אירנה מטבייב, ילידת 1984 (להלן: "
הנאשמת"), הורשעה על פי הודאתה, שביום 4.09.04 שברה בקבוק מזכוכית על ראשו של מי שהיה בן זוגה (להלן: "המתלונן") וכתוצאה מכך נגרמו לו חתכים באוזן ימין ולאורך הצוואר, עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "
החוק").
לאחר ההודאה וההרשעה, המליצה התובעת להזמין בעניינה של הנאשמת תסקיר משרות המבחן, והנאשמת ביקשה שימונה לה סנגור מהסנגוריה הציבורית, (ראו בפרוטוקול הכרעת דין עמ' 1, והחלטות בעמ' 2 ו- 3). בהתאם לכך מונתה עו"ד א. ויצמן לייצג הנאשמת ושירות המבחן הכין שלושה תסקירים בעניינה, בהם נדרש להשפעת הרשעה בפלילים על עתידה.
שירות המבחן נדרש למכלול נסיבותיה האישיות של הנאשמת, שזו הסתבכותה הראשונה והיחידה בפלילים, למערכת היחסים שביו הנאשמת למתלונן, שבעבר היה אלים כלפיה, ובעת האירוע היה שתוי. לטענת הנאשמת המעשה, שבו איננה כופרת ומקבלת על עצמה את האחריות לביצועו, נעשה על רקע הפחד שחשה באותו רגע. זמן מה לאחר מכן השניים נפרדו ואין ביניהם שום קשר. גם שירות המבחן לא הצליח לאתר את המתלונן.
שרות המבחן התרשם, שהנאשמת, בת יחידה להורים נורמטיביים ותומכים, חונכה לערכים חיוביים, מנהלת אורח חיים תקין במאמץ לבנות לעצמה מסגרת חיים חיוביים, והרשעתה בדין פלילי תפגע באפשרויותיה התעסוקתיות ובגיבוש עתידה. לאור זאת, המליץ שירות המבחן המליץ לבטל ההרשעה ולחייב הנאשמת בביצוע עבודות של"צ.
עמדת התביעה - לדעת התובע, לנוכח הפגיעה במתלונן אין לבטל את הרשעת הנאשמת, למרות אורח חייה הנורמטיבי והפגיעה שתפגע בה הרשעתה בפלילים.
עמדת ההגנה - באופן טבעי ביקשה הסנגורית לקבל את המלצת שירות המבחן. הנאשמת עברה את העבירה בהיותה בת 20 בלבד. לדעתה אין לנתק את העבירה ממכלול היחסים שבין המתלונן לנאשמת, שבמהלכם היא ספגה ממנו אלימות מילולית ופיסית. הנאשמת, שעובדת כיום במשרד לייעוץ מס עתידה ללמוד סייעות ברפואת שיניים. ללא תעודת יושר, תחסם דרכה המקצועית והיא לא תוכל להתקדם בעבודה מסודרת. לפיכך, ראוי לדעת הסניגורית להסתפק בענישה מחנכת לבטל ההרשעה ולחייב הנאשמת בביצוע עבודות של"צ אותן תבצע, בהתחשב בעבודתה הנוכחית ובלימודיה.
לאחר שמיעת הטיעונים, שקילת השיקולים ועריכת האיזונים הנדרשים הגעתי למסקנות כדלקמן:
-
ככלל - מי שהודה בעבירה פלילית או שאשמתו הוכחה כנדרש יורשע בדינו. ואף על פי כן הסמיך המחוקק את בית המשפט בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, לפני מתן גזר הדין לבטל את ההרשעה אם ראה שיש מקום להסתפק במתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעת הנאשם.
- השימוש בסמכות ביטול הרשעה, בדומה לשימוש בסמכות להימנע מהרשעה הקבועה בסעיף 71א לחוק, תיעשה במקים נדירים וחריגים, שכן הרשעה מבטאת את סלידת החברה מפני מעשה העבירה. כנגזרת מכך, ככל שהעבירה נשוא הדיון חמורה ונפוצה, גדל האינטרס הציבורי בהוקעתה ושירושה והשימוש בסמכות שבסעיף 192א לחסד"פ יעשה בזהירות יתירה ולעתים נדירות.
- המבחנים לשימוש בסמכות נקבעו בפסקי דין רבים, וההלכה בנידון היא מן המפורסמות, רק לשם הדגמה ראו: ר"ע 432/85
רומנו נ' מדינת ישראל תק-על כרך 85 (3) תשמ"ה-תשמ"ו 1985 עמ' 737, ע"פ 2083/96
כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב (3) 337, ע"פ 2669/00
מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד (3), עמ' 685 בעמ' 689 וע"פ 9262/03 , פלוני נ' מדינת ישראל . פ"ד נח(4), 869.
- מוצאת אני להפנות במיוחד לפסק דין שיצא מלפני בית המשפט המחוזי בת"א, הרכב בראשות סג"נ, כבוד השופטת ברלינר בע"פ (ת"א) 71272/02 + 71567/02 שגם בו נקבע כי רק במקרים נדירים ייענה בית משפט לבקשת נאשם לסיים הליך ללא הרשעה וזאת על דרך יישומם של עקרונות שנקבעו בחוק ובפסיקה. בית המשפט נדרש למקבילית הכוחות הקוטביים, מצד אחד, האינטרס הציבורי המושך לכיוון הרשעה ומצד שני, נסיבות אישיות כבדות משקל המושכות לכיוון של אי הרשעה.
- הדוגמאות האקראיות שצוטטו כאן מוכיחות שבעצם קיומם של כללים מנחים, אין להקל על מלאכתו של בית המשפט, ובכל מקרה ומקרה שקילת האינטרסים המנוגדים של הציבור מחד גיסא והפרט העומד לדין מאידך גיסא, קשה ומסובכת.
- עבירות אלימות במשפחה, ובני זוג בכלל זה, הן מן הרעות החולות הנפוצות מאוד שיש לעשות ככל שניתן לביעורן. העובדה שרבים וטובים נכשלים בהן מאבדים עשתונות ומבצעים אותן, מוכיחה עד כמה נתרופפו מוסרות המוסר ומורא הדין.
- להרשעת מי שעברו נקי נדרש בית המשפט המחוזי בת"א, הרכב בראשות סג"נ, כבוד השופטת ברלינר (כתוארה אז)בע"פ 71390/03
מדינת ישראל נ' אוחיון, מיום 8.12.04, ונפסק בפסקה ח' לפסק הדין כדלקמן:
"לא מעט מן הנאשמים המופיעים בפנינו הם אנשים נורמטיביים ככלל ובשלב מסוים ובנסיבות כאלה ואחרות פונים לדרך התנהגות אחרת. המשיב איננו חריג, זאת הרשעתו הראשונה, אך לו חפץ המחוקק שעבירה ראשונה לעולם תסיים באי הרשעה, חזקה שהיה אומר זאת. אין באמור בתסקיר שירות המבחן ביטוי לחומרה שבעבירה. מטבע הדברים שירות המבחן רואה לנגד עינינו את אינטרס של המשיב מחובתנו כבית משפט לראות לנגד עינינו גם את אינטרס הציבור".ו
-
מן הכלל אל הפרט - במקרה שבפני בהתחשב בעובדה שהנאשמת השתמשה בבקבוק זכוכית שהוא בגדר נשק קר שגלומה בו מסוכנות רבה, ולא היססה מלפגוע במתלונן בראשו ובפועל גרמה לו חבלות בצוואר שהוא מהאזורים הרגישים בגוף, איננה מאפשרת הקלה כה מפליגה כפי שמבקשת הסנגורית.
- כאן המקום להגדיש את העובדה שכיום הנאשמת מוכנה אמנם לבצע עבודות של"צ אך איננה עושה זאת בנפש חפצה כפי שניתן היה לצפות לנוכח הנסיבות וכמפורט בשני התסקירים הראשונים. גם בטיעונים שבפני התבקשתי להתחשב בעיסוקיה האחרים לאפשר לנאשמת ביצוען של העבודות באופן שלא יפגע בהם.
- משכך למרות עברה הנקי, בהתחשב בעובדה שלא הובאה בפני ראיה לנזק ספציפי וקונקרטי שייגרם לנאשמת עקב הרשעתה בדין, אין לי אלא לדחות בקשתה לבטל ההרשעה. יחד עם זאת כמובן שמכלול הנסיבות לקולא תישקלנה בעת גזירת הדין.