אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 4750/05

החלטה בתיק פ 4750/05

תאריך פרסום : 04/10/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
4750-05
22/03/2006
בפני השופט:
ד. בית-אור - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
פרקליטות מחוז דרום
עו"ד סיגל דהן
הנתבע:
אבו סוסין מוסא
עו"ד יניב בוקר - ס.צ
החלטה

1.         הנאשם בתיק זה הינו תושב אלשרקה, שבאזור רפיח ברשות הפלסטינאית.

2.         על פי כתב האישום במהלך חודש מאי קשר הנאשם קשר עם אחרים להסתנן מהרשות הפלסטינאית למצרים ומשם לישראל וביחד עם אחרים עבר את הגבול לישראל. במעשיו אלה נכנס לתחומי מדינת ישראל דרך מצרים ללא שיש בידו היתר כדין.

3.         כתב האישום מייחס לנאשם עבירות לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952 (להלן:"חוק הכניסה לישראל"), הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) תשי"ד - 1953 (להלן:"חוק ההסתננות") וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין").

4.         טוען ב"כ הנאשם כי אין להחיל על המקרה את החוק למניעת הסתננות שכן אין בתשתית העובדתית כדי לגבש את יסודות העבירה של הסתננות ועל כן לטענתו יש לזכות את הנאשם מעבירה זו וכן מהעבירה של קשירת קשר ולהרשיעו רק בעבירה של כניסה שלא כדין לחוק הכניסה לישראל.

5.         אין מחלוקת כי הנאשם נכנס לישראל דרך מצריים ללא שיש בידו היתר כניסה לישראל. אין מחלוקת שהנאשם הינו תושב הרשות הפלשתינית.

6.         השאלה האם ניתן לראות בנאשם בתיק שבפני, שנכנס לתחומי ישראל דרך מצריים, מסתנן כמשמעותו בחוק ההסתננות.

7.         על פי הגדרת מסתנן בסעיף 1 לחוק ההסתננות מסתנן הינו " מי שנכנס לישראל ביודעין ושלא כדין והיה אזרח או תושב או מבקר באחת מהמדינות שהינן - לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עירק או תימן ".

8.         לכאורה אין חולק על כך שערב כניסתו לישראל, היה הנאשם על פי הודאתו במעמד של מי שביקר במצרים ומשם נכנס ביודעין ושלא כדין לתחומי מדינת ישראל. לא רק זאת, הנאשם הודה כי חזר והסתנן לישראל לאחר שגורש מן הארץ וגם זאת מספר פעמים.

9.         פשיטא על פי הגדרת החוק ביצע לכאורה הנאשם את העבירה של הסתננות לפי סעיפים 2 ו - 3 לחוק ההסתננות. השאלה אם אכן מדובר במסתנן כמשמעותו בחוק ההסתננות ומדוע לא יחשב כמי שנכנס לישראל שלא כדין ובניגוד לחוק הכניסה לישראל.

10.        חוק ההסתננות הינו חוק ספציפי שנחקק בשנת 1954 על רקע מציאות בטחונית של ריבוי הסתננויות לתחומי המדינה ממדינות אויב, כשמטרת המסתננים היתה לפגע ולרצוח ישראלים.

11.        בדברי ההסבר להצעת החוק שפורסמו ברשומות ביום 3.5.53 נאמר: " החוק המוצע בא לשפר את הבטחון בגבולות המדינה ואת הבטחון הכללי על ידי יעול האמצעים המשפטיים הנקוטים נגד מסתננים לאחר שנמצא כי האמצעים הקיימים למטרה זו אינם הולמים את חומרת הבעיה .... בשני החוקים הנזכרים לעיל אין גם אפשרות להחמיר בדין לגבי מסתננים הבאים למטרות חבלה ומסכנים ביותר את הבטחון בגבולות או לגבי המארגנים את תנועת ההסתננות לארץ או מסייעים לה. החוק המוצע בא לקבוע את מעשה ההסתננות כעבירה בפני עצמה, שדינה חמורה מן הקבוע בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952 ....."

12.        על פי שיטת הפרשנות התכלתית שמשמעותה היא " להעניק לדבר חקיקה את המשמעות המגשימה בצורה הטובה ביותר את תכליתו" (פרופ' אהרון ברק "פרשנות במשפט" כרך 2 עמוד 143), מטרת חקיקתו של חוק ההסתננות הייתה לשים קץ לחדירתם של ערבים המתגוררים במדינות ערב שמטרתם לפגוע בתושבי המדינה. במציאות שהייתה קיימת בשנת 1954, שבה מדינות ערב נמצאו במצב של מלחמה מתמדת נגד מדינת ישראל, הייתה ההסתננות למדינה חלק ממלחמת גרילה של ארצות האויב וכדרך להמשיך ולבצע פעולות איבה.

13.        במציאות שהייתה קיימת בשנת 1954 נועד החוק למנוע הסתננות של אנשים, שבאו מתחומי מדינות ערב, שהיו מדינות אויב ושחזקה עליהם כי מטרת כניסתם הינה לפגע באזרחי המדינה. מטעם זה קובע סעיף 10 לחוק ההסתננות חזקה שבחוק כי מי שנכנס לישראל ללא רשות כניסה או שוהה בישראל שלא כדין, רואים אותו לעניין חוק זה כמסתנן, כל עוד לא יוכיח את ההפך. דהיינו חזקת המסתנן לפי הגדרתו בסעיף 1 הינה כניסה ממדינות ערב, שהן מדינות האוייב, במטרה לבצע עבירות כנגד אזרחי המדינה.

14.        בשל כך מצא המחוקק לנכון לקבוע עונשי מאסר כבדים ביותר על המסתננים. כך קובע סעיף 2 לחוק עונש של 5 שנות מאסר על מסתנן. סעיף 3 משית מאסר של 7 שנים על מסתנן שחזר לארץ כמסתנן לאחר שגורש. סעיף 4 משית מאסר עולם על מי שהסתנן כשהוא מזויין וסעיף 5 מטיל עונש של מאסר עולם על מי שהסתנן וביצע פשע או עבירה שיש בה פגיעה ברכוש, שימוש בכח או הפרת השלום.

15.        תכלית חקיקתו של חוק ההסתננות מכוונת לאוכלוסיית מדינות אוייב, לבני אדם המבקשים לחדור את גבולות המדינה על מנת לפגוע באזרחיה במישרין או בעקיפין. לדאבון הלב המציאות של טרור ופיגועים לא השתנתה גם היום בשנת 2006 ובמהלך השנים מאז נחקק חוק ההסתננות. גם היום מתרחשים פיגועים קשים בתושבי מדינת ישראל ע"י אנשים חלקם תושבי הרשות הפלסטינאית, אשר חודרים לישראל הן ישירות משטחי הרשות או מאחת המדינות הסמוכות, כולל מצרים. בדברי הכנסת ודברי ההסבר להצעת חוק ההסתננות שפורסמה ברשומות ביום 3.5.53 נאמר, בין היתר כי: " הצעת החוק באה לשים קץ לחדירתם של ערבים המתגוררים בארצות ערב השכנות לתוך גבולות המדינה במטרה לפגוע בבטחון המדינה" .

16.        בת.פ. 4232/05 שנידון בפני מדובר היה בנאשם, שהיה אזרח של מדינה אירופאית ואשר חצה את גבול מצרים וחדר לישראל מספר פעמים, על אף שגורש פעם אחר פעם. באותו מקרה קבעתי כי אין להחיל על עובדות המקרה את חוק ההסתננות.

17.        נסיבות של ת.פ. 4323/05 אינן חלות בענייננו, שכן הנאשם שבפני הינו תושב הרשות הפלסטינית, ממנה מגיעים לישראל אנשים, שעניינם פגיעה במדינת ישראל. לפיכך לגבי נאשם זה קיימת החזקה שבסעיף 10 לחוק ההסתננות, כי במועד כניסתו לישראל הסתנן לישראל במטרה לפגע באזרחיה. כאמור, חזקה זו ניתנת לסתירה ועניין זה יכול להתברר רק במהלך המשפט עצמו.

18.        בע.פ. ב"ש 7112/05 MEHEMTT GAMEL UNCE נ. מדינת ישראל הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל וחוק ההסתננות. בערעור שהוגש על חומרת העונש טען הסניגור, בין היתר, כי לא היה מקום להאשים את המערער לפי חוק ההסתננות. בית המשפט המחוזי דחה טענתו זו של המערער. אומר כב' השופט הנדל בפסק הדין בהתייחס לחוק ההסתננות: " חוק זה טומן בחובו מאפיינים מיוחדים. לענייננו נסתפק בשניים מהם. ראשית החוק נחקק ב - 1954, כוונת המחוקק אז לאו דווקא מתאימה למציאות ימינו אם כי יהיה מי שיאמר שהשינוי  בין התקופות מצומצם יותר משניתן היה לקוות אז. שנית, מסתנן מוגדר כמי שנכנס לישראל ביודעין ושלא כדין. אין הגדרה מדוע נכנס ולמשך כמה זמן נכנס. מכאן יש לבדוק כל מקרה על פי נסיבותיו ואין לאפשר לחומרת העבירה של הסתננות שנושאת בצידה עונש מאסר בפועל מקסימלי לתקופה של 5 שנים,  לסנוור את שיקול הדעת הפרטני של בית המשפט .... יחד עם זאת, בל נשכח שהמחוקק לא מצא לנכון לבטל את עבירת ההסתננות. כל עוד גבולות המדינה דורשים פיקוח בטחוני הדוק יש להתייחס בחומרה לכניסה לארץ שלא כדין, אפילו הדבר לא נעשה בכדי לפגוע בבטחון המדינה".

19.        בענייננו, כפי שכבר ציינתי לעיל, מדובר בנאשם, שהינו תושב הרשות הפלסטינית, שחדר לישראל דרך מצרים. מטרת כניסתו לישראל, בעת שעבר את הגבול לא הייתה ברורה ו/או ידועה. מתוקף היותו תושב הרשות הפלסטינאית, הייתה מטרת הכניסה לכאורה ביצוע פיגוע בתחומי המדינה. מכאן שקיימת חזקה שמדובר במסתנן. כאמור, חזקה זו ניתנת לסתירה ועניין זה יתברר במהלך המשפט.

20.        בנסיבות אלו לא ניתן לומר שחוק ההסתננות לא חל על העבירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ