החלטה בתיק פ 3868/02

בפני עתירת ב"כ הנאשמים 13 ו-14 לקבל אודותם תסקיר שירות מבחן על מנת לשקול את ביטול הרשעתם.

לדברי ב"כ הנאשמים, הנאשמים הורשעו בעבירה שאין עמה דופי מוסרי וגם לא יסוד מנטלי, כאשר מנגד, עלולה להיות לעצם הרשעתם השפעה על עתידם התעסוקתי. על פי הנטען, הנאשם 13 הינו מוהל ומסדר קידושין מטעם בית הדין השרעי  ואילו הנאשם 14 עוסק בעבודות עפר, כאשר לעצם ההרשעה עלול להיות אפקט על יכולתו לקבל עבודות מגורמים ציבוריים.

ב"כ התביעה הביע התנגדות לבקשה בטענה שלא מתקיימים במקרה זה הכללים המצדיקים הימנעות מהרשעה על פי הפסיקה, הן מבחינת טיב העבירה שבה הורשעו והן מבחינת הנזק שעתיד להיגרם להם מעצם הרשעתם. בעניין זה הפנה ב"כ התביעה בין היתר לעובדה שלחובתם של שני נאשמים אלה כבר נרשמו הרשעות קודמות, כמשתקף בת/55 וב- ת/56).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

הנאשמים הורשעו לאחר הליך הוכחות ממושך, כפועל יוצא מהימצאותם אשמים בביצוע עבירה לפי פקודת המכרות, בכך שלא מילאו חובתם כבעלי חברה ואחראים על רכב ונתנו ידם לביצוע פעולות כרייה שלא כדין.

מדובר בעבירות חמורות שאין להקל בהן ראש. חקיקת סעיפים 111א' ו- 111ב'  והוספתם לפקודת המכרות נועדה להילחם בנגע הכריות הבלתי חוקיות, על ידי הטלת אחריות פלילית על כל העושים במלאכה, תוך חיובם למשנה זהירות והקפדה. על פניו, הימנעות מהרשעה אינה עולה בקנה אחד עם גישה זו  המשתקפת גם בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת המכרות, ועם המסר המחמיר שאמור לצאת מבית המשפט בגנות מעשים אלה.

מנגד, ככל שניתן לראות, לכל אחד מהנאשמים הרשעות קודמות בעבירות לא קלות ולכן אין לדבר על נזק שעתיד להיגרם להם מעצם הרשעתם בתיק הנוכחי.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה ומותירה את הרשעת הנאשמים 13 ו- 14 על כנה.

ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ו (22 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.

גזר דין  (לגבי הנאשמים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 9, 10,11, 12, 13 ו- 14)

הנאשמים 1 ו-2, חברת "נאג'י הובלות" ומנהלה,  הורשעו  על פי הכרעת הדין, בהתייחס לכל אחד מהאישומים בכתב האישום, בעבירות כרייה שלא כדין בניגוד לסעיף 111 לפקודת המכרות, עבירות של הפרת נושא משרה בתאגיד והפרת חובת אחראי על רכב בניגוד לסעיפים 111א ו- 111ב לאותה פקודה, וכן, בעבירות של גניבה, ניסיון גניבה  והסגת גבול  שהיו כרוכות באותה כרייה.

הנאשמים 3 ו-4 הורשעו בהתייחס לאישומים 1-4 לכתב האישום, בעבירות כרייה שלא כדין, גניבה , הסגת גבול והזק בזדון, כאשר הנאשם 3 הורשע גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

הנאשם 5 הורשע בגין חלקו באישום החמישי בעבירות של כרייה שלא כדין, הפרת חובת בעלים, גניבה, הסגת גבול ושיבוש הליכי משפט.

הנאשמים 6, 7, 11, 12, 13 ו- 14הורשעו בגין חלקם באישום החמישי בעבירה של הפרת חובת אחראי על רכב בניגוד לסעיף 111ב' לפקודת המכרות.

הנאשמים 9 ו-10 הורשעו בגין חלקם באישום החמישי בעבירה של הפרת חובת נושא משרה בתאגיד בניגוד לסעיף 111א' לפקודת המכרות.

העובדות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ולא אחזור עליהן. אציין עם זאת, שמדובר בעבירות שנעברו בחודשים אוגוסט ונובמבר 2001, בשטח כרייה המצוי בתחום המוניציפאלי של רמת השרון על גבול תל-אביב, בסמוך לאזור הידוע כיום כשכונת "המשתלה".

טיעוני התביעה :

ב"כ התביעה עתר בטיעוניו לעונש להתייחס בחומרה רבה אל העבירות שביצעו הנאשמים. ב"כ התביעה הפנה  תשומת הלב להיקף הגדול של פעולות הכרייה שבוצעו ושווים הכלכלי הרב של חומרי החציבה שנגנבו במקרה זה. כמו כן הפנה לנזק האקולוגי הרב שנגרם, או עתיד היה להיגרם, כתוצאה ממעשי הנאשמים, כמשתקף בעדותו של ד"ר אריה איתמר.