החלטה בתיק פ 5550/06

1.         כתב האישום

א.   הנאשם, עורך דין במקצועו, מונה ע"י בית המשפט ביום 04.06.03 לשמש מנהל מיוחד בתיק פירוק, בשיתוף עם עורך דין נוסף.

במסגרת פעולות הגבייה שבצע הנאשם נגבו לטובת תיק הפירוק כ-1,100,000 ש"ח אשר הופקדו בחשבון הנאמנות שפתחו הנאשם ועורך הדין הנוסף, ואשר שניהם היו בו מורשי חתימה.

ביום 25.03.04 שלח הנאשם הודעה לבנק (להלן: " ההודעה"), וביקש להעביר מתוך חשבון הנאמנות סך של 650,000 ש"ח לחשבונו הפרטי ולחשבון משרדו. במעשה זה נמצא שולח ידו במרמה לכספים אשר הופקדו בחשבון הנאמנות לזכות תיק הפירוק.

הנאשם זייף את חתימתו של העורך דין הנוסף על גבי ההודעה, וההודעה הנושאת חתימה מזויפת אפשרה את גניבת הכספים והעברתם לשימושו הפרטי.

ב.   הנאשם הודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירות שעניינן זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וגניבה בידי מורשה, ובטרם הרשעה הוסכם על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו..

2.         התסקיר

על פי התסקיר הנאשם הוא כבן 37, היה נשוי פעמיים, התגרש משתי הנשים והוא אב לבת ולבן, הגדלים אצל אמהותיהם.

מזה כשנה וחצי הוא מתגורר בבית הוריו והם עוזרים לו להתמודד עם מחלת הסרטן הקשה בה חלה. 

הנאשם לוקח אחריות מלאה על ביצוע העבירות, חרטתו כנה ועמוקה, והוא מסביר את התנהלותו הפלילית בלחץ נפשי בו היה נתון עקב איומים של גורמים מהשוק האפור. הוא התכוון להשיב את הכספים לחשבון הנאמנות בטרם יתגלה דבר הגניבה אך הדבר לא עלה בידו. כבר בחודש אוקטובר 2004, כשנה וחצי לפני שנפתחה החקירה נגדו, החזיר הנאשם את כל הכספים שלקח ועובדה זו יש לזקוף לזכותו.

מיד לאחר שנישא בשנית נתגלתה בגופו מחלת סרטן השד, מחלה נדירה אצל גברים, ומחלה זו הצריכה ניתוחים וטיפולים קשים ביותר, לרבות טיפול פסיכיאטרי שמטרתו ליתן לו חיזוק ומענה לבעיות הרפואיות והנפשיות. זמן לא רב לאחר מכן אשתו עזבה אותו עם התינוק שנולד להם, והיא מונעת ממנו לראות את הבן בשל החשש מביסוס הקשר בין האב לבן על רקע אי הוודאות ביחס לעתידו הבריאותי.

שירות המבחן אינו מתעלם מחומרת העבירה ומן העובדה כי בוצעה על רקע תפקידו ועיסוקו' אך מעריך כי הרשעה בדין תהא ברת השלכה על מצבו הגופני והנפשי של הנאשם בשל החשש כי תמנע ממנו להמשיך ולעסוק במקצוע עריכת הדין.

אשר על כן, במכלול המיוחד של מקרה זה, ממליץ שירות המבחן להעדיף את שיקולי השיקום האישיים על פני שיקולי הענישה וההרתעה, להימנע מהרשעה בדין ולהסתפק בהטלת צו מבחן.

3.         טיעוני הצדדים לעונש

א.   ב"כ התביעה מבקשת לקבוע כי אין אפשרות לפטור את הנאשם מהרשעה. לדעתה, יש לדחות את שיקולי השיקום האישיים של הנאשם באשר במקרה זה גוברים השיקולים של כלל הציבור. הנאשם כרת את הענף עליו ישב במו ידיו, ואין לו אלא להלין על עצמו. הנאשם הפר את חובת האמון שנתנו בו כולם, נתנו בו הלקוחות ונתן בו בית משפט אשר מינה אותו למנהל מיוחד בתיק פירוק. חובת הנאמנות היא לב לבו של מקצוע עריכת הדין, נאמנות כלפי כולי עלמא, והפרתה של חובה זו בצורה כה בוטה מחייבת הרשעה ועונש אשר יש בהם משום העברת מסר לכלל הציבור, ולציבור עורכי הדין בפרט.

אכן, הנאשם החזיר את מלוא סכום הגזלה עוד בטרם נפתחה חקירת המשטרה, אך נאלץ לעשות כן לאחר ששותפו לפירוק גילה את דבר המרמה.

על כל אלה, ועל פי הפסיקה, היא מבקשת להטיל על הנאשם עונש של ממש והוא מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ב.   ב"כ הנאשם מסכים כי מדובר בעבירות חמורות, אך יש לראות את העבירות כמעידה אחת ויחידה בעברו. בפועל לא ניזוק אדם ממעשיו של הנאשם מאחר והכספים אליהם שלח ידו הוחזרו עם ריבית והצמדה, והוא עצמו ביקש לפטור אותו מתפקידו כנאמן.

הרשעתו של הנאשם בתיק זה תהווה "מכת מוות" לנאשם, כמאמרו.