומי פיצוי פיטורים מוגדלים.

2.         בהסתמך על ההסכם האמור סיים התובע את עבודתו בעיריית רהט בחודש פברואר 2011.

3.         בפועל, לא קיימה הנתבעת 1 את הסכם הוראות הפרישה, מאחר ולטענתה ובהתאם להוראות משרד הפנים הנתבעת 2 היה עליה לפרוש במסלול של פנסיה תקציבית.

4.         על רק זה הגיש התובע כתב תביעה ובו עתירה להחזרתו לעבודה שהרי הסכמתו לסיים את עבודתו בנתבעת 1 הייתה על רקע הסכמה משותפת, כי יפרוש במסלול של פיצויי פיטורים מוגדלים.

5.         בדיון שהתקיים בתביעת התובע, הציע בית הדין לצדדים פשרה אשר משמעותה סיום עסקתו של התובע במסלול של פנסיה תקציבית - המסלול אשר לדעת הנתבעת 1 ומשרד הפנים הוא המסלול הנכון לפרישת התובע. בית הדין הציע לצדדים כי במסגרת ההסכמה יפסוק בית הדין פיצוי בסכום שבין 5,000 ל- 35,000 ש"ח והתביעה לגופה תדחה.

6.         מהבקשה שהגיש התובע המבקש להבהרת פסק הדין, התברר כי להבנתם של הנתבעים הצעת בית הדין, קובעת כי התובע יפרוש לפנסיה תקציבית והפיצויים שפסק בית הדין הוא סילוק של כל תביעותיו.

7.         למען הסר ספק גישתם של הנתבעים איננה מכוונת להצעה כפי שבאה מבית הדין אשר כוונתה הייתה כי התובע יפרוש במסלול של הפנסיה, על כל תנאיה ועל רקע הפגיעה בציפיות התובע כי יפרוש במסלול של פיצויים מוגדלים ישולם לו הפיצוי.

8.         עם זאת מקובלת עלי טענת משרד הפנים ולפיה, משניתן תוקף של פסק דין - אין בית הדין רשאי להעביר את ספק הדין שניתן והדרך לבקש את ביטול פסק הדין הוא על דרך של תביעה. 

9. בהתאם הבקשה נדחית התובע יהיה רשאי להגיש תביעה לביטול פסק דין ככל שימצא לנכון.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג תמוז תשע"ב, 03/07/2012 במעמד הנוכחים.