החלטה בתיק פ 9163/03

1.         כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום הכולל 5 אישומים המבוססים על 5 תיקי משטרה, שעניינם קבלת דבר במרמה ובאישומים 4 ו- 5 בנוסף, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף. כל העבירות הן מסוג עוון.

מדובר במעשי מרמה מגוונים של הנאשמת וכן בזיוף שיקים ושטרי חוב.

2.         העבירות הנטענות נעברו במהלך השנים 96' ו- 97', החקירה בהם הסתיימה ביוני 97' ובינואר 98'.

3.         כתב האישום הוגש ב- 23.10.2003 והנאשמת טוענת טענת התיישנות לפי סעיף 149(8) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ), ועותרת לביטול כתב האישום.

התביעה מתנגדת לבקשה וטוענת כי לגבי התיקים נשוא כתב האישום התקיים "הליך מטעם בית משפט" הקוטע את מרוץ תקופת ההתיישנות.

4.         הוראת החוק הקובעת את מועדי התיישנות העבירות היא סעיף 9 לחסד"פ, לפי ס"ק א' ,ההתיישנות בעבירות מסוג עוון היא 5 שנים באם לא מתקיים ארוע מנתק כמפורט בסעיף 9 (ג) המאריך את התקופה.  סעיף זה קובע לאמר:

" בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בס"ק (א)  נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר."

5.         המסגרת העובדתית לטענות התביעה:

א.        כנגד הנאשמת התנהל תיק פלילי בבית המשפט השלום בפ"ת שמספרו 2382/99 (להלן: "התיק"). בישיבה מיום 13.11.00 הודתה הנאשמת במיוחס לה שם ועו"ד הליבני שייצגה אותה אמרה שהנאשמת שוקלת צירוף כל תיקיה (ראה נספח א').

ב.         בחלוף חודשים ארוכים ולאחר שהנאשמת הופנתה לקבלת תסקיר שירות מבחן, נאמרו מפי הנאשמת בדיון מיום 19.06.01 הדברים הבאים:

"... אני מודעת לחומרת הדברים שעשיתי, אני מלכתחילה רציתי לצרף את כל התיקים"(נספח ב' עמ' 2)

וכן:

"אני רוצה לפתוח דף חדש בחיים שלי, דברים כאלה לא יישנו... אני לא יכולה למשוך את זה ולשחק משחקים. אני רוצה את כל התיקים לצרף. אני רוצה לשלם ולפתוח  דף חדש בחיים שלי"(שם עמ' 3).

ג.         בית המשפט שוב דחה את הדיון ובישיבה מיום 07.01.2002 (נספח ג') הוצגה על ידי הצדדים הסכמה אליה הגיעו ולפיה הנאשמת תפקיד מידי חודש 1,500 ש"ח כפיצוי  למתלוננים, גזר הדין ידחה ובית המשפט יתבקש להטיל על  הנאשמת מאסר בעבודות שירות. הנאשמת הגיבה להצגת ההסדר באומרה: "נכון ובהתניה שמדובר בכל התיקים". והתובעת אמרה: "הפיצוי הוא בהסתמך על כל תיקים, המדובר ב- 8 תיקים יחד עם התיק העיקרי" (שם עמ' 1).

החלטת בית המשפט היתה דחיית מתן גזר הדין בחצי שנה, חיוב הנאשמת בתשלום חודשי כפיצוי למתלוננים ובימ"ש הוסיף בהחלטתו: "באי כח הצדדים יגישו לבית המשפט רשימה מוסכמת של התיקים המצורפים" ורשימה של המתלוננים שיקבלו פיצוי מתוך הסכום של 60,000 ש"ח  שהיה על הנאשמת להפקיד לזכותם.

ד.         בישיבה שלאחר מכן, ביוני 02, ראה נספח ד',  הוברר שהנאשמת לא עמדה בתשלומים ובימ"ש שוב דחה לבקשתה את גזר הדין לחודש ספטמבר כדי לאפשר לה לשלם. בישיבות שלאחר מכן, הנאשמת חדלה להתייצב בבית המשפט וההליכים נגדה הותלו (ראה נספח ה').

ה.        תיקי החקירה נשוא כתב האישום שבפני אשר הועברו לשם צירוף מפמת"א לפרקליטות מרכז, הוחזרו לפמת"א וכתב האישום הוגש כאמור באוקטובר 2003.

ו.         אין חולק שב"כ הנאשמת דאז קיבלה מהפרקליטות את רשימת התיקים שהנאשמת ביקשה לצרף  וכי התנהל בינה לבין התביעה מו"מ שהתגבש לכלל הסדר כפי שהוצג לבית המשפט.

6.         בטרם אפרט את הטענות המשפטיות של הנאשמת, אתייחס להתנגדות ההגנה לאיזכור ההליך בת.פ. 2382/99 הנ"ל, מן הטעם שאין להזכיר בשלב שלפני  ההרשעה הליכים משפטיים ותיקים קודמים של הנאשמת.